שופט קנדי החליט כי אמוג'י (רגשון, בעברית) ה-"לייק" (אגודל כלפי מעלה), תקף כמו חתימה מבחינה משפטית וטען כי בתי משפט צריכים לאמץ את "המציאות החדשה" של תקשורת בינאישית, והורה לנתבע לשלם 82 אלף דולר קנדי על הפרת חוזה (כ-61,000 דולר אמריקאי).
לפני כשנתיים במחוז ססקאצ'וואן שבקנדה, סוחר דגנים שלח הודעה בתפוצה רחבה לספקים שלו בוואטסאפ, ובה אמר כי החברה שלו מעוניינת לקנות 86 און של זרעי פשתן במחיר 17 דולר קנדי לבושל. הרוכש, קנט מיקבורו, שוחח עם חקלאי בשם כריס ארצ'ר טלפונית, ושלח לו בהודעת טקסט צילום של החוזה ובו התחייבות לשלוח את הפשתן בנובמבר של אותה שנה (2021), והוסיף "נא לאשר את חוזה הפשתן". ארצ'ר השיב להודעה בסימן האגודל מעלה - אבל לא סיפק את הפשתן בתאריך המוסכם לכאורה, ואז מחירי הפשתן כבר עלו.
מיקלבורו וארצ'ר חלוקים בדעתם לגבי המשמעות של אמוג'י ה-"לייק": מיקלבורו טוען שמשמעות תגובת הצלמית היא הסכמה לחוזה כפי שנשלח, ואילו ארצ'ר טוען כי בכך רק הביע שהחוזה התקבל, אך לא הביע לו הסכמה. מילבורו תבע את ארצ'ר בגין הפרת חוזה.
מיקלבורו וארצ'ר חלוקים בדעתם לגבי המשמעות של אמוג'י ה-"לייק": מיקלבורו טוען שמשמעות תגובת הצלמית היא הסכמה לחוזה כפי שנשלח, ואילו ארצ'ר טוען כי בכך רק הביע שהחוזה התקבל, אך לא הביע לו הסכמה. מילבורו תבע את ארצ'ר בגין הפרת חוזה. "אני מתנגד בתוקף לכך שסימן האגודל מעלה נחשב כחתימה דיגיטלית לחוזה לא גמור", ציין ארצ'ר בתצהיר. "לא היה לי זמן לקרוא את החוזה, ורק רציתי לאותת שקיבלתי את ההודעה".
השופט טימות'י קין שגם השתמש בהגדרה המילונית של האמוג'י המפורסם לפי dictonary.com, "הוביל את הצדדים לחיפוש של מקבילה של אבן הראשה", השופט הסתמך על מקרים מישראל, ניו יורק וכמה פסקי דין בקנדה עצמה, כדי להגיע להחלטה מה פירוש הסימן של האגודל מעלה כשנשלח כתגובה להודעה או בכלל.
"בית המשפט מכיר בכך כי סימן "לייק" הוא דרך לא שגרתית 'לחתום' על מסמך, אבל יחד עם זאת, בנסיבות האלה, הייתה זו דרך תקפה להביע את מהותה של 'חתימה' ", כתב השופט לפי דיווח של ה-"גארדיאן" הבריטי.
קין גם דחה את טענת ההגנה, כי צלמית האגודל משמשת לציין קבלה של הודעה, כי מדובר "בפתיחת הסכרים" לפרשנויות חדשות של צלמיות אחרות, כמו "חיבור אגרופים" או "לחיצת יד". ספציפית לגבי סימן האגודל מעלה, הלייק, ציין קין כי "בית המשפט אינו יכול (ואינו צריך) לגדוע את נחשול הטכנולוגיה והשימוש הרווח של אמוג'יז" (רגשונים), פסק השופט.
"נראה כי זוהי מציאות חדשה בחברה הקנדית, ובתי המשפט צריכים להיענות לאתגרים החדשים העלולים לצוץ מהשימוש ברגשונים וסימן ה-"לייק", סיכם קין. מעניין יהיה לראות אם פסיקתו החדשנית תאומץ - או תתהפך בערכאה גבוהה יותר.