דיסק און קי. Waze. ICQ. המעבדים של אינטל חיפה - לא חסרות המצאות ישראליות ששינו את העולם, אבל השנה, לכבוד יום העצמאות ה-75 של ישראל החלטנו לעשות בערוץ הטכנולוגיה של וואלה! פרויקט שונה לחלוטין. לא ההמצאות הישראליות ששינו כבר את העולם, אלא שאלה שישנו. כיאה לערוץ שמהותו חדשנות וקדמה, במקום להתרפק על העבר, פנינו אל העתיד: הנה ארבעה תחומים וארבע חברות ישראליות שעומדות לחולל מהפכה.
מזון: חלבוני מעצבים והמהפכה המתוקה
אם לאמריקאים יש את עמק הסיליקון, לנו יש בפארק המדע שברחובות-נס-ציונה את "עמק החלבון" או Protein Valley: מתחם הרחובות הלא הגדול באזור תעשיית הטכנולוגיה העילית שבשפלה, מאכלס כיום לא מעט חברות פודטק כמו Redefine Meat, SavorEat, Aleph Farms, ReMilk ועוד אחרות, המייצרות מבשר מלאכותי שגודל בתרבית במעבדה ועד תחליפי בשר וחלבונים מהונדסים לשימוש בתעשיית המזון, ולאפשר לה להאכיל עם תזונה מספקת עולם רעב. אחת החברות הבולטות בעמק החלבון כאן בישראל, היא אמאי חלבונים. אמאי שפירושו "מתוק" ביפנית, מפתחת ממתיק או תחליף סוכר - מחלבונים. ולא סתם חלבונים, אלא חלבונים מעוצבים או מה שמכונה בתעשיה "חלבוני מעצבים".
אמאי יוצרים במעבדות שלהם חלבונים שלא קיימים בטבע - תוך שהם מצד אחד שואלים תכונות מחלבון של פרי מתוק מאוד המצוי בג'ונגלים בקו המשווה, ומשלבים אותן ביחד עם תכונות של אורגניזמים השורדים בסביבות קשות כמו מים מליחים או טמפרטורות קיצון, זאת, כדי ליצור חלבון חדש, הנקשר לפקועיות הטעם בלשון שמשדרות למוח את המתיקות - אבל ללא כל האפקטים המזיקים של הסוכר הלבן הנפוץ, סוכר הקנים. וכשאנחנו אומרים מזיקים, אנחנו מתכוונים גם לערכה שלמה של מחלות בבני אדם וגם מזיקים לסביבה, מגידול ושינוע של מיליוני טונות של סוכר ברחבי העולם מדי שנה. את חלבון המעצבים שלהם הם מגדלים ומשכפלים בעזרת שמרים במתססה (באופן דומה לייצור בירה), ואז קוצרים את החלבון שייצרו השמרים, מנקים אותו ואת הממתיק הנקי, שהתצורה הסופית שלו היא אבקה אוורירית הם מוכרים לשימוש בתעשיית המזון.
"אני מוכר אבקה לבנה שעושה לאנשים טוב", אומר בצחוק ד"ר אילן סמיש, המייסד והמנכ"ל של אמאי כשהוא מתייחס למוצר הסופי שמוכרת החברה שלו - אבקה שתשמש כבר בקרוב בתעשיית המזון כתחליף לסוכר לבן ומסוגלת להפחית ב-40-70 אחוזים את השימוש בו, מבלי לפגוע בטעם המתוק או בתכונות המוצר.
בניגוד לממתיקים אחרים המוכרים כיום בשוק ונמצאים במשקאות הדיאט וה-ZERO למיניהם, הממתיק של אמאי שזכה לשם המסחרי Sweelin, לא צפוי להשפיע על הביום או על המעיים שלנו, הוא עמיד בחום ובתהליכי ייצור מסחריים של מזון, והוא מתפרק באופן טבעי לחלוטין בגוף, פשוט בגלל שהוא חלבון - כמו כל חלבון אחר שאנחנו אוכלים, וכמובן, הוא בעל אפס קלוריות. הממתיק המהונדס מחלבונים מתוק פי 3,000 מסוכר רגיל, כך שאפשר להשתמש במיליגרמים(!) בודדים ממנו במוצר ולקבל את אותה המתיקות שלה הייתה נדרשת כמות גדולה של סוכר מזיק. אמאי כבר עובדת בשיתופי פעולה עם שורה של ענקיות מזון כמו דנונה, מארס-ריגליס, פפסיקו, אושן ספריי ואחרות כאשר המטרה היא להחליף סוכר במגוון רחב של מוצרים: ממשקאות ממותקים, דרך מיץ חמוציות, מסטיקים, סוכריות ועד קטשופ וחמאת בוטנים, ובספטמבר הקרוב תצא כבר לשוק בארצות הברית.
