צוות בינלאומי של פיזיקאים מצא לראשונה הוכחה לקיומם של גלי כבידה בתדירות נמוכה, הנובעים ככל הנראה מצמדים של החורים השחורים העצומים ביותר ביקום ש-"דוחפים" ומזיזים אובייקטים קוסמיים אחרים, וזה מה שיוצר את גלי הכבידה אותם ניתן לקלוט. מי ששימש במחקר הוא המצפה האסטרונומי "המערך הגדול מאוד" בניו מקסיקו, ארצות הברית.
המצפה לגלי כבידה פרסם את הממצאים שלו בסדרה של מאמרים היום, והציג את מסקנותיו לציבור בסוף השבוע האחרון בקרן האמריקאית הלאומית למדע. המדענים האמריקאיים שיתפו פעולה עם עמיתיהם ברחבי העולם באירופה, הודו, אוסטרליה וסין, וכולם פרסמו את ממצאיהם. המשקל המדעי הרב שהושם מאחורי הממצאים, מאשש את קיומם של גלי כבידה שעד כה היו תיאורטיים בלבד.
המדידות של המדענים תואמות את ההשערות בתיאוריית היחסות הכללית של אינשטיין. לפי התיאוריה של אינשטיין, חורים שחורים המתערבלים זה אל זה, אמורים ליצור "קמטים" במארג החלל-זמן, וההפרעות הללו אמורות להתפשט במהירות האור. אולם כשאיינשטיין כתב את התיאוריה שלו, לא הייתה דרך להוכיח את קיומם.
רק ב-2015, מצפה גלי הכבידה המצויד במכשור מיוחד המכונה אינטרפרומטר לייזר, היכה גלים, תרתי משמע בעולם הפיזיקה כשגילה לראשונה גל כבידה בחלל. מאז קבוצות מחקר נוספות באירופה גילו עוד עשרות שכאלה, רובם מופקים מהתמזגויות של חורים שחורים וכוכבי נויטרינו. אולם גלי הכבידה הנוכחיים שהתגלו הם שונים, ונמדדים בתדירויות נמוכות בהרבה, מה שאומר שמקורם הוא בחורים שחורים עצומים (סופר מאסיביים), כאלה המצויים לרוב במרכזן של גלקסיות, לרבות הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב.