הגירה שלילית מהדרום? "צריך להגדיל את משרות הג'וניורים"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה נתונים לגבי גידול בהגירה השלילית של צעירים מבאר שבע אל ערים אחרות. על פי הנתונים לשנת 2021: מספר התושבים שעזבו את העיר עמד על 6,582, לעומת זאת, שיעור הנכנסים לבאר שבע עמד על 4,926. מאזן ההגירה השלילית בבאר שבע עומד על 1,656- תושבים. חלקם עברו אל ערי הלווין של העיר לטובת קבלת הטבות מס, אבל רבים וטובים עזבו בעקבות העבודה אל מרכז הארץ.

אחת הסיבות לעזיבה היא מחסור במשרות ג'וניורים בחברות ההייטק בדרום - משמע משרות לצעירים אחרי לימודים ללא ניסיון. מדובר בתופעה כלל ארצית, עם זאת נדמה כי בדרום הבעיה מעט חמורה יותר. באוניברסיטת בן גוריון שבנגב מציינים כי נרשמה עליה של יותר מ-17 אחוז בחמש השנים האחרונות בביקוש ללימודי מקצועות הטכנולוגיה. הביקוש גדל אך ההיצע עדיין נמוך.

ובכל זאת, יש מי שכבר פועלים בפארק ההייטק גב-ים בבאר שבע לצמצם את גודל התופעה ולהרחיב את היצע המשרות. כמו כן פועלים לחשוף ולשלב אוכלוסיות מיעוטים נוספות אשר אינן זכו להיכרות מעמיקה עם הענף המתקדם. בין היתר שילוב האוכלוסייה הבדואית והחרדית מה שעתיד להוביל לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים.

"באר שבע היא עיר יחסית יקרה לצעירים ואני מכירה אישית לא מעט שנאלצו לעבור לגור בישובים קטנים סמוכים או למרכז הארץ ואני מבינה אותם. אבל חשוב לדעת שלעבוד בדרום זו לא התפשרות, אלא זכות, שכן יש כאן חברות שעומדות בחזית הטכנולוגיה אשר דואגות לפיתוח העובדים שלהם בצורה מיטבית, ולא נופלות מאף חברה אחרת שנמצאת במרכז" .

כך אומרת מירב בוכריס (34), נשואה+2 .היא נולדה וגדלה בבאר שבע, סיימה תואר ראשון ושני, כולל תזה, במדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון ומזה שנה וחצי עובדת כמפתחת תוכנה בקבוצת PowerFlex המפתחת פתרון אחסון מבוסס תוכנה, בחברת Dell Technologies בפארק ההייטק גב ים נגב. "אני בטוחה שלמרות הכול יש לעיר עתיד מזהיר לצעירים, יש פה שינוי גדול לטובה הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינת מקומות בילוי ופנאי שיגרום לצעירים להישאר יותר ולאלו שעזבו לחזור. אם הלב רוצה לחזור לנגב זה אפשרי, צריך לא להתייאש עד שמוצאים משרה טובה", היא מספרת.

את הסטיגמות, לפיהן צעירים מהדרום מתקשים לפרוץ את תקרת הזכוכית של ההייטק ורבים מהם משתלבים בתעשיית הייצור ובמפעלים הרבים באזור, מירב מבטלת, ולטענתה, החסם העיקרי בפני צעירים בדרום הוא היעדר משרות לצעירים ללא ניסיון: "יש כאן לא מעט חברות קטנות וגדולות, אשר מתעסקות בתוכנה ולא בייצור או מכונות. לדעתי החסם העיקרי הוא המחסור הכללי במשרות ג'וניור, ובגלל ההיצע הגדול יותר במרכז - הצעירים של הנגב נאלצים להתחיל את דרכם במרכז, ומתמקמים שם. בהמשך הדרך יותר קשה לעשות שינוי ולחזור לדרום, כשכבר מתמסדים בעיר אחרת".

"בפארק ההייטק מועסקים כ-3000 עובדים , וכ-80% מהעובדים ב-Dell בפרט, וגם בפארק כולו, הם תושבי הנגב אשר מגיעים מבאר שבע, מירוחם, דימונה ומכל האזור. אנחנו מאמינים שהנגב הוא חלק משמעותי במדינת ישראל ולכן הגענו לכאן לעשות ציונות ומצוינות. לקדם פטנטים וחדשנות לצד מעורבות ועשייה ערכית ומשמעותית", מסבירה מאיה הופמן לוי (50) + 3 מקיבוץ בית ניר. מאיה מנהלת את אתר הפיתוח של החברה בבאר שבע וכן חברת הנהלה במרכז הפיתוח של Dell Technologies בישראל. בנוסף, היא משמשת כחברת פורום המנכ"לים של פארק ההייטק גב ים נגב.

