וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך משבר גיל ה-40 שלי הפך לשירות מילואים פעיל?

ישי לנדאו, בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים

29.11.2023 / 9:48

עשור אחרי שנגרעתי ממילואים, וכמה שבועות ספורים אחרי שמימשתי את חלום משבר גיל ה-40 שלי - מצאתי את עצמי במשימות סיור בעוטף עזה. ואיך כל זה קשור לסובארו פורסטר?

פעילות אוגדה 162- השלימה את כיתור ג׳באליה וערוכה להמשך המתקפה. דובר צה"ל
פעילות אוגדה 162- השלימה את כיתור ג׳באליה וערוכה להמשך המתקפה/דובר צה"ל

התשובה הפשוטה לשאלה שבכותרת היא "כי יש מלחמה, וצריך לעזור איפה שאפשר". ובכל זאת, אני חושב שיש פה סיפור נחמד ששוזר אירועים, לכאורה מנותקים אחד מהשני, אל תוך אחד האירועים הכי חשובים מקום המדינה.

אי שם בספירה הקודמת, ב-23 למאי 2023, יצאנו לגיבוש מחלקתי בגליל העליון. בלילה יצאנו שלושה חברים לשתות קפה במצפור יפתח. נסענו ברכב של חבר, סובארו פורסטר. התאהבתי ברכב מיד. החלטתי שהגיע זמן למשבר גיל ה-46, וזה הזמן לקנות רכב שטח (לייט) ולהתחיל ללמוד את התחום. חודשיים אחר-כך קניתי פורסטר 2016, לבנה. התוספת שתופסת - גיר הילוכים ידני.

חיכיתי שיעברו החגים ויתחיל הסתיו כדי שאוכל להתחיל להשקיע בתחביב החדש. לפני שהגיעו "אחרי החגים" המיוחלים - העולם התהפך על כולנו, ונשאבנו לסיוט שאנחנו עדיין מחפשים את נתיב היציאה ממנו.

ההזדמנות המפתיעה שהגיעה

בשבועיים הראשונים למלחמה מצאתי את עצמי מצטרף לכל מיני קבוצות שהתגייסו לעזור לחיילים, למפונים ול"סתם" נזקקים - בכל מקום שבו יכולתי למצוא משהו לעשות כדי להיות חלק פעיל ממה שקורה במדינה. מצאתי את עצמי מוריד ארוחת ערב לחיילים בשדרות, מכונית מלאה בכל טוב למלון בים המלח, גנרטור לשדה אליהו, ארוחות לשבת למשפחות נזקקות ועוד. אני והפורסטר שלי.

בתוך מבול ההודעות שזרמו, הייתה הודעה אחת בקבוצת "נהגי שטח שומרי שבת": מחפשים מתנדבים עם רכב ארבע על ארבע שמבינים ברכיבת שטח להצטרפות למשימות צבאיות. כל מה שאני מחפש בהודעה אחת. מילאתי את הטופס, כתבתי שיש ניסיון מועט ברכיבת שטח, ועברתי הלאה.

שבועיים אחר כך קיבלתי טלפון ממספר לא מוכר. בחור נחמד שאל אותי אם אני עדיין מעוניין להצטרף למשימות צבאיות. עניתי בחיוב, ולאחר מספר ימים קיבלתי למייל שאלון שכולו עבירת אבטחת מידע מתמשכת. אם לא היינו במצב מלחמה, המייל הזה היה נזרק לפח בלי שנייה של מחשבה. אבל מלחמה, והיה טלפון, ואולי יהיה מעניין, ומה כבר יכול להיות אם מישהו יקבל את מספר הזהות שלי והטלפון וכתובת המגורים שלי?

כמה ימים לאחר מכן קיבלתי, הודעה בוואטסאפ: "אתה מגיע למפגש?". שאלתי בתמימות: "איזה מפגש?". נעניתי: "של נהגי ארבע על ארבע בבן שמן. עוד רבע שעה". שעה אחר כך כבר הייתי שם לצד עוד כמה עשרות ג'יפאים שממלאים טפסים ומחכים. אני מזכיר לעצמי: הצבא הוא המקום בו רצים ורצים ואז עומדים.