"כיום ידוע שסוכר הוא אויב הציבור הבריאותי (מבחינת תזונה) הכי גדול שיש, פרט למחוללי מחלות, כלומר וירוס או חיידק כמו קורונה ואחרים אין משהו שעושה נזק גדול יותר", אומר סמיש. "ועדיין, 90% משוק ההמתקה זה סוכר או סירופ פרוקטוז שזה עוד יותר גרוע. מצד שני, שוק הדיאט קיים המון שנים ובשנים האחרונות מתחילים לצאת יותר ויותר עדויות, לזה שגם ממתיקים שהם תחליפי סוכר, הם לא כולם בריאים, מעבר לזה שרובם לא טעימים. אבל עדיין אנחנו, כבני אדם, אוהבים את הטעם של הסוכר. הוא מפעיל במוח שלנו את מרכז העונג ואנחנו מתמכרים אליו ואנחנו רוצים אותו והוא עושה לנו הרגשה טובה", מסביר מייסד אמאי חלבונים.
"הבעיה היא שהוא גורם לסינדרום המטבולי. סינדרום המטבולי, זה אוסף של מחלות. אנחנו בעיקר מכירים סוכרת אבל זה גם השמנה, וכבד שומני ואחרי זה יש סרטנים, בעיקר סרטנים אפיתליים כמו סרטן הלבלב, סרטן המעי ועוד סרטנים. הבעיה שקשה להפחית באחוזים בייצור מעל ל-30% בסוכר. יש שמונה קטגוריות של הפחתת סוכר, אבל אין פתרון שמצליח ליצור את אותה חוויית טעם, את אותו מחיר, בלי בעיה של בריאות עם יציבות, עם התאמה למוצר עם חיי מדף טובים".
"אנחנו יצרנו משהו חדש: אנחנו מחליפים כפית סוכר במיליגרם או שניים של חלבון, אז אין לך קלוריות. בניגוד לשאר הממתיקים הוא מתעכל בצורה טובה במערכת העיכול ומתפרק לחומצות אמינו, כמו כל חלבון אחר, ולכן אנו צופים שבניגוד לשאר הממתיקים, שהם מולקולות קטנות, לנו לא תהיה בעיה עם המיקרוביום, הכבד או הכליות...החזון שלי זה שכל מי שייכנס לחנות יחפש את הסמליל של Sweelin במוצר המזון, וידעו שהם מקבלים משהו שהוא יותר בריא ושלא פוגע בבריאות שלהם, וגם לא פוגע בחוויית הטעם...המטרה שלנו זה להיות גם טעים, גם לא מזיק לבריאות, גם זול, גם בר-קיימא וגם בלי סוכר".
בינה מלאכותית: כאן טייס המשנה שלכם
אם יש מישהו שעוד לא שמע על ChatGPT, שיקום. הבינה המלאכותית המחוללת, כלומר כזו שיכולה גם ליצור יצירות חדשות על בסיס מידע קיים, היא מהפכה שעומדת לשנות וכבר עכשיו משנה את העולם (להרחבה אפשר לקרוא את הפרויקט המיוחד שפרסמנו בפסח), ומי שכיום ניצבת בחוד החנית של התחום היא מיקרוסופט, שלא רק מושקעת עמוק בחברה שיצרה את ChatGPT, אלא גם כבר מיישמת כלי בינה מלאכותית במוצרי התוכנה המשרדית והעסקית שלה, מיקרוסופט 365 או מה שעד לאחרונה כונה - אופיס.
במאמץ הבינה מלאכותית לכלי עבודה ממוחשבים של מיקרוסופט המכונה CoPilot או טייס משנה, בעברית ושעומד לשנות בקרוב את העבודה המשרדית שלנו מקצה לקצה משתתף ותורם חלק נכבד גם מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל. שוחחנו עם המדען הראשי של המרכז, תומר סיימון, על איך קופיילוט עומדת לשנות את החיים של כולנו - מפגישות אצל הרופא ועד אופני עבודה חדשים עם וורד או אאוטלוק.
כולנו מכירים את הסיטואציה שבה אנחנו יושבים בפגישה אצל רופא המשפחה, מתלוננים על מכאובינו, והרופא מה לעשות, חצי מהזמן עם הראש תקוע בתוך המסך או עם העיניים לא אלינו אלא על המקלדת, בניסיון גם לסכם את התלונות שלנו. אז כאן הבינה המלאכותית עומדת לעשות שינוי יסודי ולאפשר לרופא האנושי להתמקד אך ורק בנו, הפציינטים - כי הבינה המלאכותית שפותחה כאן בישראל, תסכם את הביקור בשבילו.
"הבינה המלאכותית מסכמת את הפגישה, מבינה את מה שנאמר ומבינה את מה שהמטופל אמר", מסביר סיימון. "בסוף המפגש היא מייצרת סיכום של הכל, הרופא יכול לעבור על הסיכום, לראות שהוא לא פיספס שום דבר ורק לחתום על הסיכום. זה מאפשר לרופא להתעסק ברפואה ולא להיות עם הראש בתוך המחשב", הוא אומר.
"הבינה המלאכותית שפותחה במרכז מבינה גם את ההקשר ואת המידע הרפואיים. הבינה המלאכותית מגישה את זה בעצם לרופא בסוף הטיפול, ועכשיו הוא רק צריך לעבור על זה ולחתום. לקרוא זה כמובן הרבה יותר קצר מאשר לכתוב ולסכם בעצמו ולוודא שהוא לא פיספס שום דבר מאשר רק לקרוא ורק לוודא ולחתום בסוף. מדובר בשינוי מאוד גדול בניהול הזמן של רופאים", אומר סיימון.
דוגמא אחרת היא ישיבות. הישיבות הבלתי נגמרות בארגונים גדולים כבר הפכו למכה בפני עצמן ומושא לבדיחות, ולכן לא פלא שרבים חושבים שהן בזבוז זמן, גם אם הן נעשות כוועידת וידאו, עוד משהו שחזר לימינו בתקופת הקורונה ולא עושה סימנים שהוא רוצה ללכת לשום מקום... גם כאן קו-פיילוט נחלץ לעזרתנו - גם אם נעדרנו מבחירה או שלא מפגישה חשובה בעבודה, במקום פגישה משמימה של שעתיים, נקבל קובץ ערוך של כמה דקות לצד תמלול של הפגישה, ובו סימונים וסימניות לכל פעם שהשם שלנו אוזכר, על ידי מי, וכולל הבנה של הקשר - כמו למשל האם סונג'רנו והוטלה עלינו משימה מבלי שהיינו נוכחים.
"במקום פגישה של שעתיים. אני אקבל סרטון של כמה דקות בלבד ובו כל מקומות שבהם הוזכר השם שלי, או שהמנהל שלי דיבר בו שדיברו על הפרויקט שאני עוסק בו. אני מקבל את זה בסרטון ערוך כמו בטריילר של סרט, אבל הפוך, עם סימונים לאורך ציר הזמן של כל הפגישה. אני אוכל לקבל ממש לקבל בהם אייקונים שמציינים מתי הזכירו את השם שלי, מתי הזכירו נושאים מסוימים, ועם פריטים לפעולה, כמו כל המשימות שניתנו לי. כלומר, אם מישהו חשוב בפגישה, אמר שעכשיו צריך לעשות את המשימה הזאת והזאת, או אפילו רק אמר שזה באחריות שלי וצריך לעשות את זה עד האחד במאי, אז הוא (טייס המשנה של הבינה המלאכותית - נ.ל.) יודע לשנות את זה לבד", מתאר סיימון. וכמובן, הבינה המלאכותית גם מבינה הקשר.
ודוגמה אחרונה היא אנשי מכירות. מסתבר ש-35% מהזמן של אנשי מכירות מוקדש למשימות חוזרות (רפיטטיביות) של למשל, להוציא הצעות מחיר ללקוחות, או מסמכים תבניתיים בשינויים קטנים. גם את המשימה הזו תוכל ליטול על כתפיה בינה מלאכותית, במקום שאיש מכירות בשר ודם יבזבז עליה זמן.
"אם מסתכלים על זה, אנשי מכירות מבזבזים בשבוע עבודה בין יום וחצי ליומיים על משימות מייגעות מה שנקרא כי אף אחד לא אוהב להזין את כל הנתונים תוך המערכת", אומר המדען הראשי של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל.