Dell הייתה החברה הראשונה שנכנסה אל פארק ההייטק לפני יותר מעשור: "הגענו לכאן לפתח טכנולוגיה, אבל גם כדי לייצר תעסוקה איכותית בנגב. אנחנו מאוד מעורבים באקוסיסטם המקומי ויוצרים שיתופי פעולה רבים", מציינת מאיה. גם הופמן לוי מחזקת את מירב וטוענת כי "יש מחסור במשרות של ג'וניורים, המדינה צריכה לעזור לחברות ולארגונים ליצור יותר משרות התחלתיות אשר יקלו על המבקשים להיכנס לתחום. הביקוש הוא גבוה וההיצע לצערנו הוא עדיין נמוך".

לגבי ההגירה מהדרום היא אומרת: "כל עוד יש הזדמנויות אנשים נשארים. לכן אנחנו מקפידים ללוות את חיי הקהילה של העובדים בחברה. למצוא תעסוקה לבני ובנות הזוג שלהם על מנת שירגישו בנוח יותר. לסייע במציאת דיור, חינוך, קהילתיות. אנחנו ערים לזה שזה חשוב. המשימה שלנו היא שאותם בוגרים ובוגרות מאוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, כמו גם יוצאי יחידות טכנולוגיות בדרום, יישארו לחיות ולעבוד כאן. זאת השליחות שלנו, עם זה אנחנו קמים כל בוקר".

היא מסבירה ומוסיפה איך היא רואה את העתיד בתעשיית ההייטק המקומית: "בתוך עשור אנחנו נראה מסה של יחידות הטכנולוגיה והמודיעין הצבאיות. כתוצאה מכך ומהשקעות ממשלתיות, הדבר הולך לחולל שינוי תעסוקתי. אנחנו חייבים להשקיע בנגב, יש כאן הזדמנות לאיכות חיים. אנחנו עובדים ונפגשים עם נציגי ממשלה ואקדמיה כדי לעודד את זה, ליישם את זה בפועל".

"ההייטק הוא מקום של חיבור של מגוון הקהלים והאוכלוסיות בישראל. לכן אנחנו פועלים לחבר כמה שיותר אנשים יחד ולהעניק הזדמנות שווה לכולם. יהודים וערבים, דתיים וחילונים. בעקבות זאת חתמנו על אמנת פארק ההייטק, המבקשת ליצור מקום שוויוני ורב מגזרי. אנחנו לא מסתכלים רק על עצמנו, אלא מרגישים שליחות חברתית אמיתית".

את אותה הזדמנות שווה, מנסות חברות ההייטק, בסיוע עמותות מקומיות, להעניק גם לצעירים מהאוכלוסייה הבדואית: "אנחנו תומכים בצעירים וצעירות מהחברה הבדואית כבר מגילאים מוקדמים מאוד," אומרת מאיה: "לכן אנחנו מובילים את תוכנית המנטורים, בשיתוף עמותות סיראז' ותמר, במסגרתה מהנדסים שלנו מלווים בהתנדבות צעירים בדואים, מייעצים להם בבחירת כיוון תעסוקתי וחושפים בפניהם את עולם ההייטק גם דרך הרצאות והדרכות כאן אצלנו בחברה, וגם דרך ביקור בתיכונים ביישובים עצמם. אנחנו רואים תוצאות של עלייה בביקוש ללימודים רלוונטיים בקרב צעירים מהמגזר גם באוניברסיטת בן גוריון וגם במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון".

אחד החסמים אצל משפחות בדואיות הוא חוסר היכרות עם תחום ההייטק, כך שהורים רבים מעודדים את ילדיהם ללמוד רפואה או עריכת דין: "אנחנו מזהים חסם בדמות המשפחות שלרוב לא מכירות את העולם הזה ומסלילות את הנוער לכיוונים אחרים. אז מה שאנחנו עושים יחד עם מרכז תמר הוא לחשוף אותם לעולם הזה, אנחנו מזמינים את ההורים להגיע אלינו על מנת שיכירו מה זה הייטק", אומרת מאיה ומוסיפה: "אנחנו מסבירים להם על החשיבות שבלימודי אנגלית ומתמטיקה ככלים להצלחה והשתלבות במקצועות העתידיים והמבוקשים".

"יש לנו הרבה עובדים מהמגזר החרדי וחלק ניכר מהם מתגורר בבאר שבע. יש עליה גם בנוכחות הקהילה החרדית בתחומי הלימודים הטכנולוגיים, והמטרה היא להעצים את המגמה הזו". כך אומר אלי רוזנס, בן 47 + 7 , המתגורר בבית שמש. אלי הינו מנהל קבוצה באתר הפיתוח של Dell בבאר שבע, ומוביל את תחום שילוב החרדים בקבוצת ההתנדבות Mosaic, שמטרתה לעודד שילוב מיעוטים שונים בתעשייה.

