אחד החסרונות הגדולים של סמארטפונים הוא מסך המגע. כן, אנחנו יודעים שהמשפט הזה נשמע מוזר, אבל כל מה שקשור למשוב פיזי של הקשה על ה-"מקשים" הווירטאוליים על המסך הקטן, סמארטפונים הם לא מקלדות של מחשב. לא רק שהאצבע פוגעת בסופו של דבר במשטח קשה, המשוב המישושי שאנחנו מקבלים כבני אדם לא דומה לתחושה המספקת והנעימה שנותנים קלידי המקלדת, לא משנה איזה רטט נקבל בתגובה - זה לא אותו דבר.
חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון אבל אולי מצאו פיתרון לבעיה: הם הציגו מקלדת מתנפחת שיכולה להיות חלק ממסך מגע OLED רגיל. הטכנולוגיה פותחה באוניברסיטה במהלך 15 השנים האחרונות, ובמסגרתה פותח פאנל עם מקשים פיזיים שעוביים חמישה מילימטר, וזו פריצת הדרך האחרונה.
החוקרים למעשה הטמיעו משאבות אוסמטיות-חשמליות זעירות (או EEOP) בתוך לוח התצוגה, ואלה דוחסות נוזל מיוחד שמגיב לזרם חשמלי, והוא נע מתחתית הלוח לחלקו העליון, התוצאה: אפשר "לנפח" וליצור מקש פיזי קשיח שממש יבלוט מעט מעל המשטח, כחמישה מילימטרים מעליו כך שאפשר להקיש וללחוץ עליו, מה שכבר מזכיר עומק של מקש במחשב נייד.
במחקר המלווה, החוקרים מקרנגי מלון מסבירים שהם השתמשו בסיליקון רך כשכבה העליונה באבות הטיפוס הראשונים. בשעה שצגי AMOLED הם לא כאלה גמישים, הם עדיין גמישים דיים כדי להכיל את התכונות משנות הצורה שהכניסו בהם, כך שניתן לקבל מהם מקלדת מלאה.
היופי בפיתוח הוא שהכפתורים יכולים להתנפח ולצוץ כשהם נדרשים, ולהיעלם כשאינם נחוצים. עוד תעלול חמוד הוא למשל לנפח אייקון של אפליקציה אם היא דורשת את תשומת לבכם או אם יש לה התרעות (זו דווקא עלולה להיות תכונה מעצבנת, אם תקבלו גבשושיות במסך כי לא ניקיתם את כל המיילים או מחכות לכם הודעות בוואטסאפ...). לפיתוח כמובן יש שימושים שונים גם עבור בעלי מוגבלויות, כמו סיוע לעיוורים או חוויה חדשה לגיימרים, עם משוב מישושי טוב יותר.