"אירוע לא טוב". כך כינה מימון שמילה, מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (מדוע למשרד התקשורת אין מנכ"ל במינוי מלא?), את האיורע שאירע אמש ובו בזמן מלחמה, המוקדים הטלפוניים בחיוג מקוצר של מד"א והמשטרה לא היו זמינים למספר שעות בלילה. אבל "אירוע לא טוב", הוא תיאור חלבי מאוד למצב שהוא לא פחות מקטסטרופלי ובלתי מתקבל על הדעת במדינה מודרנית.
בהתחלה היה נדמה כי מדובר במתקפת סייבר, ואף קבוצת האקרים לקחה אחריות על האירוע, אבל מהר מאוד התגלה שמדובר בחלמאות לשמה: בחוות השרתים של בזק בוצעו עבודות תשתית חשמל, והשרתים לא נותבו למקורות כוח משניים. הדבר גרם לתקלה וקריסת שירות בקווי תקשורת שונים - ביניהם, מוקדי החיוג המקוצר של המשטרה, מכבי האש ומגן דוד אדום.
משרד התקשורת אמנם הוציא הודעה שהאירוע יתוחקר, ולקחים יופקו, אבל אין בכך די. כמו שאמר נתניהו על אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה - "אומרים לנו בציניות שמי מי שכשל הוא זה שיתקן", משרד התקשורת לא יכול לתחקר את עצמו. לאירוע הזה, אם יש יושרה במשרד התקשורת, צריכה להיות ממונה ועדת בדיקה חיצונית, מכמה סיבות.
ראשית, שר התקשורת קרעי, בדומה לראש הממשלה, כשל באחריות המיניסטריאלית שלו לפקח על גוף תקשורת חשוב כמו בזק. רק לפני חודשיים נאם קרעי באירוע בהפרדה מגדרית בבזק, וניצל את המעמד באופן פוליטי כדי לעקוץ את היועצת המשפטית לממשלה. ייתכן וקרעי קרוב מדי לגוף המפוקח שלו כדי לתחקר את האירוע ביעילות?
שנית, צריך לזכור את פרשה 4000, ומי היה מנכ"ל משרד התקשורת הקודם - מי שהפך לעד מדינה, שלמה פילבר. לפי כתב האישום נגד נתניהו, פילבר היה עושה דברו, ונתן הטבות חריגות לבזק תחת הבעלות של שאול אלוביץ' שעלו לכדי עבירות שוחד, לפי כתב האישום (אלוביץ', היה גם הבעלים הקודם של אתר "וואלה!"). האם רוחו של פילבר עדיין מנשבת במשרד? יחסי הקרבה לבזק כגוף מפוקח צריכים להיבחן על ידי גוף בלתי תלוי - ולא על ידי האנשים שהיו כפופים לפילבר או לנתניהו, שעדיין בתפקיד. הם לא יכולים לתחקר את עצמם - מי שכשל לא יכול לחקור.
ושלישית, העניין הטכני. באיזו מדינת חלם בדיוק שמים את כל הביצים בסל אחד? איך זה יכול להיות שלמוקדי חירום לאומיים אין גיבוי, והכל נמצא אצל ספק תקשורת אחד? א'-ב' של טקטיקות התאוששות מאסון (DRP) מכתיב ביזור גיאוגרפי, ושהגיבוי יבוצע על ידי ספק אחר, מרוחק גיאוגרפית מהספק הראשי. לא ייתכן שמנהלי טכנולוגיית המידע של גופים כמו המשרד לביטחון לאומי, המשטרה ומגן דוד לא דרשו גיבוי נפרד בחברה אחרת שאיננה בזק. זה כשלעצמו הוא מחדל משמעותי.
לסיכום, פילבר אולי כבר לא במשרד התקשורת, אבל מהאירוע עולה תחושה לא טובה שיחסי קרבה לא בריאים בין מפקחים למפוקחים עדיין מתקיימים במשרד התקשורת גם תחת השר קרעי, ושהפיקוח הרגולטורי אינו קשיח ומרוחק מספיק ממושאי הפיקוח.
המפקחים אשמים כאן כמו המפוקחים, ולהגיד "אירוע לא טוב" על קריסת מוקדי החירום הישראליים בזמן מלחמה זו לשון המעטה. מן הראוי למנות לעניין ועדת בדיקה חיצונית - שתורכב מאנשים שאינם אנשי משרד התקשורת, בזק או היו קשורים לחברה כך או אחרת.