את ההשראה למשימת "אוזיריס-רקס" (ראשי תיבות מאוד ארוכים המתארים את החללית, כאשר אוזיריס היא גם אלת הפריון המצרית), קיבלו בנאס"א דווקא מעמיתיהם היפנים, אחרי הצלחתה של משימת "היאבושה", שב-2010 חזרה לכדור הארץ עם דוגמיות קרקע מאסטרואיד הנקרא איטוקאווה. אולם, בסופו של דבר משימתה של אוזיריס-רקס התגלתה כמשימה שונה לחלוטין.
אוזיריס-רקס שוגרה מפלורידה עוד ב-2016, ולקח לה שנתיים להגיע ליעד שלה: האסטרואיד Bennu, ואז התגלתה הבעיה: בניגוד להדמיות טלסקופי הרדיו, Bennu התגלה כגיהנום נחיתתי. במקום מישורים רחבים של חול ועפר, Bennu (בֶּנוּ) התגלה כגוש מלא סלעים שעל כל אחד מהם הייתה יכולה אוזיריס להתרסק במקום לאסוף דוגמיות, מה שדרש יכולת ניווט יוצאת דופן - ואוזיריס כמעט נספתה בנחיתה. הדבר נדרש לתכנת את הכלי לנחות בשטח קטן פי ארבעה מהאזור שתוכנן לו במקור...
אוזיריס אמנם סרקה ולמדה את אסטרואיד היעד שלה כמעט שנתיים לפני שביצעה נחיתה נועזת על פניו באוקטובר 2020, ואז התגלה משהו מעניין: פני האסטרואיד היו רכים להפתיע, והגיבו באופן לא צפוי לנחיתה. במכתש "נייטינגייל", פני הקרקע נסוגו מפני החללית, כמעט כמו ביצה טובענית, וכמעט בלעו את הכלי. אוזיריס שקעה 50 סנטימטרים לתוך הקרקע לפני שהצליחה להפעיל את המדחפים שלה ולצאת מהמיצר. פעולת המדחפים יצרה עוד תגובה מפתיעה מ-Bennu: ענן סמיך של עפר וחול נורה אל תוך החלל, תוך שהוא מאיים על כלי המחקר שביצע נסיגה.
באופן מפתיע, התגלה שהסלעים המתמרים מפניו של Bennu, בנויים ממרקם נקבובי, כמעט דמוי ספוג. להערכת המדענים, הנקבוביות הגמישה הזו היא מה שמגן על Bennu מפני פגיעה של גופים קטנים יותר, כמו אזורי ספיגת אנרגיה במכוניות.
ועכשיו לחומרים: לאחר ששבה מהמסע בן ששת מיליון הקילומטר שלה, שחררה אוזיריס את קפסולת הדגימות שאספה - 250 גרם של סלעים וחומרים אחרים שנאספו מ-Bennu, כמאה אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ. זוהי הפעם הראשונה כאמור, שנאס"א מצליחים להביא לכדור הארץ דגימות מאסטרואיד מרוחק.
הקפסולה, שצוידה במגן חום לכניסה מחדש לאטמוספירה, הפעילה את המצנח שלה בגובה של כ-20 אלף רגל, ונחתה בשלום באתר הניסויים של משרד ההגנה האמריקאי במדבר יוטה. אז חוברה הקפסולה למסוק, והועברה לחדר נקי שהוקם בתחומי הבסיס הצבאי הקרוב. שם נפתחה הקפסולה בתנאים של חדר נקי למניעת זיהומים של הדגימות - והחומר יקר הערך הועמס על כלי אווירי נוסף, ונשלח למרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. שם, יחולק החומר למנות קטנות - ויופץ בין מוסדות מחקר מדעיים וסוכנויות חלל ברחבי העולם.
סוכנות החלל האמריקאית תשמור לעצמה 70 אחוזים מהדגימות, לניתוח בשנים הקרובות, 25 אחוזים נוספים יפוזרו בין 200 מדענים ב-35 מוסדות, ארבעה אחוזים יימסרו לסוכנות החלל הקנדית, ועוד חצי אחוז נוסף יינתן לסוכנות החלל היפנית, JAXA.
הדגימות יעזרו למדענים להבין טוב יותר את צפונות היקום, וזהו אירוע היסטורי, שכן זו בסך הכל הפעם השלישית שהמין האנושי מצליח להביא לכדור הארץ דגימות ממטאורים מרוחקים, והפעם הראשונה שסוכנות החלל האמריקאית מצליחה במשימה כזו. הפעמיים האחרות שייכות לסוכנות החלל היפנית עם משימות היאבושה 1 ו-2, שחזרה מהאסטרואיד ריוגו ב-2020.