אין ספק שסטיב ג'ובס וביל גייטס שינו את חיינו מקצה לקצה. השניים האלה, אייקונים טכנולוגיים ותיקים ששמותיהם שגורים בפי כל חי מהלך על שתיים, הפכו את חיינו לנוחים פי כמה עם ההמצאות שבראו. גאונותם נעוצה בפשטות של ההמצאות שלהם - שהפכו ביצוע של משימות מורכבות לקלות פי כמה וכמה.
ההיסטוריה המשותפת של ג'ובס וגייטס נשענת על סכסוכים בני עשרות שנים, ויחסי אהבה-שנאה, שדרבנו הלכה למעשה את ההצלחה המסחררת של מיקרוסופט ואפל. ההיסטוריה מספרת שהאיבה לא שררה ביניהם תמיד, שכן מיקרוסופט פיתחה תוכנת הפעלה עבור אחד המחשבים הראשונים של אפל (Apple 2) וגייטס היה מבקר על בסיס קבוע במשרדי החברה.
בתחילת שנות ה-80, ג'ובס הגיע לוושינגטון כדי לשווק לגייטס את ה"זכות" לייצר תוכנת הפעלה עבור מחשב המקינטוש שלו, שאחז בממשק משתמש גרפי מהפכני (או כך לפחות ג'ובס חשב). גייטס לא יצא מגדרו למראה החומרה, ולתפיסתו היה מדובר בפלטפורמה מוגבלת למדי. מאוחר יותר, סיפר גייטס שהפגישה הייתה מעין ביקור פתייני מוזר בו ג'ובס טען שהוא לא ממש זקוק לו, היות והמכירות בנסיקה והחברה מצטיינת במה שהיא עושה, אבל אולי יזכה אותו להיות מעורב. באורח "כמעט פלאי" זה באמת מה שקרה.
מיקרוסופט ואפל צעדו זו לצד זו במערכת יחסים שברירית לאורך שנותיו הראשונות של מחשב המקינטוש. השותפות הזו התפרקה כליל כשמיקרוסופט הכריזה בשנת 1985 על השקתה של Windows. ג'ובס השתולל מכעס. הוא ביקש לצלוב את גייטס בחדר הישיבות שלו בקופרטינו, מול שאר בכירי חטיבת המקינטוש. גייטס שהגיע בגפו, לא נרתע משאגותיו של ג'ובס, ובקורת רוח שהתאפיין בה הביע את דעתו הגורסת שאין לאפל זכות בלעדית על ממשקים גרפיים. הוא החליט ללכת על כל הקופה, אפילו במחיר של העמדת חברת מיקרוסופט בסיכון, והשקיע הכל בממשק הגרפי. במבחן התוצאה, ההימור השתלם באופן בלתי נתפס.
אי שוויון
מנכ"ל אפל ומנכ"ל מיקרוסופט יישמו סגנונות מנהיגות שונים, בשל האישיות והרקע האישי שלהם. ג'ובס הנהיג לבדו, בסגנון אוטוקרטי, בעוד גייטס פעל כל העת למנהיגות משתפת. סגנונו של ג'ובס היה קשוח, סמכותי ומדיף ניחוח דיקטטורי. הוא לא הבין דבר בעבודת צוות ובכישורי אנשים, והחשיב אותם כמוגבלים ביכולותיהם. כאחראי על מערך ההחלטות ותיעדוף המשימות ברמה הסופית, ג'ובס מימש בחברה שלו ריכוזיות ניהולית.
לעומתו, סגנון המנהיגות של גייטס מתואר כעדין, מסביר פנים ומשרה אווירת עבודה נעימה. כחסיד גדול של המוטיבציה, דחף לאט והאמין בערך התשומות המתקבלות מעובדיו, לרווחת ההצלחה הכוללת של החברה. הוא ניצל רעיונות ועצות שהתקבלו מהצוות שלו כדי לייצר פתרונות טכנולוגיים, שעם הזמן הפכו לדברים הגדולים והחמים ביותר שהשוק ידע. גייטס יישם מבנה ארגוני פונקציונלי שתכליתו הייתה לשלוט ולהניע את הצוותים לצמיחת החברה ולהצלחתה.
אמרת חכמים נושנה גורסת ש-97% מהאנשים הם "ותרנים" שמועסקים על ידי 3% מהאנשים שלעולם לא מוותרים. סטיב ג'ובס וביל גייטס אכן ראויים למקום של כבוד באוכלוסייה המצומצמת הזו, כשכל אחד מהם השיג את מקומו בדרכו הייחודית שלו. השניים חוללו מהפכה ביחסים שבינינו לבין טכנולוגיית המחשב, שהייתה פעם נחלתם הבלעדית של האקדמיה ומתקני המחקר. כיום ניתן למצוא מחשבים בכל תחומי העסקים, הממשל והבידור.
ג'ובס וגייטס הכשירו פרקטיקה והניחו את היסודות לעידן המידע. סיפורם האישי לא היה חף מניסיונות וכישלונות, אולם בסופו של דבר מדובר בסיפור אחד - סיפורו של המחשב האישי, מערכת ההפעלה שלו והשלכותיהם על האנושות. זהו סיפור המסופר על ידי שני נושרים ממכללות נחשבות, שיצרו מהפכה אדירה שסחפה את כולנו אל הנצח ומעבר לו .