איגוד האינטרנט הישראלי חשף הבוקר (ראשון) את מדד האינטרנט הישראלי הממפה באופן מקיף את העדפות הישראליות והישראלים בצריכת מדיה ואת הרגליהם בשימוש ברשת. המדד מסכם את השימוש באינטרנט בישראל במהלך שנת 2022, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר מקיף מראשית שנת 2023 שבוצע על ידי מכון "מאגר מוחות". הדוח מספק תמונת מצב עדכנית ומפורטת של האינטרנט הישראלי בהיבטי התשתיות והביצועים, אתרי אינטרנט, הרגלי שימוש וצריכה של שירותים מקוונים כגון רשתות חברתיות, אפליקציות וסטרימינג.
בזירת הרשתות החברתיות, יוטיוב, וואטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי (למעלה מ-90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן), יחד עם זינוק משמעותי בחדירה של טיקטוק, אשר בראשית שנת 2023 כמחצית מהציבור הישראלי העיד על שימוש בה לעומת כ-30% בתחילת שנת 2022. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם- 70%, טלגרם - 54%, וטוויטר עם 35%.
רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים (דרך דפדפן במחשב ומובייל) כוללת את: גוגל, יוטיוב, פייסבוק, וויקיפדיה, וואטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד וזום. הנתונים שחושף לראשונה איגוד האינטרנט מלמדים כי רוב הציבור הישראלי משתמש בשירותי הסטרימינג האינטרנטיים השונים כגון נטפליקס ספוטיפיי, ועוד. הדבר נכון גם לפריפריה לעומת מרכז ולציבור חילוני לעומת ציבור דתי-לאומי. 60% מהישראלים משתמשים בנטפליקס, 10% בשירות דיסני+, 5% באפל טי-וי, 3% באמזון פרימיום ו-1% בדיסקברי פלוס. בשירותי המוסיקה מובילה ספוטיפיי עם 35%, אחריה אפל מיוזיק עם 8%. דיזר עם 1% בלבד.
בקרב ספקיות התוכן בטלוויזיה דרך האינטרנט: חברת hot מובילה עם 20%, אחריה yes עם 14%, פרטנר וסלקום עם 11% כל אחת. שוק ספקיות האינטרנט בישראל נשלט ברובו על ידי ארבע קבוצות התקשורת הגדולות, כאשר נכון לתחילת 2023 , קבוצת בזק-פלאפון חולשת על נפח השוק הגדול ביותר: כ-28% מתעבורת האינטרנט הישראלית (נייחת+סלולר), ולאחריה קבוצת פרטנר עם 23% , סלקום עם 19%, קבוצת הוט עם 14%. יתר תעבורת האינטרנט הישראלית מתחלקת בין מספר רב של ספקיות אינטרנט קטנות, כגון מירס Xfone, 019 ועוד.
בהיבט של תשתיות אינטרנט נמצא כי בראשית שנת 2023 כ-35% ממשקי הבית בישראל צורכים אינטרנט ביתי-קווי באמצעות סיבים אופטיים, והיתר באמצעות טכנולוגיית DSL המיושנת (27% ממשקי הבית בישראל), וכבלים (כ-21% ממשקי הבית). ישראל מדורגת נמוך בהיקף הצריכה בפועל של תשתיות אינטרנט נייח מתקדמות, כאשר ברוב מדינות ה-OCED היקף הצריכה בפועל של תשתיות סיבים בשנים האחרונות עולה על 40 אחוזים ממשקי הבית. יחד עם זאת, ישראל מדורגת גבוה בהיקף הזמינות של אינטרנט סלולרי דור רביעי, כשהחברות סלקום, הוט, פרטנר ופלאפון זמינות מעל 95% מהזמן.
הדו"ח אף בחן את אופן הפעילות של בני הנוער ברשת - מהנתונים עולה כי 49% מבני הנוער מבלים מול המסך למעלה מ -4 שעות ביום, שליש מכלל בני הנוער העידו שזמן המסך שלהם אף עולה על 6 שעות ביום. התוכן הנצרך ביותר על ידם הוא מוזיקה וסרטים (70% השיבו שזו הפעילות המרכזית שלהם באינטרנט), והפעילות השנייה המדורגת כגבוהה ביותר מבחינת השימוש שלהם הוא ברשתות החברתיות (58%). הרשת שלא יוותרו עליה היא בראש ובראשונה אינסטגרם (41% מכלל מהמשיבים). בנוסף, כמחצית מבני הנוער העידו שההורים שלהם לא מדברים איתם כלל או לעיתים רחוקות על הסכנות הגלומות ברשת.
רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים דרך הדפדפן כוללת את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, וויקיפדיה, וואטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד, ששמו לא הוזכר בדו"ח, וזום. ברשימת האתרים הישראלים המבוקרים ביותר, אתרי החדשות מובילים את הטבלאות, כאשר ynet, וואלה! ומאקו בשלישיה הפותחת. גוגל רק במקום הרביעי, "ישראל היום" במקום השמיני.
לפני כחצי שנה נולד מרחב כתובות אינטרנט בעברית, בסיומת המדינתית החדשה ".ישראל", וזמן קצר לאחר פתיחתו נוספו כ-21,600 שמות מתחם הרשומים באינטרנט בעברית באופן מלא. (שם המתחם המבוקש ביותר בעברית אותו ישראלים ביקשו לרשום היה גוגל. מייד לאחריו המילה - ישראל. המילה כסף נועלת את עשיריית המילים המבוקשות ביותר). בראשית שנת 2023 רשומים למעלה 283,000 שמות מתחם (דומיינים) במרחב il.
יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "מדד האינטרנט שמתפרסם השנה לראשונה על ידי איגוד האינטרנט הישראלי מקיף את הרגלי השימוש בשירותי האינטרנט השונים, היקף התשתיות העומדים לרשות הציבור ואיכותם. ניתן לראות באופן בולט את הגידול המהיר שחל במהלך השנה האחרונה בצריכת תכני וידאו שונים בקרב ישראלים, אם זה בשימוש בטיקטוק ואם בצריכת סדרות בנטפליקס. ככלל, הרשת הפכה למקור המרכזי של צריכת תקשורת ופנאי - טלוויזיה, סדרות ומוסיקה. עוד מלמד הסקר כי התלות ההולכת וגוברת ברשת, מחייבת "להדביק את הפער" בקצב מהיר יותר בכל מה שנוגע לתשתיות - סיב אופטי ומהירות הגלישה ברשת. השימוש ברשת עולה בקצב מהיר ועל המדינה לוודא כי התשתיות עומדות ב"ביקוש" ואף מוכנות להתפתחויות עתידיות".