כמה מזוהם האוויר שאתם נושמים ביום יום? זו שאלה שרוב האנשים לא ידעו לענות עליה, ואולי אפילו לא חושבים עליה אם אתם לא חיים בעיר שבה זיהום האוויר קשה במיוחד. אבל דייסון, חברה שמזוהה עם מוצרים לניקיון של הבית והאוויר, כן חשבה עליה.
במסגרת פרויקט גלובלי מיוחד של החברה שהחל עוד ב-2020, נבחרתי כעיתונאי היחיד מישראל להשתתף בו - ובמסגרתו נמסר לי תרמיל קטן, המכיל מערכת המורכבת מחיישנים ויכולת למדוד סוגים שונים של זיהום אוויר (ראו בהמשך), שגם מתקשר אלחוטית עם אפליקציה מיוחדת (כרגע לאייפון בלבד), ומאפשר לצפות ברמת זיהום האוויר שסביבכם בכל רגע נתון, וכמובן מעביר את המידע הזה גם לדייסון. כרגע הפרויקט הוא לא לצרכים מסחריים, וכל התכלית שלו היא לאסוף מידע על רמת זיהום האוויר במקומות שונים בעולם, ולהעלות את המודעות לנושא.
@nivlilien בלעדי - נבחרתי להיות העיתונאי היחיד מישראל שמשתתף בתוכנית עולמית של @Dyson שבמסגרתה משפיענים מסתובבים בעולם עם תרמילים שמנטרים זיהום אוויר. הנה כל הפרטים על הפרויקט המסקרן #dyson #enviorment #cleanair #journalism #exclusive #pollutionawareness #pollution #טכנולוגיה #טקטוק #סביבה #אוויר_נקי #דייסון #לומדים_עם_טיקטוק ♬ original sound - nivli
הנה כמה דוגמאות ממשתתפים אחרים בפרויקט: כך למשל פונגסוק הירנפרואק, יוצר תוכן מבנגקוק, גילה שבעונת הפריחה כמות החלקיקים הזעירים באוויר (חלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון) קופצת לפי תשעה(!) יותר מהרגיל. באופן דומה, לורי טילמן, עיתונאית ופעילת איכות סביבה פריזאית, הסתובבה עם התרמיל המיוחד של דייסון על אופניים כדי למפות יותר טוב את זיהום האוויר בעיר האורות. ילדים באפריקה הסובלים מאסתמה, קיבלו גם הם תרמילים כאלה של דייסון כדי להבין יותר טוב את החשיפה שלהם לזיהום אוויר, ויש עוד ועוד סיפורים מרחבי העולם.
איך זה עובד?
התרמיל של דייסון שמודד זיהום אוויר, הוא למעשה מערכת שדייסון פיתחו ומורכבת משלושה חלקים: יחידת GPS לרישום מיקום, סוללה חיצונית (דומה לסוללות חיצוניות גדולות שיש בשוק, אבל כאן מדובר בדגם מיוחד, לא לשימוש מסחרי שפותח עבור דייסון על ידי חברת הסוללות וארטה), ומערכת החיישנים שנמצאת בתוך תא משלה בתוך התיק, כשהיא מחוברת לפתח כניסת אוויר שנמצא בדופן החיצונית.
כל זמן שתרמיל מדידת זיהום האוויר של דייסון פועל (את הסוללה צריך לטעון פעם ביום וחצי, בערך), הוא מודד את איכות האוויר מסביבכם באופן רציף לפי חמישה פרמטרים שונים: ריכוז חלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון (למשל, אבקני פרחים ואלרגנים אחרים), ריכוז חלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון (חלקיקים זעירים כמו עשן, פליטות מזהמים תעשייתיים וכדומה), תרכובות אורגניות לא יציבות (Volatile Organic Compounds או VOC בקיצור) שכוללות דברים כמו אדים וחלקיקי שמן נתיזים מבישול, שריפת דלק, בשמים ומוצרי ניקיון בתרסיסים, מדד רביעי הוא חנקן דו חמצני (NO2) שהוא גז רעיל שנפלט לאוויר מבעירת גז בישול או פליטות מזהמות מכלי רכב, והמדד האחרון הוא CO2, דו תחמוצת הפחמן, שהוא ברגיל לא נחשב מזהם (אנחנו פולטים דו תחמוצת הפחמן בכל נשימה), אבל חשיפה לכמויות גבוהות של דו תחמוצת הפחמן אינה מומלצת בריאותית.
בנוסף, התרמיל מודד גם טמפרטורה ולחות באוויר, שהם גורמים המשפיעים גם הם על איכות האוויר שאנחנו נושמים. התרמיל גם מצויד ביחידת GPS עצמאית, כך שגם המיקום של הדגימה נרשם. כל המידע הזה, כאמור, מסונכרן לאפליקציה.
חמשת המדדים האלה, יוצרים מדד איכות אוויר כללי של דייסון, שזכה לראשי התיבות DAQ, כאשר הסולם הוא: בין אפס לארבע מוגדר 'טוב' (ירוק), מדד של 4-7 הוא 'סביר' (צהוב), 7-9 כבר נחשב ל-'גרוע' (כתום), 9-11 בסולם הוא כבר 'גרוע מאוד' (אדום), 11-13 הוא 'גרוע באופן קיצוני' (ארגמן) ואילו 13 ומעלה כבר מוגדר 'חמור' (סגול). מספר יותר נמוך פירוש פחות זיהום ואיכות אוויר טובה יותר.
ממצאים ומחשבות לסיום
בסך הכל לא הסתובבתי הרבה זמן עם התרמיל, אבל מהממצאים הראשוניים שאספתי, נראה שבעיר מגוריי הפרברית איכות האוויר בסך הכל, רוב הזמן -טובה. יחד עם זאת, סופות חול או אבק מאתרי בנייה, גרמו למדדים לקפוץ כך שהיו רגעים שנרשם בסביבתי זיהום אוויר "גרוע באופן קיצוני" ואף "חמור", בגלל הקפיצה בחלקיקי אבק וחול באוויר הננשם. כך גם שהחלטתי לנסות ולאתגר את החיישנים בכוונה, והתזתי תרסיס של אפטר שייב או חומר ניקוי בסביבתם, מדד ה-VOC ויחד איתו המדד הכללי, קפצו מעלה למספרים הגבוהים ולקח לחיישנים זמן "להירגע" מהזיהום החריג.
על אף שלאחרונה במדדים אחרים, תל אביב קוטפת את התואר המפוקפק של אחת הערים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם, ההתרשמות שלי עם התרמיל הייתה קצת שונה. אמנם, הסתובבתי באזור בדרום תל אביב בשעות אחרי הצהריים - אבל זיהום האוויר, לפי הנתונים שאסף התרמיל של דייסון, לא היו חריגים ואיכות האוויר נותרה טובה. ייתכן שבאזורים אחרים של העיר, מזוהמים יותר, התוצאות היו שונות.
איפה כן נרשמה ירידה באיכות האוויר וקפיצה בכמויות ה-CO2? בנסיעה באוטובוסים. מסתבר שנוסעי אוטובוסים במרכז הארץ, אם מהמנועים של האוטובוסים בחלקם ואם בגלל ריבוי האנשים, נחשפים לרמות גבוהות מהרגיל של דו תחמוצת הפחמן. מתאר לעצמי שיש מבין הקוראים שלנו שהעדיפו שלא לדעת את הדברים האלה.
הפרויקט של דייסון כך נראה באמת עוזר להעלות את רמת המודעות לזיהום האוויר, בוודאי ברמה האישית של מי שמסתובב עם התרמיל, אבל גם ברמה החברתית - לתרמילים המנטרים את איכות האוויר, יש תרומה להעלאת המודעות לנושא, כפי שגם ראינו ממקרי השימוש שכבר נוסו במקומות אחרים בעולם.