"זה המון המון זמן, ומה שפותח במרכז פיתוח כאן מסוגל להתחבר לכל המערכות, להעלות את תיק הלקוח בעצמו, על פי כל המידע, להוציא לו מסמך או הצעת מחיר. איש המכירות יכול לשנות ניסוחים, לתקן, או כל שינוי שהוא רוצה, ולשלוח את זה ללקוח. את הזמן שהתפנה לו הוא יכול לנצל כדי להתייחס יותר ללקוחות ולמכור, במקום שיבלה אותו בניסוח מיילים וסיכומים. זה באמת מאוד נכנס לקטע למה שבאמת מייעדים את הבינה המלאכותית: להקל או להוריד לחלוטין מבני אדם את הצורך במשימות מובנות, רפטטיביות ושגרתיות", מסכם סיימון.
רפואה: הרובו-כירורג
לדה וינצ'י יש כבר מיליוני ניתוחים קטנים מתחת לידיים שלו, וכשאנחנו אומרים דה וינצ'י אנחנו לא מתכוונים לצייר, הממציא ואיש הרנסנס אלא לרובוט שנקרא על שמו - ומאפשר למנתחים לבצע ניתוחים מרחוק, מבלי בכלל להיות נוכחים בחדר הניתוח, מבלי ללבוש חלוק, מסיכה וכובע, מבלי לקרצף ידיים עד המרפק ולעשות את כל תהליכי הסטרילזציה המייגעים טרום כניסה לחדר הניתוח, וכמובן, מבלי לעמוד על הרגליים שעות, עניין מעייף בפני עצמו.
הרובוט דה וינצ'י מאפשר שורה של הליכים ניתוחיים קטנים תוך שהרופא יושב בנוחיות במשרד ולמעשה מתפעל בקר או ג'ויסטיק שמניע זרוע רובוטית בחדר הניתוח תוך שהוא צופה בתצוגה תלת ממדית ועם גישה מיידית לחומרים תומכים כמו צילומים או סריקות של המנותח. את המערכת השלמה, הכוללת את קונסולת הבקרה, התוכנה ואת הרובוט המנתח מפתחת חברה בשם אינטואטיב, שלה יש גם סניף בישראל - שאחראי לתוכנה של הרובוט הכירורג.
"המערכת של אינטואיטיב היא מערכת מבוססת רובוטיקה, שבה המנתח בכלל לא נמצא במגע עם החולה. הוא אפילו לא סטרילי, או נמצא במתחם הסטרילי של חדר הניתוח. הוא יושב בצד על קונסולה עם הראש בתוך הקונסולה, כשהוא רואה בראייה תלת ממדית את מה שקורה, ובעזרת שני בקרים, עם הידיים שלו הוא שולט בעצם בזרועות רובוטיות. שמחזיקות מכשור רפואי, שדומה למכשירים הרגילים של חדר ניתוח, רק הוא יותר מתוחכם, יש לו יותר דרגות חופש", מסביר לנו רועי שיבולת מאינטואטיב ישראל.
"היתרונות בעצם של המערכת הזו הם קודם כל לרופא עצמו: הוא יושב בנוחות. לא מתאמץ, לא צריך להיכנס לחדר הניתוח, להיות סטרילי, או לחזור על התהליך אם הוא צריך לצאת מהחדר. הוא למעשה מסוגל לבצע הרבה יותר ניתוחים ממה שהוא מסוגל במצב רגיל...זה כאילו הידיים שלך", הוא אומר.
הרובוט למשל, גם יודע בעצמו לפצות נגיד על תנועה מוגזמת של הרופא, או רעידות בידיים. במקביל, הכלי הזה מאפשר בעצם לכל רופא, תוך תקופת זמן הרבה יותר קצרה להגיע לאותה רמת מיומנות של כירורג מומחה, מה שהיה לוקח בניתוח רגיל שנים - לפתח את אותה רמת המיומנות של מנתחים מומחים, שממנה דה וינצ'י נהנה, ובעצם משדרג את היכולות של הרופא האנושי. כמובן נציין שעדיין בניתוח נמצאים ליד החולה רופאים ומנתחים אנושיים, לצד הרובוט שמופעל מרחוק...
יתרון אחר של דה וינצ'י הוא תיעוד לצורך למידה. בשעה שלרופא אנושי אין תיעוד או היסטוריה של התנועות שהוא מבצע, אלא אם הניתוח שלו מתועד בווידאו, דה וינצ'י מחזיק היסטוריה שממנה אפשר לתחקר ביצועים של מנתחים, לדרג יכולות, לשפר אותן וללמוד, ואת זה גם עושה השלוחה הישראלית כאן.
"מוצרי הדיגיטל שאנחנו קשורים אליהם, הם בעצם מוצרים שמנגישים לרופא הרבה מידע סביב הפרוצדורות שהוא עושה, ואז מאפשרים לו ללמוד להשוות את עצמו לאחרים, להביא דוגמאות, לשתף בכנסים, ועוד ועוד, ובהמשך גם לעשות על זה ניתוחים אוטומטיים בעזרת בינה מלאכותית", מספר שיבולת.
נציין רק לקינוח של הסיפור, שיש כבר למעלה מ-8,000 מערכות ניתוח רובוטיות כאלה ברחבי העולם, עשרים מהן בישראל (למעשה כל בית חולים גדול בארץ מחזיק מערכת כזו, לרבות בתי חולים בפריפריה), ושדה וינצ'י כאמור, כבר ביצע מעל לעשרה מיליון ניתוחים.
מחשוב קוואנטי: ה-"אינטל" של הקוואנטים
מחשוב קוואנטי הוא אולי התחום הכי מסעיר במחשוב מאז המצאת המחשב האלקטרוני.
ההבדל הגדול בין המחשבים המוכרים לנו ובין מחשבים קוואנטיים, הוא שבשעה שמחשב אלקטרוני משתמש באלקטרונים לחישובים ולעיבוד, והשפה שלו היא בינארית ומורכבת מאפס ואחד (כלומר, "יש זרם" או "אין זרם"), מחשבים קוואנטיים עובדים במקום על ביטים (היחידה הבינארית הקטנה ביותר), על קיוביטים, שהם בו זמנית לא רק אפס ואחד - אלא כל סך האפשרויות החישוביות בין אפס לאחד, וזה מאפשר יעילות הרבה יותר גבוהה בעיבוד מקבילי: בשעה שמעבד של מחשב רגיל, מבצע פעולות בתור, כלומר אחת אחרי השניה בכל ליבה של המעבד (ולכן מעבדים כיום מכילים הרבה ליבות, כדי לאפשר יותר פעולות בבת אחת), מחשבים קוואנטיים, תיאורטית מסוגלים לבצע המון פעולות בבת אחת בכל יחידת עיבוד. מחשוב קוואנטי יהיה מאוד שימושי ביישומי מחשוב שיש בהם הרבה משתנים - כמו חיזוי אקלים, סייבר או חקר תרופות וביצועים, ויוכל לבצע מטלות שכיום עם מחשבים "רגילים" יקחו עשרות ומאות שנים לביצוע.
הבעיה? שעד היום אף אחד לא הצליח לייצר מחשב קוואנטי יציב וחסין מטעויות. כלומר, אם נבקש נגיד ממחשב קוואנטי כיום לחשב לנו כמה זה אחד ועוד אחד, יש סיכוי טוב שפעם אחת הוא יענה לנו ששתיים, אבל בפעם הבאה שנריץ את התוכנית הוא יענה לנו שהתשובה היא חמש. ואת האגוז הקשה הזה של לפתח מחשב קוואנטי יציב, באה לפצח חברה ישראלית בשם Quantum Source, שלאחרונה זכתה למימון של דל טכנולוג'יס קפיטל, שהובילו את סבב הגיוס.
Quantum Source הם חברה מסחרית שצמחה מתוך מחקר בפיזיקה קוואנטית במכון ויצמן ויושבת גם היא ברחובות - למעשה, באופן מקרי, הם שכנים של אמאי חלבונים ויושבים באותו הבניין. עודד מלמד, מנכ"ל קוואנטום סורס, סיפר ל-"וואלה! טכנולוגיה" על האתגר העצום שהחברה לקחה על עצמה: לפתח מחשב קוואנטי פוטוני, כלומר מחשב קוואנטי יציב (מעבד ובקר), המתבסס על חישוביות ושפת מחשב מאטומים של אור - פוטונים. וזו לא מלאכה קלה כלל וכלל.
"הבעיה כיום עם מחשוב קוואנטי, שעומק החישוב או הקוהרנטיות של המחשב היא מוגבלת. כלומר. אחרי מספר צעדים לא גדול של חישוב המחשב למעשה קורס. אתה לא יכול להמשיך לעשות עליו עיבודים. זה אומר שזה גם לא יכול להריץ את כל אלגוריתם שתרצה, כי אלגוריתמים מורכבים מאוד. דורשים הרבה מאוד שרירים", אומר מלמד.
"מה נדרש בשביל של מחשב קוונטי יהיה שימושי? על מנת שהמחשב יהיה שימושי אנחנו צריכים שיהיה חסין בפני טעויות, כלומר, התוצאות שנקבל יהיו לא עם יותר מדי סטיות. וכמובן, שנוכל להריץ אלגוריתמים ארוכים ככל שנרצה. הוא לא יקרוס לנו אחרי שני שלבים בעיבוד. כדי להשיג את שני הדברים האלה אנחנו צריכים מחשבים מאוד מאוד גדולים - שמורכבים ממיליונים של קיוביטים.
אנחנו כיום נמצאים בשלב של של מחשבים (קוואנטיים) מאוד קטנים. עשרות קיוביטים לכל היותר, וגם הם עולים עשרות מיליארדי דולרים. אנחנו צריכים להגיע למשהו שהוא בסדרי גודל יותר חזק", מסביר מנכ"ל קוואנטום סורס.
"הפיתרון עלה ממחקר שנעשה בכלל מתחום אחר לגמרי. במכון ויצמן, המעבדה של אופטיקה קוונטית בראשותו של פרופסור ברק דיין. הוא הצליח לייצר פוטונים (אטומי אור) מאטומים קרים. המשמעות הייתה לשפר את היעילות של מה שאנשים מנסים לעשות היום בערך בחמישה סדרי גודל, זה בערך פי 100,000. זה מטורף. כיום מחשבים קוואנטיים תופסים שטח של מגרש כדורסל. תקטין את זה בפקטור של 100,000 וזה נכנס לך לחדר קטן. המשמעות הנוספת היא שאתה יכול לבנות מחשב לא רק של מיליון קיוביטים, אלא גם של 10 מיליון, ו-100 מיליון קיוביטים, שמהם אפשר לבנות קיוביטים לוגיים (כלומר, כאלה שמקיימים קשרים ביניהם - נ.ל.) ועליהם אתה מממש אלגוריתמים", אומר מלמד.
המעבדים שקוואנטום סורס מפתחים, המעבדים הפוטוניים, מה שבעצם הופך אותם אולי ל-"אינטל" של המחשוב הקוואנטי, הם יצורים מורכבים עד מאוד, ורק לשמוע את מלמד מתאר את זה, זה עניין מפוצץ מוח, שכן הם מבצעים מניפולציות ברמה האטומית, בלי מליצה:
"אנחנו תופסים אטום, בודד, ואת האטום הזה אנחנו מעוררים עם לייזר חיצוני. אנחנו יודעים מהאטום הבודד הזה לייצר פוטון. אנחנו גורמים לו "להתעורר" כך שהוא פולט פוטון למקום מסויים, שאנחנו מגדירים לו לאן. את אותו אטום של רוביום, אנחנו יודעים לקחת את הפוטון שיש לנו בתוך המערכת, ולשנות איתו את את המצב של האטום האחר בתוך המערכת. כך שאטום נוסף יהיה סגר או קשור באותו פוטון ראשוני". מסביר מלמד. וכך בעצם הם מסוגלים ליצור קיוביט שמאפשר פעולות לוגיות, בעצם מעבד מאוד ראשוני של מחשוב קוואנטי. אנשי קוואנטום סורס יוצרים ה-"אפס" וה-"אחד" של המחשוב הקוואנטי, אם נעשה הקבלה גסה למחשוב האלקטרוני הנפוץ של ימינו.
המלאכה של חבורת המדענים מרחובות עדיין רבה וסבוכה, והפיתוח ייקח שנים, אבל מלמד נחוש לפתח מחשב קוואנטי יציב - מה שיהווה אבן דרך ופריצת דרך עולמית: "אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות עד לפני סוף העשור הזה. להציג מחשב קוואנטי גדול ושימושי, ולשים את ישראל על המפה של מדינה מובילה בתחום של מחשוב קוואנטי", הוא מסכם.
ולתפארת מדינת ישראל!