הפוליטיקה של הרשתות החברתיות

הממשק הדינמי בין המדיה הדיגיטלית לפוליטיקה מציב הזדמנויות ואתגרים ומעצב את השיח הפוליטי בדרכים חסרות תקדים. מהעלאת המודעות למטרות חברתיות ועד להעלאת שיעור ההצבעה ואפילו להטיית את הכף בבחירות, ההשפעה של הרשתות החברתיות על הפוליטיקה היא עצומה ומרחיקת לכת. עם זאת, זהו שטח רצוף מורכבויות, המאפשר בין היתר, הפצת מידע כוזב, הטרדות ברשת ויצירת קיטוב מוגבר. ההתרחשויות ברשתות החברתיות ימשיכו ללא ספק לעצב לא רק את הנוף הפוליטי בישראל אלא בעולם כולו. מאמר זה בא לשים זרקור על הריקוד המרתק בין הפוליטיקה לרשתות החברתיות, לבחון את כוחה והשפעתה ולראות כיצד ניתן לנווט בצומת המורכב שלה.

הרשתות החברתיות עיצבו מחדש ובהדרגה את הנוף הפוליטי ברחבי העולם, וישראל אינה יוצאת דופן. השיח בפלטפורמות החברתיות הגביר באופן מהותי את המעורבות הפוליטית, אך הוא גם הציב אתגרים ייחודיים.

פוליטיקאים אינם מוגבלים עוד לאמצעים מסורתיים, כגון פרסומות בטלוויזיה או עצרות בחירות, שהפכו במידה רבה לפחות רלוונטיות. השינוי נצפה כאשר דמויות פוליטיות החלו להסתמך במידה רבה על פלטפורמות המדיה החברתית כדי להגיע לבוחרים. עם זאת, השינוי הזה גם פתח דלת למחלוקות ושערוריות, כפי שהיינו עדים להן בקמפיינים רבים ברחבי העולם.

ייתכן והדוגמא הטובה (והשלילית) ביותר מן העולם הממחישה את הדיסוננס שבין דיווח חדשותי מהימן ושיקוף מציאות לבין ניצול כוח הרשתות להפצת מסרים כוזבים וניסיון לשנות את תודעת הבוחרים הינה של דונאלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. רבות דובר על האופן בו הצליח טראמפ לנצח את הילארי קלינטון בבחירות הדמוקרטיות (ואף נעשה סרט תיעודי מרתק בנטפליקס בשם: "פרטיות ופוליטיקה - פרשת קיימברידג' אנליטיקה") וכיצד הטכנולוגיה והרשתות החברתיות סייעו לטראמפ לזכות בבחירות באמצעי השפעה ותודעה מגוונים לרבות שימוש בפרסום מוטה ואף שגוי.

בהזדמנויות שונות בחר טראמפ להשתלח באמצעות הרשתות החברתיות, ובעיקר ב'טוויטר' (היום: 'X'), הנפוצה ביותר בארה"ב, בהילארי קלינטון שהתמודדה מולו:

אם נלך עוד מספר שנים לאחור, אפשר למצוא עדויות ברשת שגם ברק אובמה, נשיא ארה"ב לשעבר, "זכה" לטיפול מיוחד של טראמפ:

לצער כולם, קיימים מאות פרסומים שליליים, חלק שגויים לחלוטין וחלקם נוצרו בידיעה מלאה שמכילים פייק וזאת במטרה להדהד מסרים ושימוש ברשתות החברתיות ככלי הפצה של מידע ותוכן לקהל רחב במטרה להשפיע.

המדיה החברתית מאפשרת אינטראקציה דו-צדדית, ומערבת את הבוחרים באופן שאינו אפשרי בתקשורת המסורתית. הדבר בא לידי ביטוי בוויכוחים ובדעות שונות המופצות על ידי הגולשים בענייני השעה ויכולים להצביע על הלך רוח בקרב המצביעים.

מידע מתפשט כמו אש בשדה קוצים ברשתות החברתיות, מה שהופך אותו לכלי רב עוצמה להעברת מסרים לקהלים המוניים, גם בנושאים פוליטיים. הרשתות החברתיות כונו לעתים קרובות "הכיכר הציבורית" החדשה, המספקת במה לתנועות פוליטיות ולאקטיביזם. היא מילאה תפקיד מפתח בתדלוק תנופתן של תנועות כמו מחאת הצדק החברתי בישראל ב-2011.

השלכות ההשפעה של הרשתות החברתיות חורגות מעבר להתגייסות, ויכולות להטות את הכף בתוצאות הבחירות. במקביל, איננו יכולים להתעלם מהביקורת הגוברת על הפרות פרטיות ומניפולציות נתונים כדי לשנות וליצור תודעה בקרב הבוחרים, מה שהוביל לקריאות לשקיפות ולרגולציה מחמירה יותר.

