"הנזק הכלכלי שנגרם לעובדים במשק כתוצאה משימוש בציוד משרדי לקוי במהלך עבודה על המחשב או כפועל יוצא של הרגלי עבודה שגוים, הוא עצום. המדינה והמעסיקים לא מבינים עד כמה זה חמור. להערכתנו, מדובר על פגיעה מצרפית בהיקף של למעלה ממיליארד שקלים".
כך נכתב לאחרונה בנייר עמדה שהוציא פורום הרפואה הארגונומית, שישלח בין היתר למשרד הכלכלה. הסיבה להוצאת נייר העמדה, בעיתוי הנוכחי, אינה מקרית - לאחרונה נערך מחקר מקיף בארה"ב, על פיו, הנזק המצרפי שנגרם לשוק העבודה, בשל בעיות גב בלבד, עומד על 50 מיליארד דולר בשנה. בישראל. ההפסד מציינים בפורום, נגרם בשל גריעת ימי עבודה, ירידה בתפוקת העובד, וכן מחלות מקצוע. שיהיה ברור, מציינים בפורום, "הנטל לא נופל רק על קופת המדינה, אלא משפיע במישרין על המעסיקים, גם הקטנים".
השאלה היא מה הם אותם הרגלי עבודה שגויים והטעויות הקריטיות, שנעשות בחוסר מודעות, שמביאות לפגיעה בכושר העבודה של אלו שעובדים שעות ארוכות מול מחשב, וכפועל יוצא, גם בביצועים העסקיים ובמחזור העסקי? ליקטנו מתוך נייר העמדה את עקרי הדברים ושוחחנו עם שורה של מומחים.
מלכודת בגובה 100 מיליון שקל
תאגיד Hippus עוקב אחר המחקרים העדכניים והמקיפים ביותר בנוגע לנזקים של שימוש בעכבר למפרק האגודל (CMC). סקירה שנערכה על ידו שהתבססה על מחקר של מרכז הרפואי באוניברסיטת קולומביה, גילה כי עבודה תכופה עם העכבר הוותיק והמוכר או עכבר אנכי יכולה להגביר את הסיכון לשחיקת הסחוס במפרקים ולהיווצרות דלקת מפרקים ניוונית. למעשה, האחיזה בעכבר הקלאסי ובעכבר האנכי גורמת לתנוחה מכווצת ומתוחה של היד שחיונית לתפעול לחצני העכבר.
באופן כללי, בעת אחיזת העכבר, האצבעות מפעילות כוח רב והאגודל משמש ככוח תגובה. בעת תפעול עכבר מחשב רגיל, נוצרים כוחות פיתול משמעותיים במפרקי כף היד. (Proximal) משרד הבריאות או רגולטורים אחרים לא מספקים נתונים קונקרטיים לגבי תחלואה בעקבות שימוש בעכבר מחשב אולם על פי הערכות, מדובר על סכום שחוצה בקלילות את רף 100 מיליון השקלים. מי שעוד מתריע מפני הסכנה הוא המוסד לבטיחות וגהות. בנייר עמדה שהוציא, נכתב בין היתר על הסיכון שיכול להוביל גם לציסטות מסביב למפרקים.
לעובד יש קוצים בישבן? סביר להניח שהבעיה טמונה דווקא בכיסא
רבים מהמעסיקים בוחרים בכיסא לעובד, בשל העובדה שהוא נוח, אך אין בכך ערובה כי הוא גם בטוח לשימוש לאורך זמן. "חשוב לבחור כיסא מתכוונן המאפשר התאמה מרבית לממדי האדם היושב. על הכיסא להתאים לגובה האדם ולגובה שולחן העבודה, כך שיאפשר ישיבה נוחה ותמיכה מלאה לכפות הרגלים. גובה שולחן מיטבי צריך לאפשר לכיסא עם היושב עליו להיכנס מתחתיו", מציין צח בן חיים, מומחה בתחום הארגונומיה.
לדבריו, על פי הנחיות משרד הבריאות על עומקו של מושב הכיסא להיות כ - 5 ס"מ קצר מאורך הירכיים ומרופד בחומר שמונע הזעה והחלקה. כמו כן, משענת הגב צריכה לכלול תמיכה מותנית כאשר הזווית בינה לבין המושב תעמוד על 105-110 מעלות. גם למשענות הידיים, יש השפעה מכרעת : לדבריו " תמיכת ידיים מקטינה את הלחץ על עמוד השדרה כאשר גובהן צריך לאפשר הנחה נוחה של האמות על שולחן העבודה או על המשענות עצמן". ואם האמור לא שכנע אתכם לבחון את הכיסא שסיפקתם לעובדים, יתכן שהנתון הבא יכריע את הכף: על פי מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב, עובד שיושב על כיסא לא ארגונומי, קם ממושבו פי 5 מעובד אחר.
נזק של מיליארד שקל
שימוש במקלדת לא ארגונומית מוביל לפגיעה ישירה בשיעור של 23% בפריון העבודה של עובד ממוצע. כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה, במסגרתו פורטו גם אופני השימוש הלקויים, שפוגעים בכושר העבודה ובבריאותו של העובד. כך למשל, צוין, מקלדת שלא ממוקמת בגובה המרפקים; מקלדת שאינה מורמת בחלקה האחורי והשענה של שורש כף היד על השולחן.
ואם במקלדות עסקינן, תחלואה בעקבות זיהומים, מהווה את אחד ממחוללי ההיעדרויות המשמעותיות מהעבודה. על פי הערכות, מידי שנה מפסיד המשק בישראל סכום של למעלה ממיליארד שקלים, גם בגלל ניקיון לקוי במקום העבודה. בבדיקה שפרסם מגזין בריטי נמצא כי במקלדת ממוצעת יש כמות חיידקים שגבוהה פי 150 ממושב האסלה. לצד זאת, ממחקר אחר שנערך עולה כי תכיפות חיטוי מקלדת במקומות עבודה עומד על 5 פעמים בשנה.
לבסוף המסר חלחל - זינוק של 72% ביבוא עמדות מחשב ארגונומיות
במהלך חמש השנים האחרונות, חלה עליה בשיעור של 72% בהיקף הייבוא של עמדות מחשב ארגונומיות לישראל. כך עולה מנתונים שחשף לאחרונה פורום הייבוא, במסגרת הסקירה השנתית בענף ציוד משרדי. על פי הנתונים, המדובר על שוק שמגלגל למעלה מ -100 מיליון שקלים בשנה.
הזינוק החד שחל אינו מקרי, אלא תולדה של שורת מחקרים מהדהדת בנוגע לזיקה שבין איכות וצורת שולחן העבודה על ביצועי העובדים ובריאותם. כלל המחקרים שנערכו מצאו כי עמדת מחשב שאינה מותאמת , עלולה לגרום בהסתברות גבוהה, לפגיעה במערכות עצב שריר ובשלד לרבות בשרירים, בעצבים, בגידים, ברצועות, בפרקים, בסחוסים ובדיסקים הבין חולייתיים. על פי המחקרים, תחלואה זו גורמת לנוקשות בפרקים ולכאבי גב תחתון, מה שמוביל להפסד של 150 אלף ימי עבודה בממוצע בשנה, בישראל.