וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי טובות מהמדינה: הפתרונות הטכנולוגיים שמאפשרים לנו לשרוד

קשה לדבר על משהו טוב שצמח מהמלחמה, שיישאר לאורך זמן, מלבד הטכנולוגיה שאפשרה למשק למזער את הפגיעה בו ולשמור על המשכיות עסקית ושפיות נפשית (יחסית). סקרנו מקצת מהפתרונות המעניינים שסיפקו מענה לצרכים ולבעיות אקוטיות של המשק

לוחמי אוגדה 99 הרחיבו את השליטה הצבאית במרכז רצועת עזה/דובר צה"ל

מיליוני אזרחים שזקוקים למענה נפשי, אלפי אתרי בנייה שוממים, עשרות אלפי טונות של פירות שאין מי ישנע אותם: אלו מקצת מהאתגרים שהתעוררו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בהיעדר פתרונות זמינים שסיפקה המדינה, נאלצו חברות רבות בישראל לעשות אינטגרציות בין מערכות, לשכלל יכולות טכנולוגיות, לפתח פיצ'רים וליצור שיתופי פעולה בין גופים שונים. קשה לדבר על משהו טוב שצמח מהמלחמה, שיישאר לאורך זמן, מלבד הטכנולוגיה שאפשרה למשק למזער את הפגיעה בו ולשמור על המשכיות עסקית ושפיות נפשית (יחסית) סקרנו מקצת מהפתרונות המעניינים שסיפקו מענה לצרכים ולבעיות אקוטיות של המשק.

הפירות נקטפים, אך אין מי שישנע אותם

הבעיה: הקושי בשינוע התוצרת החקלאית, שהחקלאים קוטפים במאמצים רבים, הוגדר כאחת מהבעיות המשמעותית ביותר איתן מתמודד ענף החקלאות בימי הלחימה בכל הארץ. מאז תחילת הלחימה נוצר מחסור חמור במשאיות ובנהגים, שרבים מהם גויסו למילואים. כך התהווה קושי ממשי לחקלאים להעברת תוצרתם לשוק וליעדי המכירה הסופיים.

הפתרון: על מנת לסייע לחקלאים להתמודד עם קושי זה, משרד החקלאות, בשיתוף עם חברת הסטארט-אפ "טרק-נט", יחד עם איגוד התעשיינים, מועצת המובילים והמסיעים בישראל, מכון הייצוא ואיגוד לשכות המסחר, הטמיעו טכנולוגיה שמאפשרת לחקלאים לבחור בקלות נהגי משאיות שיוכלו לאסוף את התוצרת שלהם מהמשק ולהעבירה ליעד ההפצה או המכירה. הטכנולוגיה מתבססת על פלטפורמה דיגיטלית, שמטרתה הראשונית הייתה לשימוש בתחום הצבאי-ביטחוני, אולם היא הוסבה לטובת התגייסות לצרכים הלוגיסטיים של המלחמה. הפלטפורמה מאפשרת לתכלל בין הביקושים לשירותי הלוגיסטיקה מצד משקים חקלאיים לבין פתרונות שינוע המוצעים על ידי נהגים בכל רחבי הארץ.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

איך מעניקים סיוע נפשי למדינה שלמה שלקתה בחרדה?

הבעיה: נדמה כי אין ישראלי שלא חווה תעוקת נפש בשל המלחמה. חלקם הצליחו להתמודד עם הטלטלה, ללא סיוע, אך רבים מאוד, התקשו במשימה. אין גורם בתחום בריאות הנפש שלא מדבר על הכשל של מערכת הבריאות לספק פתרונות הולמים. האתגר אינו רק ליצור תשתית שתוכל לטפל בכל הפניות, אלא גם לשמור על מתודולגיות מקצועיות.

הפתרון: לתוך הוואקום שנוצר, נכנסו לא מעט חברות סטארטאפ ישראליות שעוסקות בתחום בריאות הנפש. מדובר על לא פחות מ - 80 חברות ישראליות, שהפתרונות שחלקן מספקות, בהחלט הגדילו את היכולת לספק מענה נפשי יעיל לאלו הזקוקים לכך. כך, למשל, XRHealth היא קליניקה וירטואלית המאפשרת טיפולים חווייתיים מבלי לצאת מהבית. על פי הדיווחים, החל מהשבוע הראשון של המלחמה בישראל, היא סיפקה מענה ראשוני לטיפול בפוסט טראומה בלמעלה מ -30 בתי חולים ומרכזי שיקום שונים. למעשה, ניתן לחלק את הטכנולוגיות בתחום בריאות הנפש למספר קטגוריות. אלו 3 העיקריות : טיפולים פסיכולוגיים מקוונים מרחוק, פתרונות חומרה בתחום הבריאות הדיגיטלית ואפליקציות לשימושים תרפויטיים. בין החברות הדומיננטיות בקטגוריות אלו : GrayMatters Health, שפיתחה תוכנה לטיפול בפוסט טראומה, שעובדת במקביל לחבישת כובע שמנטר את פעילות המוח. גם חברת Hedonia, נחשבת לכוכבת עולה בזכות אפליקציה שנועדה לתמוך במתמודדים עם דיכאון, באמצעות משחק יומי בן 15 דקות.