כוחן והשפעתן של הרשתות החברתיות בפוליטיקה אינן מוטלות בספק. עם זאת, כאשר אנו עוברים לעידן חדש זה של פוליטיקה דיגיטלית, חיוני באותה מידה להבחין במלכודות האפשריות שלה ולתכנן את הניווט שלנו בעולם המדיה החברתית-פוליטית.

פענוח המפגש בין פוליטיקה למדיה חברתית יכול להיות כמו ניווט ברשת של מורכבויות - עם כל קליק, הדינמיקה משתנה. ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה החברתית עיצבה מחדש את השיח הפוליטי לאין שיעור, לטוב ולרע.

עלייתם של פייק ניוז ומידע שגוי היא סוגיה נפוצה ברשתות החברתיות. האלגוריתמים עובדים ללא לאות כדי להציג תוכן מעניין בפני המשתמשים, ולפעמים מתעדפים סיפורים סנסציוניים גם אם הם שקריים. דינמיקה זו יכולה לעצב תפיסות ציבוריות ורגשות פוליטיים, ולהוביל לבחירות מתנדנדות יותר ויותר בפינות שונות של העולם, כולל בישראל.

אחת הסכנות המשמעותיות של המדיה החברתית בפוליטיקה היא הקיטוב המוגבר והפלגנות בתוך המרחבים הדיגיטליים. תיבות תהודה, שבהן האמונות הקיימות שלנו מועצמות ודעות חלוקות מדוכאות, דוגלים בהפצת דעות קיצוניות ומאיצים מחלוקות.

עם האנונימיות של האינטרנט מגיעה עלייה תלולה בהטרדות מקוונות והיעדר שיח אזרחי. טרולים ובוטים יוצרים סביבות עוינות, מה שהופך דיונים פוליטיים מתחשבים ומכבדים למאתגרים.

תפקידן של הרשתות החברתיות בפרסום פוליטי גדל בד בבד עם החשש מהתערבות זרה. צל של מניפולציות נתונים מרחף מעל פלטפורמות, במיוחד כשמדובר באלגוריתמים המשפיעים על החדשות שמגיעות לבוחרים.

דילמות אתיות רבות צצו במפגש הזה של פוליטיקה ומדיה חברתית. בין אם זה מנקודת המבט של פלטפורמות, ישויות פוליטיות או משתמשים, האחריות והעצימות צריכות להיבחן מחדש ולטפל בהן בעידן הדיגיטלי הזה.

אבל בואו לא נשכח את הצד הבהיר יותר של הצומת הזה. המדיה החברתית הפכה את הפוליטיקה נגישה לכל אחד, ואפשרה לתנועות עממיות לצבור תאוצה. תנועות עולות כמו מחאת הצדק החברתי בישראל וכמובן קולות המחאה האחרונה (2023) ממנה קמו תנועות כמו 'אחים לנשק', 'בונות אלטרנטיבה' ועוד, המדגימות את כוחה של ההתגייסות ברשת ואיך מתבצע המעבר מהרשת בלבד למעורבות בעולם הפיסי. דוגמה טובה לכך התגייסות התנועות בזמן מלחמת 'חרבות ברזל' לטובת כלל הציבור והיכולת שלהם להשפיע בעולם הפיסי מתוך חוזקתם בעולם הדיגיטלי.

המדיה החברתית יצרה כר פורה לפוליטיקאים וכאלו שמעוניינים להיכנס לשדה הפוליטי להפצת מסרים וצבירת תומכים. לצד החיובי שבדבר אנחנו מתמודדים עם ניצול של הפלטפורמה שהפיקוח עליה לוקה בחס, דבר שיכול להשפיע על הבחירות שלנו לטוב ולרע.

ומה המצב אצלנו בישראל? לאחר חמש מערכות בחירות הוקמה ממשלה. לאורך כמעט שלוש שנים חווינו בכל צדדי המפה הפוליטית שימוש מוגבר ברשתות החברתיות, בין אם לגיוס תומכים, לתקיפת מתנגדים, להפצת פייק ניוז וחמור מכך: שימוש בפלטפורמות לצרכי תעמולה, הסתה, הפחדה ופגיעה באוכלוסיות או בודדים. גם עם היוודע תוצאות הבחירות, קמו מגוון של תנועות מחאה כנגד השלטון הנבחר, תחילה במימד הדיגיטלי שעברו לנוכחות במימד הפיסי (הפגנות, שיבושים במרחב הציבורי וכד').

