ראש השנה ויום הכיפורים הם שני מועדים חשובים שמצוינים בחודש תשרי, שזכה לתואר המיוחד: "חודש הסליחות". לכבוד מאורע חשוב שכזה, יצאנו מגדרנו כדי לחשוב על החטאים האישיים שלנו, אבל אף יותר חשוב מכך - מי צריך לבקש מאיתנו סליחה השנה? הנה תזכורת לכמה מהסיפורים שאולי פספסנו בסערת ה-ChatGPT שפקדה אותנו בתשפ"ג, וסקירה קצרה על אלו שחייבים לנו התנצלות כנה מהלב.
Apple מעמיקה לנו את המינוס
השנה אפל נכנסה לתחום ה"קנה עכשיו שלם אחר כך" בארצות הברית. משתמשים יכולים לשלם עד שישה שבועות אחרי הרכישה - וכל זה ללא ריבית. המתחרות חוששות שאפל שוב תשתלט על השוק בדיוק כפי שעשתה עם פיתוח אחר ופופולרי לא פחות שלה - ה-Apple Pay. ארגוני הצרכנים בארה"ב חוששים שזה יעמיק את עומק החובות הצרכניים הגדולים שיש גם ככה למשקי הבית, והצרכנים מאידך רק מחכים לאפשרות לפרוס את הגאדג'ט הבא שלהם לכמה שיותר תשלומים. אנחנו מחכים שראש תחום Apple Pay, ג'ניפר ביילי, תואיל בטובה לבקש מאיתנו, ומכל הציבור האמריקאי השקוע בחובות, סליחה.
הסיפור של ג'ונקו
הנה פרשה נוספת שכמעט חלפה מתחת לרדאר שלנו. הסטרטאפ הישראלי ג'ונקו נחשד בהונאה, בזיוף מסמכים ובפיברוק לקוחות, מה שגרם לגזלת כספי המשקיעים. הסיפור עורר הרבה שאלות לגבי הערכות השווי של סטרטאפים, ועל ניהול תקין של חברות כאלו ש"רצות מהר". הסתבכות שכזו יצרה חשש ממשי בפגיעה בהשקעות עתידיות בתעשייה, בתקופה של מיתון כלכלי. המייסדת של ג'ונקו, עילית רז, חייבת סליחה, על פי החשדות, להרבה מאוד אנשים.
כדור שלג
מעניין לעניין בעניין אחר לגמרי, השנה קרס בנק הסיליקון ואלי האמריקאי. הקריסה הזו עוררה חשש ממפולת בשוק הסטרטאפים בעולם, ובפרט באומת הסטרטאפ - ישראל. הסיליקון ואלי בנק התמחה בהעמדת קווי אשראי לסטרטאפים בשלבים המוקדמים שלהם, וחברות ישראליות רבות לוו ממנו והחזיקו בו פיקדונות גדולים - הרבה מעבר לתקרת הביטוח. במשך כמה ימים מורטי עצבים, מאז ההודעה על קריסת הבנק, חברות רבות ניסו למשוך את כספן ממנו, ולהציל עד כמה שאפשר את מה שנשאר על רצפת הכספת. למזלנו, הבנק הפדרלי של ארה"ב התערב, והבנק בסופו של דבר נקנה. במקביל, הבנקים בארץ הקודש זיהו את ההזדמנות והחלו להציע פתרונות אשראי לחברות שנקלעו למצוקה. אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו מצפים לסליחה מגרג בייקר, מנכ"ל הבנק בזמן הקריסה, על זה שהוסיף להרבה עובדים בתעשיית ההייטק עוד כמה שערות לבנות לפדחת.
טאבלט מאיקאה
הבאה בתור במצעד הסליחות שלנו היא שוודיה, שעוררה סערה רבתי בעולם הטכנולוגיה. ממשלת שוודיה הודיעה השנה שגילתה לא פחות מאוצר לאומי בדמות מאגר מתכות נדירות שנחשב לגדול ביותר באירופה. היסודות הכימיים שהתגלו במאגר העצום משמשים לייצור מוצרי אלקטרוניקה שונים: מטורבינות רוח ועד מכוניות חשמליות. נכון להיום, האיחוד האירופי מייבא מסין כ-98 אחוז מהמתכות האלו. לשוודים, לעומת זאת, יש את הקצב שלהם. אנחנו מצפים להתנצלות מהם בגלל שההערכה לתאריך הכניסה של המתכות הנדירות מהמאגר החדש לשוק - משוערת לעוד כ-20 שנה.
No Pain, No Gain
עולם הטכנולוגיה השתנה באופן אגרסיבי מאוד בשנה החולפת - ואיך אומרים? "מי שלא עושה, לא טועה". בהתאם, אין ספק שהרבה מאוד אנשים, חברות ואפילו מדינות חייבים לנו, אנשי תעשיית הטכנולוגיה וצרכני גאדג'טים, התנצלות כנה. אנחנו לא נעמוד עם סטופר, אבל כדאי שהיא תגיע בקרוב. בינתיים, עד השנה הבאה - אנחנו מבקשים סליחה על החפירות.
גמר חתימה טובה!