כוחות צה"ל פעלו בשטח רצועת עזה לחיסול מחבלים, תוך הכוונת כלי טיס לחיסול מחבלים ותשתיות טרור ולאיתור אמצעי לחימה וציוד צבאי. דובר צה"ל
כוחות צה"ל פעלו בשטח רצועת עזה לחיסול מחבלים, תוך הכוונת כלי טיס לחיסול מחבלים ותשתיות טרור ולאיתור אמצעי לחימה וציוד צבאי/דובר צה"ל

פתאום שוב חייל

כעבור זמן, הגיע יואל זילברמן. יואל הוא המייסד של "השומר החדש", ועכשיו מעורב בכל מיני פרויקטים צבאיים. הפרויקט הגדול שלו הוא גיוס של רכבי שטח לצבא. הרעיון הוא תולדה של אירועי מבצע "שומר החומות" בשנת 2021. נוצר חשש שיהיו התפרעויות וחסימות כבישים, וחיילים לא יוכלו להתנייד במהירות הדרושה בין מקומות. הפתרון - הרבה רכבי שטח שיכולים ליצור מסלול נסיעה בכל מקום ובכל מצב. היות ואי אפשר לרכוש אלפי רכבי שטח ולשים אותם בימ"ח לעת פקודה, אפשר לעבוד במודל של שנות החמישים ולגייס את הרכבים יחד עם הנהגים בצו 8.

הרעיון עצמו נדחה בזמן ההצגה שלו משיקולי תקציב, אבל ביום ראשון אחרי השבת השחורה יואל קיבל טלפון ואישור להקים את היחידה. כל מה שהיה צריך נמצא כעת לרשותו: תקציב גמיש, ללא משחקי ביורוקרטיה - רק להביא נהגים ורכבים.

כך מצאתי את עצמי מתחייל מחדש, בערך עשור לאחר שקיבלתי מהצבא מכתב שחרור מהמילואים. תהליכים שנחשבים לבלתי אפשריים בתקופה נורמלית קרו באופן די פשוט, תוך ימים. למרות שלא זכרתי את המספר האישי שלי, איכשהו, מצאו את הרישום שלי בשלישות, הפשירו את המצב שלי, וגייסו אותי לשירות מילואים פעיל. כמוני, כך גם כ-600 אזרחים שונים, מגילאי 22 עד 60 (אולי יותר) ממקומות שונים ובדרגות שונות. אם יש לך רכב ארבע על ארבע שנסע פחות מחצי מיליון קילומטר, ובשווי של עד חצי מיליון שקל - אתה והרכב בפנים (לא כולל עבר פלילי או נפשי).

איפה נמצאת ההקרבה האמיתית?

בחודש האחרון אני כאן, בדרום, יחד עם גדוד חי"ר שמשויך לפיקוד העורף. אנחנו מאבטחים יישובים סמוכי-גדר שהאזרחים שלהם התפנו. לעיתים אנחנו יוצאים לסיורים מחוץ לגדרות, אבל בסך הכל שגרה חדשה. הגדוד עצמו מאוד שמח על ההצטרפות שלנו: פתאום יש להם פי ארבעה יותר רכבים ממה שהיו להם עד כה, והם יכולים לתת מענה הרבה יותר רחב ממה שיכלו.

ומה איתי? אחרי שמוותרים על הבעלות על הזמן, ועושים שינוי גישה של תכנון ברמת היום-יומיים קדימה - הכל טוב. אני חווה את המדינה בגדולתה, יושב עם אנשים מכל הרקעים ומכל קצוות הארץ ולכולנו יש את אותן מטרות: לנצח את המלחמה הזו בצורה הכי חד-משמעית שאפשר, להחזיר את החטופים הביתה ולאפשר למשפחות העוטף לחזור לביתם בלי לפחד משום דבר שנמצא מערבה מהם. מאחור יש מאות ואלפי אנשים וקבוצות שמרעיפים עלינו מכל טוב הארץ. באמת שלא חסר לנו כלום.
מעל לכל, כולנו השארנו מאחור את הגיבורות האמיתיות. אשתי האהובה מנהלת את הבית ועוד ארבעה ילדים בגילאי 9-16. סגן מפקד הפלוגה גם הוא השאיר ארבעה ילדים מאחוריו, כשהקטן בן 4 חודשים. אתמול עשיתי סיור עם אב לתינוק בן חודשיים. שם בבית נמצאת ההקרבה האמיתית.

ישי לנדאו, בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully