הצלם היפני הידאו נישימורה הבחין לראשונה בשביט שנקרא על שמו (כמקובל במסורת האסטרונומית) כשצילם את שמי הלילה בתחילת אוגוסט. מאז, השביט הגביר את בהירותו וממשיך במסלולו בתוך מערכת השמש שלנו, כשהוא מתוכנן להקיף את השמש. נישימורה יהיה בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ מחר (12 ספטמבר), כ-125 מיליון קילומטרים מאיתנו, כך שלכאורה, יהיה ניתן לראות אותו בשמי הלילה בחמשת הימים הקרובים.
כמה ימים אחר כך, הוא יתקרב לשמש, ויעבור במרחק של 34 מיליון קילומטרים ממנה. נישימורה משלים הקפה אחת כל 430 עד 440 שנים, מה שאומר שהפעם הקודמת שהוא חלף בסביבה היה בשנת 1590 - לפני המצאת הטלסקופ. כך הסביר ל-CNN ד"ר פול צ'ודס, מנהל המרכז לעצמים קרובי ארץ במעבדת ההינע הסילוני של נאס"א.
צ'ודס מסביר כי נישימורה אינו בהיר דיו כדי לצפות בו בעין בלתי מזוינת, אבל משקפת היא בהחלט אפשרות, אם אתם נמצאים באזור חשוך ופתוח, ללא זיהום האור העירוני. על אף שבצילומים הוא נראה ירקרק, בשל התפרקות פיחמית, במבט ישיר הוא ייראה כמעט נטול צבע או מעט ורדרד בשל השתקפות אור השמש בשובל האבק שלו.
צ'ודס ממליץ לתושבי חצי הכדור הצפוני (אנחנו, בין השאר), למצוא מקום המאפשר תצפית נקיה לכיוון מזרח-צפון מזרח, כחצי שעה לפני עלות השחר. ברם, צ'ודס מציין כי זו לא משימה לכל אחד אלא למי שמיומן ובעל ניסיון בצפיה בשביטים ועשה זאת בעבר.
והחדשות הרעות: בהתחשב במרחק שלו שבו הוא יעבור מהשמש, ייתכן שחומה יחסל אותו כליל. צ'ודס מסביר כי התחממות גבישי הקרח והפיכתם לגזים, עשוי לפרק את השביט, והדבר תלוי בעיקר בגודלו של גרעין השביט שאת גודלו אין לנו אפשרות להעריך בשל שובל האבק והגזים שאופף אותו. אם הוא ישרוד את חומה של השמש, הוא ימשיך במסלולו ובחודשים הבאים יוכל להיראות בשמי הבוקר של חצי הכדור הדרומי בסביבות נובמבר. לאחר מכן, הוא יתרחק ולא ישוב לכאן אלא בעוד 400 שנים.