נחזור שבע שנים אחורה - לשנת 2016. חברת הסטארט-אפ האמריקאית Neuralink נוסדה עם מחזור גיוס של 363 מיליון דולר ו-400 עובדים. כשהמשקיע האלמותי בטכנולוגיית המחר אילון מאסק נכנס לתמונה, הבשילו משאבים גדולים יותר, והושגה תשומת ליבם של משקיעים פוטנציאליים נוספים לתחום, שכונה אז בשם "מוח-מחשב".
מה הכוונה ב"מוח-מחשב"? בגדול, מדענים ומהנדסי ננו-רובוטיקה מפתחים שתלים אלקטרוניים זעירים לפענוח פעילות המוח והעברת המידע הנקלט בו למחשב, שם הוא מעובד ברמה מאוד גבוהה. בעבר כבר ראינו תקדים להשתלת שבבים בבני אדם לצורך ניסויים קליניים, למעשה, 42 אנשים ברחבי העולם כבר עברו השתלה שכזו. בעזרתם נרשמו הישגים משמעותיים בתחום, שהם נחלתם של סרטי מדע בדיוני וכמה פרקים של "מראה שחורה". בעוד שמרבית החברות ביקשו למסחר שתלי מוח לטובת צרכים רפואיים, Neuralink שאפה לפסגה גבוהה יותר: יצירת כלי שלא רק משחזר תפקוד אנושי - אלא משפר אותו.
אז איך זה עובד? השבב הממוחשב מצויד באלקטרודות ומתחבר לפני השטח של המוח. ההטמעה הפולשנית מבוצעת באמצעות מכשיר רובוטי מיוחד, ומאפשרת לשבב לשאוב נתונים תוך זמן קצר מהמוח - ולהעבירם למחשב. מופעי ראווה מוקדמים של החברה חשפו כיצד שבב מחשב שהושתל במוחו של קוף לימד אותו לשחק במחשב.
המשוכה שהוסרה
החודש (יוני 2023) קיבלה Neuralink אור ירוק מסוכנות המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) להתניע את מחקרה הקליני הראשון להשתלת שבב במוחו של אדם. מדובר באבן דרך קריטית שהגיעה לאחר מאבק ממושך שניהלה החברה להשגת האישור הנכסף. מטרתה העיקרית הראשונה הייתה די צנועה - הקניית יכולת תקשור באמצעות טקסט ממוחשב ללא הקלדה לחולים משותקים. המטרות השאפתניות יותר מדברות על החזרה של חולים עם שיתוק לניידות מלאה, והחזרת הראייה לעיוורים.
כשהבקשה הוגשה לראשונה בתחילת 2022, ה-FDA דחתה אותה, והורתה על בדק ותכנון נוסף של כמה סוגיות מפתח לפני הניסוי בבני אדם. החסמים נבעו מבעיית ההנעה החשמלית של השבב (סוללה) ושאר ההיבטים שקשורים בחיווט השבב, ובטיחות מעטפת המוח של האדם שישתמש בשבב. חשוב לציין שמתן אישור לניסויים קליניים בבני אדם אינו ערובה להצלחה רגולטורית או מסחרית. החברה ואחרות צפויות לעמוד בבחינות אינטנסיביות של ה-FDA כדי לוודא שהמכשירים בטוחים ואמינים.
אוטופיה או דיסטופיה?
לטענת מאסק, יהיה בכוחו של השבב לטפל במגוון היבטים קליניים כמו עיוורון, השמנת יתר, אוטיזם, דיכאון וסכיזופרניה. חוץ מטיפול במחלות ומוגבלויות שונות, בחברה השאפתנית של מאסק ינסו לעבוד גם על יכולות טלפתיה בין בני אדם, קליטה של שפה זרה תוך זמן קצר ועוד פיצ'רים מהמדע הבדיוני. באחת מהופעותיו הציבוריות, טען מאסק שהשבב יאפשר לנו אפילו לשמור זיכרונות ולצפות בהם מחדש. התקווה היא שיום אחד כל תהליך ההשתלה יהיה זמין לכולם במרכזי הרפואה הקהילתיים. מאסק הוסיף שהוא בוטח בשבב עד כדי כך שיסכים להשתיל אותו אצל ילדיו.
השאיפות מסמרות השיער של מאסק לגבי היכולות של Neuralink גרמו לנסיקת שווי המניות הכולל של החברה ליותר ממיליארד דולר - סכום גבוה משמעותית מהמתחרות בתחום. מנגד, מומחי הנדסה רבים טוענים שהחברה לא תצליח להביא את המוצר לשוק בזמן הקרוב.
במקביל, בעולם התרבות עסקו רבות בשאלות המוסריות שמעלה סוגיית השתלת השבבים בגוף האדם. סדרת המופת "מראה שחורה" מגוללת את סיפורה של האנושות בעתיד בו הטכנולוגיה משתלטת על תחומים רבים בחיינו. פרקים רבים מתוכה הוקדשו לעיסוק בשבבים השולטים במוח האנושי. צופי הסדרה מצאו עצמם נסערים נוכח הדילמות המהותיות שבאו לפתחם מהעתיד הלא-כל-כך רחוק: מה יעשו אלו שלא יסכימו להשתלת השבב ו"ישארו מאחור" ברמה הקוגניטיבית? מה המחיר החברתי שנשלם אם נוכל להקליט את כל מה שאנחנו רואים ולחזור אל הסרטונים? מה זה יעשה לקשר בין בני אדם? אנחנו עוד רחוקים מתשובה חותכת.
כמובן שעל כל השאלות המוסריות האלה צריך להוסיף נדבך נוסף - סיכוני הסייבר החדשים שייכנסו לתוקף -והנה קיבלנו קלחת טכנולוגית מבעבעת שמסוגלת לפגוע אנושות במרקם האנושי. כמו מהפכת ה-AI, גם זו כנראה בלתי נמנעת, וזה רק עניין של זמן עד שתפרוץ לחיינו בסערה.
ההכנה הטובה ביותר שהאנושות יכולה לעשות כרגע היא לתכנן היכן ומתי לשים את הגבולות סביב הטכנולוגיה הנוירונית המדהימה הזו, כדי שנוכל ליהנות ממנה אך בד בבד גם להגן על עצמנו מפניה.
הכותב הוא מנהל תחום Service Management בחטיבה הטכנולוגית, בנק הפועלים