יחד עם זאת, לצערנו, המציאות עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' לאחר מאורעות אוקטובר 23 משנה את השיח ברשת. מקולות מרובים בעד ונגד הממשלה הנבחרת השיח עבר ל'בעד ונגד' ישראל אל מול העולם. ההתעסקות ב'ביצה המקומית' הפכה ברגע למאבק רחב היקף, גלובלי, ישראל (וארה"ב) מול כל העולם. הנרטיב הישראלי, משקף את התקפת הטרור וחטיפת מאות ישראלים בידי חמאס, בין אם באמצעות מילים או תמונות ווידאו אל מול העולם במטרה לתת תוקף לפעולת התגמול של ישראל מול החמאס. כמעין מערך שתוכנן והונדס מראש, כל אדם פרטי עם חשבון פייסבוק / אינסטגרם / טיקטוק / טוויטר ('X') הפך להיות גורם שמפיץ ומשתף תכנים בעד ישראל ונגד החמאס. הגדילו לעשות גם ידוענים ישראלים או יהודים להם השפעה ברחבי העולם באמצעות הרשתות - שם דאגו להפיץ את הנרטיב הישראלי. נפוצו גם התאגדויות של פרטיים שהפכו כמעט בין לילה לתופעה בתפוצה רחבה.

דוגמאות למכביר קיימות כדי להמחיש זאת - עד כדי שהיו כאלה שעברו מן הפלטפורמות למגרש החדשות הגלובלי כך שהוזמנו להתראיין בגופי התקשורת הגדולים בעולם כדי לשקף את עמדתם.

אחת הדוגמאות המדהימות היא של צמד ישראלים שהחלו להפיץ בניו-יורק מודעות חטופים ברחבי העיר. עד מהרה העניין התפשט למדינות אחרות בארה"ב וגם בעולם. כמובן גם בישראל. ההפצה התחילה ונמשכה ברשתות החברתיות. והיו כמובן ישראלים שהדהדו את המסר כדי לגרום לו להתפשט עוד ועוד. תקציר הסיפור:

דוגמאות רבות של מיצבי שולחנות השבת הריקים הופצו ברחבי הרשת, ממגוון ערים בעולם: ספרד, צרפת, איטליה, גרמניה ועוד.

בעולם, מנהיגי דעה, עיתונאים, מפורסמים ועוד - לקחו חלק בהפצת תוכן פרו ישראלי או אנטי חמאס, שייעודו לטובת ישראל. ציוץ זה הגיע למעל 16 מיליון צפיות בו מתואר 'סרטון הזוועות' שהוצג סלקטיבית ברחבי העולם.

מן העבר השני, התודעה פלסטינית, שנוצרה והופצה בעיקרה בידי מוסלמים בכל רחבי העולם, עד כדי שהורגשה בציבור הישראלי, כך נטען לא אחת בגופי התקשורת המקומיים, שהנוכחות הפלסטינית 'מנצחת' את ישראל - גם בהסברה.

ישראל נאלצת להתמודד עם פרסומים מוטים, שגויים ומהונדסים שנוצרו ע"י מחבלי חמאס, אך גרוע מכך, כאלו שנוצרו ע"י גופי התקשורת ברחבי העולם. ישראל מנסה להשפיע על ראשי הרשתות החברתיות תוך ניסוח נרטיב שגדול יותר מהלחימה הלוקאלית - נרטיב האנטישמיות - ומגייסת לטובת הנושא ראשי מדינות, ארגונים בינלאומיים ואישי ציבור (יהודים ולא יהודים כאחד) במטרה להשפיע ולעצור את הפצת השנאה והתעמולה נגד העם היהודי, באשר הוא נמצא.

המידע שמופץ לא אחת על ידי גורמים פלסטינאיים נועד בראש ובראשונה לכוון אצבע מאשימה נגד ישראל בנושאי פשעי מלחמה, פגיעה בחפים מפשע ורצח עם. שתי דוגמאות בולטות מהנרטיב הפלסטיני שהופצו בעצימות אדירה ולבסוף הופרכו, בין אם על ידי הרשתות עצמן או על ידי גופי חדשות שביצעו בדיקה לאמיתות הדברים:

המציאות של היום, מחייבת את ישראל לייצר כלים משמעותיים להתמודד עם תעמולה ותודעה המופצת ברשתות החברתיות. על ישראל להמשיך ולעסוק בפוליטיקה של הרשתות ולשמור על קשר ישיר עם הרשתות עצמן, במטרה להציג בפניהם את האמת ולהפריך את העוולות והשקרים של הצד השני. בצד זה, חובה להמשיך ולייצר תכנים ולהפיצם ברחבי העולם, לרבות עדויות של הצד הישראלי ועדויות של הצד הערבי המצדדות בישראל. יש בנמצא לא מעט שכאלו. הלחימה ברשתות היא לחימה משולבת, קשה, סיזיפית. אמנם אין אבדות בנפש אבל ההשפעה של הרשתות החברתיות על הפוליטיקה העולמית יכולה להגביל את ישראל במאבקה לשמירה על צביון ושליטה יהודית במדינה. ולנו, כל אחד מהגולשים ברשתות, יש את החובה להצטרף לצבא הדיגיטלי של ישראל ולגרום לעולם לדעת את האמת.

הכותב, אביב כהן, הוא יועץ ואסטרטג דיגיטלי ובעלים של חברת דיגיטל, בעל ניסיון רב בניהול קמפיינים פוליטיים ארציים ומוניציפליים ברשתות החברתיות.