השבתת אתרי הבנייה בשל היעדר כוח אדם

הבעיה: מניעת כניסת פועלי הבניין הפלסטינאים לתחומי ישראל, כמו גם עזיבתם של המוני עובדים זרים, הכניסה את ענף הבניין למצב של קיפאון. גם היום, כחודשיים מתחילת המלחמה, מאות רבות של אתרי בנייה עומדים שוממים. המדינה ניסתה למלא את הוואקום באמצעות הבאה מזורזת של פועלים משורה של מדינות, אך בפועל, הגיעו לישראל אלפים בודדים של פועלים - רחוק מאוד ממחסורם של 75 אלף פועלי הבניין החסרים. הבעיה אינה רק מספרם - הפלסטינאים עסקו בעיקר בעבודת 'רטובות' ובכללן בניית קירות פנים באמצעות שימוש בבלוקים, לרבות עבודות טיח. מדובר על מלאכה שמצריכה מיומנות רבה וניסיון רב על מנת להגיע לתוצאות טובות, אותו לא ניתן לרכוש בטווח קצר.

הפתרון: על רקע מצוקה זו, במהלך החודשים האחרונים חל זינוק בהיקף העניין שמגלים קבלנים בפתרון שמבוסס על הליך פיתוח טכנולוגי: קירות גבס בעלי כושר עמידות חסר תקדים ביחס לאלו שנמכרו בעבר, עם יכולת בידוד אקלים ורעש מעולה, שמייתרת את הצורך בהתבססות על כוח עבודה זר ובשורה התחתונה - גם זולה יותר מבניית קיר מבלוקים. בחברת אורבונד, שמשווקת בישראל לוחות גבס, מסבירים כי עלות בניית קיר מבלוקים, בגובה שלושה מטרים, שרוחבו 10 מטרים, כולל טיח ושליכט, מגיעה ל-23,900 שקלים ואורכת 5 ימים בממוצע. החישוב כולל את זמן העבודה, כמו גם עלות חומרי הגלם השונים. מנגד, הרכבת קיר גבס בגודל האמור, שכולל גם שפכטל, אורכת 5 שעות בלבד, ועלותו מסתכמת ב - 10,050 שקלים. הכשרת פועלים לצורך ביצוע עבודת הגבס אורכת ימים בודדים, בניגוד לעבודות הרטובות, שמצריכות ניסיון של שנים.

אם לפני המלחמה עצמאים לא ידעו כמה הם מרוויחים, עכשיו זה עוד יותר מסובך

הבעיה: בצל המלחמה אליה נקלעה מדינת ישראל, מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים נקלעו לקשיים תזרימים ומעל חלקם מרחפת חרב חדלות הפירעון. לרשותם עומדת האפשרות לעשות תכנוני מס, על מנת להקטין את היקף החבות לרשות המיסים, אולם בשל מורכבות מערכות המיסוי בישראל, רבים מהם לא ממצים את זכויותיהם -מה שצפוי להעמיק עוד יותר את הבור הכלכלי אליו הם נכנסו. כמו כן, דווקא כעת, כאשר רואי החשבון עסוקים בסוגיות של פיצויים ומענקים, העצמאים צפויים להפסדים כבדים בגלל חוסר הפניות של רואי החשבון שלהם. נתוני סקר חדש מלמדים כי 60% מהעצמאיים אינם מודעים לשורת הנטו בעסק שלהם, ולמעלה מרבע מהם - משלמים מקדמות למס הכנסה, בגובה שאינו תואם את רווחיהם. נתוני הסקר חושפים כי כשלושים אחוז מהעצמאיים נאלצים לשלם הפרשי שומה בגובה שמגיע לעיתים לעשרות אלפי שקלים. עוד מגלה הסקר כי 20% מרואי החשבון לא פונים מיוזמתם ללקוח לצורך תכנון מס וכרבע מהם רק בדיעבד, כאשר " הסוסים כבר ברחו מן האורווה".

הפתרון: מערכת שעוקבת אחר נתוני ההכנסות וההוצאות של עצמאים ומחשבת בכל רגע נתון את סכום המקדמות אותו עליהם לשלם למס הכנסה ולביטוח לאומי, אותה פיתח משרד רואי החשבון זיו שיפר ושות'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully