חופשה היא דבר חשוב. אפשר להירגע, למלא מצברים ולצבור חוויות. אבל באופן מפתיע, ככל שהחופשה מתקרבת כך אנחנו פחות רגועים. מי יטפל בילדים ובחתולה? מה יקרה לכל הפרויקטים והישיבות שנקבעו לי? ובכלל לא ברור לנו כיצד מקום העבודה יוכל לשרוד בזמן שאנחנו משכשכים בבריכה או מעמיסים אוכל בבופה.
אני מציע לתכנן כל מה שאפשר מראש. ככל שהאירוע רחוק יותר, כך אנו מתייחסים אליו בצורה מופשטת יותר ("נטוס - יהיה כיף"). זה משאיר מספיק זמן כדי לטפל בכל ההכנות, ולפזר את הישיבות המופיעות ביומן יחסית בקלות.
בליפ-בליפ
האגדה מספרת על אדם שיצא לחופשה והצליח לא להציץ במיילים אפילו פעם אחת. אני מודה שאני בעצמי מציץ כמובן, אבל משתדל להתמקד במיילים החשובים בלבד. הבעיה היא שמאוד קשה להבחין בין כל המיילים שאנחנו מוצפים בהם אילו חשובים ואילו לא.
אז מה עושים? מענה אוטומטי. מצאתי באתר The Ladders את המענה האוטומטי המושלם. "אני לא אהיה זמין עד תאריך __ ולא אבדוק מיילים בתיבה הזו. כשאחזור למשרד, כנראה אמחק אוטומטית את כל ההודעות שמחכות לי. אם יש לכם מקרה דחוף, אנא פנו ל_____. אם מדובר בנושא שקשור אליי, בבקשה שלחו מחדש את ההודעה לאחר שאחזור. תודה".
טוב, האמת שהאיום למחוק מיילים פחות ישים אצלנו, הוא לא כל כך מתיישר עם התרבות הארגונית שלנו. אבל את החלק של "אנא פנו ל..." בהחלט מאוד מומלץ לאמץ.
חוויות ולא פרויקטים
אני יכול בקלות להיזכר בחוויות שצברתי במהלך כל אחת מהחופשות שלי, וזה מיד ממלא אותי בתחושות טובות. לעומת זאת, אני לא ממש זוכר מהם הפרויקטים שהיו אמורים להסתיים באותן תקופות, ובכלל לא זוכר מה היו הישיבות שפספסתי.
כשאני חושב על זה, אני גם לא מצליח להיזכר בנזק כלשהו שנגרם לבנק שבו אני עובד בגלל חופשותיי, גם אחרי שטיילתי במקומות שאין בהם אינטרנט. את החופשה הבאה אני מתכנן לאיסלנד, ומה היעד התיירותי הבא שלכם?
בוריס וולודרסקי הוא ראש צוות קליטה מרכזית, הטכנולוגית, בנק הפועלים