נושא הקיימות ופיתוח בר-קיימא הפך זה מכבר לעניין מרכזי עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. הסיבות המרכזיות לכך הן המחויבות האישית לפעול להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של בני האדם, זאת לאור ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, והן לאור המודעות הציבורית הגוברת לבעיה והדרישה מצד קהלי הלקוחות למוצרים ידידותיים לסביבה אשר אינם מזהמים. ההבנה של כולם היא, כי האנושות נמצאת בנקודת זמן קריטית ונדרשת התגייסות קולקטיבית לטובת מציאת פתרונות אפקטיביים.
השקעה ביוזמות קיימות הינה Win Win עבור ענקיות ההיי-טק שכן מצד אחד זה מאפשר להן לצמצם את ההשפעה הסביבתית, ומצד שני משפר את המוניטין ומושך לקוחות, משקיעים ועובדים המאמינים באג'נדה הירוקה. לאור זאת, חברות רבות משתמשות במקורות אנרגיה מתחדשים במסגרת הפעילות העסקית שלהן, בתהליכי הייצור, הפיתוח ואף בשרשרת האספקה. גוגל למשל, משתמשת בבינה מלאכותית כדי לעזור להפחית את צריכת האנרגיה במרכזי הנתונים שלה, אפל בין היתר משתמשת בחומרים ממוחזרים, מיקרוסופט משקיעה בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ואינטל פועלת לפיתוח שבבים חסכוניים יותר באנרגיה.
אלו רק מספר דוגמאות לאופן שבו ענקיות ההיי-טק משתמשות בטכנולוגיה כדי לסייע לפתרון אתגרי הקיימות בשנת 2023. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, אנו יכולים לצפות לראות דרכים חדשניות נוספות ואיתן עתיד ירוק יותר. העתיד הבר-קיימא, במקרים רבים, כאמור הוא גם רצונם של הלקוחות, שמבקשים לקבל יותר ויותר מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה והם אף מוכנים לשלם על כך. לראייה, בסקר משנת 2022 שבוצע על ידי Accenture, חברת הייעוץ הגדולה בעולם, מצא, כי 77% מהצרכנים מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים יותר עבור מוצרים ברי-קיימא.
העניין הגובר והלחץ הציבורי מוביל גם את הממשלות השונות לווסת את ההשפעה הסביבתית של עסקים. האיחוד האירופי למשל קבע יעד של הפחתת 55% פליטת גזי חממה עד לשנת 2030. גם הביקוש מצד המשקיעים תורמים לאותם השינויים הנדרשים, שכן משקיעים מחפשים יותר להשקיע בחברות בנות-קיימא מתוך ההבנה שלשם העולם כולו הולך. דו"ח משנת 2021 של מכון Global Sustainable Investment Alliance מראה כי הנכסים המנוהלים בקרנות בר-קיימא הגיעו ל-35 טריליון דולר. מה שמדגים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון.
"לחברה תוכנית ארוכת טווח אשר מטרתה להביא להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלנו ושל כלל הציבור לטובת יצירה השפעה אפקטיבית על שינויי האקלים", כך אומר ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies בישראל. בהתאם לרוח המפקד, מייקל דל, הכריזה החברה הגלובלית על תוכנית עבודה יעדי קיימות לשנת 2023, במסגרת הזו, התחייבה כי עד לשנת 2030, על כל מוצר שיימכר על ידי החברה, ימוחזר מוצר דומה נוסף שלה. כמו כן, בחברה התחייבו כי 100% מאריזות המוצרים ומחצית מרכיבי המוצרים שלהם יהיו עשויים מחומרים ממוחזרים או מתחדשים. בנוסף, לחברה מחויבות לצרוך 75% מתצרוכת החשמל במתקני החברה ממקורות מתחדשים עד 2030 ו- 100% עד שנת 2040.
על מנת לעמוד ביעדים האלו, Dell יוזמת שיתופי פעולה מגוונים וכך למשל נולד החיבור לאינטל, שהניב מספר רעיונות עיצוב חדשניים עבור צמצום טביעת הרגל הפחמנית ועידוד שימוש חוזר במוצרי החברה. בין היתר, בחברה פועלים לכיווץ לוח האם בכ-75%, ייצור סוללה קטנה יותר עם יכולות מתקדמות למחזור תאי סוללה, וצמצום מספר הברגים פי 10 כדי שתהיה גישה מהירה ופשוטה יותר לרכיבים הפנימיים של המחשב ובשביל לצמצם את זמן התיקון ולהקל על האפשרות לשימוש חוזר. בחברה מאמינים כי אם כל האלמנטים העיצוביים יתממשו, צפויה להירשם ירידה של 50% בטביעת הרגל הפחמנית של המוצרים שלה.
מעבר לכך, משקיעה Dell Technologies במיזמי איכות סביבה ברחבי העולם, כמו ניקוי אוקיינוסים מפסולת פלסטיק והצלת שונית אלמוגים, ואף תרמה 100 מיליון דולר לקידום מחקרים בהתמודדות מול נגיף הקורונה בעולם. "החזון של החברה הוא להמשיך להיות חברה גדולה וחזקה שמקדמת את האנושות באמצעות פתרונות טכנולוגיים שהיא מביאה לעולם. אנו צופים שהעתיד שלנו יראה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים אותו כיום. הטכנולוגיה תמשיך לשנות את חיינו בדרכים רבות ובין היתר גם בנושא חדשנות ופיתוחים ברי- קיימא כאשר מטרה זו ניצבת גבוה בסולם השאיפות של החברה", מסכם מנכ"ל Dell בישראל.
חברות טכנולוגיה רבות משתפות פעולה עם עמותות סביבתיות בכדי לייעל ולזרז את השינויים והפיתוחים הנדרשים, וכן להבין לעומק את משמעות הדברים. אחת מהעמותות שמסייעת ותורמת למחקר בנושא היא עמותת "אקואושן" הפועלת לשימור והגנה על הסביבה הימית של ישראל.
"אקואושן פועלת לקדם מחקר ופיילוטים בתחום טכנולוגיות אקלים הימיות בדגש על טכנולוגיות לקליטת וקיבוע פחמן על מנת להפחית את ריכוזו באטמוספירה. הדבר נעשה בעזרת ספינת ה"מדקס" של העמותה, בה מתבצעים מחקרים ע"י טובי החוקרים מהארץ ומהעולם וכן ע"י פעילות צוללנים המנטרת את העומק ותורמת רבות למידע בנושא כגון בחינה של שוניות מלאכותיות כאמצעי למניעת ארוזיה חופית", כך אומר ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של עמותת אקואושן. "בימים אלה אנו אף עובדים על סקר היתכנות לטכנולוגיות לגידול אצות בים העמוק לצורך קיבוע פחמן ועל פיתוח יכולת למדידה, דיווח ואימות (mrv) של קיבוע פחמן ימי ומימי."