"זו סחיטה באיומים": כך צדים עורכי דין עסקים שמפרסמים ברשת

5,000 שקלים - זה הסכום הממוצע ששילמו בשנים האחרונות בעלי אתרים לעורכי דין שהגישו כנגדם תובענה ייצוגית בגין כך שלא התאימו את האתר שלהם להוראות תקנות הנגישות. הסכום האמור לא נפסק ע"י בית המשפט, אלא שולם ע"י בעלי עסקים לתובעים על מנת שיסתלקו מהתביעה.

מילים רבות נשפכו על התופעה בה עורכי דין מצאו פרצה בחוק הנגישות, המאפשרת להם לשכפל תביעות בסיטונאות ובשיטת מצליח, מתוך הנחת יסוד כי הנתבעים ייבהלו, וירוצו להתפשר. לאור הפרסום הרב, ניתן היה לצפות כי התופעה תצטמצם משמעותית, אולם בחינת פנקס התובענות הייצוגיות מגלה כי עשרות רבות של תביעות שכאלה הוגשו רק מתחילת השנה וכולן מכוונות כנגד עסקים קטנים ובסכומים אסטרונומיים של מיליוני שקלים.

הבדיקה שהעלתה את הסכום האמור, נערכה לאחרונה ע"י עורך הדין עידו שטיינר, מומחה לתובעות ייצוגיות, במסגרתה בחן את תוצאתם הסופית של למעלה מ - 100 הליכים משפטיים שנפתחו בעילה זו בשנים האחרונות. עוד הוא מציין כי במסגרת הבדיקה, התברר שמתוך הבקשות שהוגשו בעילת הנגישות אין כל תיק שהגיע להכרעה סופית של בית משפט, כאשר התובעים למעשה מכוונים להסתלקות הכוללת תגמול לתובע ולעו"ד.

בשנת 2017 התקינה הכנסת את תקנות הנגישות הקובעות מי צריך להנגיש את האתר שלו, מה התנאים להנגשה ולפי איזה תקן. האכיפה של תקנות הנגישות היא אכיפה אזרחית: כל אדם שרואה עצמו נפגע מחוסר נגישות יכול לשלוח מכתב התראה המפרט את הליקויים לבעל העסק והוא חייב לתקנם, או לחשוף עצמו לתביעה ללא הוכחת נזק על סך של 60,000 שקל.

אלא שכאמור, עורכי הדין זיהו כבר לפני מספר שנים את הפוטנציאל הכלכלי שגלום בכך והחלו לשגר תביעות ייצוגיות בסיטונאות לכל עבר, כאשר קהל המטרה העיקרי שלהם הוא העסקים הקטנים. וכך, חרף העובדה כי השיטה נחשפה ואף פורסמו על כך לא מעט כתבות, בחינת פנקס התובענות הייצוגיות מגלה כי מאות תביעות שכאלה הוגשו רק מתחילת השנה וכולן מכוונות כנגד עסקים קטנים ובסכומים אסטרונומיים של מיליוני שקלים.

עו"ד שטיינר מציין כי האיום בתביעה בסכומים פנטסטיים אלה הוא רק ההתחלה, שכן, מיד לאחר הגשת תביעה שכזו זוכים בעלי העסקים לשיחת טלפון מן הבנקאי המודאג אשר חשוף מיידית לדיווח על התביעה. כך למשל, מספר אולג, בעל אתר אינטרנטי בלבד שמוכר מוצרי ספיגה לגיל השלישי: "לפני חודשיים קיבלתי מכתב רשום ממשרד עו"ד ובו התראה ולפיה אתר החברה לא כולל הצהרה בדבר התאמות הנגישות בהתאם לקבוע בתקנות הנגישות". כעבור פחות משבועיים אחר-כך, קיבל מכתב נוסף - בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגדו על סך 1.9 מיליון שקלים", צלצלה אלי עורכת הדין אמרה לי שיש דרך לעזור לי - שאשלם 30 אלף שקל והיא תמחק את התביעה. פניתי לעורך דין שסגר לי את הסיפור ב 5,500 שקלים". לדברי אולג " זו סחיטה באיומים. אין לי ביטוי אחר בשביל לתאר את מה שקרה".

לא רק ציבור בעלי העסקים הקטנים הביא שאט נפש מהשיטה. בפסק דין מדצמבר 2022 נקבע שבתביעה טמון פוטנציאל של פגיעה במשק כולו "עקב ניצול לרעה של מכשיר זה על-ידי קנוניה, הגשת תביעות מנימוקי סחיטה והשתלטות ולחץ לפשרה גם כשאינה ראויה, כאשר הנתבע מוכן לה כדי להימנע מהתדיינות מתישה ויקרה גם אם חסרת סיכוי היא". במקרה אחר מדגיש בית המשפט את העובדה שמדובר בעסקים קטנים, ואף יחידים, שיכול שהפרו הפרה מינורית (וייתכן אף בתום לב) של הוראות הדין, כאשר פנייה מוקדמת אליהם יכולה הייתה לחסוך מהם ימים ולילות רבים של מצוקה כלכלית ורגשית לאחר שמקבלים לידיהם תובענה ייצוגית שמוגשת כנגדם לבית המשפט המחוזי בסכומים של מיליוני שקלים.

כצפירת ארגעה, מסביר עורך הדין שטיינר כי למרות שלכאורה בעלי עסקים קטנים חשופים לתביעות אלה, המחוקק נתן בידי העוסקים כלי משמעותי להתמודד עימן. לדבריו, במסגרת הפרק בתקנות הנגישות המחייב נגישות באתרי האינטרנט, נכלל סעיף נסתר המחייב מתן הודעה מוקדמת והנותן בידי העסק תקופת חסד של 60 יום לתיקון הפגמים: " אם בעל העסק ינצל את התקופה הזו לתיקון הפגם, העילה כלפיו תבוטל". עוד הוא מציין, כי במספר פסקי דין מן התקופה האחרונה נמנעו השופטים מפסיקת גמול ושכ"ט לתובעים שלא ביצעו פניה מוקדמת, כך שהפניה המוקדמת כיום נפוצה בהרבה.

לסיכום, המלצתו לעוסק קטן: "אם פנו אליך, תקן את הצהרת הנגישות באתר באופן מיידי ותודיע לתובע הפוטנציאלי כי הפגם תוקן. כך, אם תוגש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בכל זאת, ברור כי מטרתה היא רק קבלת גמול ושכ"ט וגם בית המשפט יבין זאת".