רוזנס, המשתייך לקהילה החרדית, עובד ב-Dell מזה שנתיים, לאחר מספר שנים בחברות הייטק נוספות: "אנחנו אמנם חברה מסחרית אבל גם ערכית מאד, הפועלת למען מטרות קהילתיות. אנחנו עושים הכול בהתנדבות מלאה ומתוך אג'נדה אמיתית המבקשת להביא את ההייטק והחברה הישראלית למקום טוב יותר. יש לנו חמש קבוצות התנדבות, הפועלות בישראל ובכל העולם, כחלק מאג'נדה גלובלית, בנושאים של קידום שוויון מגדרי, קיימות, חדשנות, שילוב מיעוטים בהייטק, וקידום סביבה מכילה עבור הלהט"ב. אנחנו מקיימים עבורם ימי חשיפה, סדנאות טכנולוגיות, ליווי של מנטורים ועוד".

"יש לנו פעילות גם מול בני העדה האתיופית, החברה הערבית והחרדית. אנחנו מקבלים פידבקים מדהימים מכולם. הייצוג בתעשייה בקרב אתיופים למשל הוא עדיין נמוך אבל אנחנו מתחילים לעבוד גם עם צעירים וצעירות מהעדה על מנת לגרום ליותר אנשים להאמין בעצמם. אנחנו רוצים לתת תחושה שההייטק פתוח לכולם והשמיים הם הגבול" הוא אומר ומוסיף: "אנחנו לומדים את הצרכים של כולם ומנסים להתגבר על אותם החסמים".

בין הנשים החרדיות שעשתה דרך והשתלבה בהייטק היא רבקה יעקב, בת 34 מבאר שבע, אם לארבעה ילדים. נשים חרדיות בהייטק היא מגמה יחסית חדשה, אבל רבקה תמיד נמשכה לטכנולוגיה: "היה לנו בבית מחשב (שאמנם לא חובר לאינטרנט) ותמיד נהניתי להתעסק בצד הטכני שלו כמו לתקן תקלות מכל הסוגים. לקרוא מדריכים ולחקור את המחשב. כשהייתי בתיכון נרשמתי למגמת תכנות, נהניתי והיו לי ציונים מעולים, היה לי די ברור שאמשיך בתחום".

היא למדה בסמינר "שבילי יעקב" בירושלים במסגרת תוכנית הנדסאית, כיום היא עובדת כמפתחת בכירה ב-Dell כבר למעלה מ-8 שנים: "לקח לי זמן לעבור לניהול. ידעתי שאני רוצה לעשות את זה אבל הייתי צריכה לעשות את הצעד הראשון. לכן אני מאמינה שצריך לעודד יותר נשים לקחת יוזמה ולעשות את הצעד הזה".

ישנם לא מעט אתגרים וחסמים שעומדים בפני אישה חרדית שיוצאת לעבודה בהייטק בסביבת עבודה מעורבת. "על מנת לשלב נשים דתיות בהייטק יש צורך לבצע התאמות כמו יצירת סביבת עבודה מכבדת. לשמור על שיח ראוי, להכיל את השוני בהמון היבטים וזה נכון משני צידי המתרס - העובד והמעסיק. מעסיקים צריכים לראות את הערך האמיתי של המועמד ולא רק את הסטיגמה - אם למועמד רגיל מספיק הכישרון והציונים כדי להתקבל לעבודה - לאישה חרדית נדרש הרבה מעבר לזה כדי לשבור דעות קדומות וסטיגמות של מעסיקים. לראות את ה"שונה" מזווית אחרת ולבחון מחדש דעות ורעיונות ולייצר חדשנות בהמון תחומים".

גם חסם הלימודים מהווה לא פעם מכשול: "נשים חרדיות רבות הן בעלות תואר הנדסאי (אם כי יש גם מסלולים של תואר ראשון במסגרות שמותאמות לחרדיות) וכדי להשתלב בחברה טובה נדרש לרוב תואר מרשים וניסיון".

רבקה מחזקת גם היא את הצורך בהגדלת היצע המשרות לצעירים בדרום: "אפשר להגיד שבדרום יש פחות היצע למתחילים ובטח הרבה פחות למתחילים עם תואר הנדסאי. אבל אצלנו בDell- שמים דגש על הפוטנציאל של המועמד. גם איזון בין בית לעבודה הוא דבר חשוב. אני באמת שמחה שהיום הנושא נחשב לשיח חוצה מגזרים וזה לא משהו ששייך דווקא רק לאימהות חרדיות. זה בהחלט משהו שהוא חשוב לאשה חרדית שהיא עדיין "עיקר הבית" גם כשהיא עובדת, מודל העבודה ב-Dell הוא היברידי וזה מאפשר לעובדים ועובדות לנהל את השבוע באופן אופטימלי".