התמודדות עם אי ודאות וקבלת החלטות בהינתן מידע שאינו קיים הם חלק בלתי נפרד מלהיות מנהל. זה מתבטא בהחלטות קטנות ברמה היומית או החלטות גדולות יותר שנעשות לעיתים פחות תכופות אך בעלות משמעות והשלכות משמעותיות יותר. בכל מקרה שכזה, אנו כמנהלים מנתחים את המידע הנתון לרשותנו, חושבים על מה השאלות שיש לשאול, מה המידע הנוסף שניתן להשיג אם בכלל כדי לעשות החלטה מושכלת יותר, מקבלים החלטה ורצים קדימה.
על אף המתודולוגיה הסדורה לקבלת החלטות וניסיון רב שנים של ניהול סיטואציות מורכבות, שום דבר לא באמת הכין אותנו להתמודד עם אירועי ה 7.10. החרדה הלאומית, תחושת הביטחון הרעועה, העצב והשכול לא היו שקולים לשום משבר כלכלי, פוליטיקה ארגונית או שינוי מדיניות עסקית שנתקלנו בה בעבר.. אפילו לא קרוב. כמנהלים אנו מחוייבים לנהל כל סיטואציה במקצועיות למען העובדים שלנו ועתיד החברה, אך הדבר אינו פשוט כלל כאשר אנו בעצמנו מתמודדים עם החרדות וההלם של אותה שבת איומה וחוששים ברמה הבסיסית ביותר לשלומם של עובדינו ומשפחותינו.
אז מה בכל זאת עושים ואיך מתמודדים עם סיטואציה כזו בניהול מרכז פיתוח של חברה בינלאומית? קודם כל לוקחים נשימה עמוקה, מנסים להתנתק מהחרדות לכמה רגעים ולקבל החלטות בצורה מחושבת בהינתן שהנסתר רב על הגלוי. ההתמודדות שלנו באוטודסק ישראל, כמו גם של כל חברה בינלאומית שפעילה בישראל מתחלקת לשתיים - הניהול הפנימי מול עובדי החברה בישראל והניהול החיצוני מול מטה החברה בארה"ב. כל אחד מהחלקים חשוב וקריטי וכמובן שניהם קשורים אחד בשני.
ההצגה באמת חייבת להימשך?
בניהול המצב מול עובדי החברה אין הרבה כלים שעומדים לרשותנו כדי לעזור לעובדים להתאושש מאירוע שכזה. אפשרנו לעובדים לקחת את הזמן להתמודדות האישית, הצענו את הכלים שהיו לקבלת עזרה מקצועית בהתמודדות עם המצב, הקמנו חמ"ל להתנדבויות ותרומות, עזרנו לעובדים המתגוררים בדרום או בצפון למצוא פתרונות דיור חלופיים, הקמנו פורומים פנימיים לשיתוף ותמיכה וניסינו לתת את המקום לכל אחד להתמודד בדרך שלו. ללא ספק בשבועות הראשונים שלאחר ה-7.10. העבודה לא הייתה הדבר החשוב ביותר ולשמחתנו קיבלנו תמיכה ללא הסתייגות מהחברה הגלובלית בעניין זה. המסר לעובדים היה שאין ציפייה מהם לעבוד כרגיל במשך תקופה זו ואם הם לא יכולים לעבוד כלל או מסוגלים לתת רק שעות בודדות ביום זה בסדר גמור.
מסר זה היה חשוב מאד להציב בפני כל העובדים בישראל בצורה ברורה כדי לאפשר את אותה התמודדות אישית של כל אחד ואחת וכן גם שלנו כמנהלים שבסופו של דבר התמודדו כאמור עם אותן חרדות אישיות בדיוק כמו כל עובד אחר. היה ברור לנו שהחיים חזקים מכל דבר ו"ההצגה חייבת להימשך" אך קודם כל צריך לאסוף את עצמנו כדי לאפשר זאת. בחלוף כשבועיים או שלושה ראינו יותר ויותר אנשים מוצאים בעבודה כדרך הטובה ביותר כדי להתנתק מהמצב והתחלנו להעלות הילוך חזרה ולנסות לחזור לסוג של שגרת עבודה חדשה. לאחר החודש הראשון הגענו למצב שהחברה חזרה לתפוקה גבוהה ובמהלך החודש השני הגענו פחות או יותר לתפוקה הסטנדרטית של לפני אירועי אוקטובר כאשר לכל אחת מהמשימות שהיו אמורים למלא משרתי המילואים בנינו תוכנית חלופית עד שיחזרו. בדיעבד לתת את המקום להתמודדות האישית של כל עובד התברר לא רק כדבר הנכון לעשות עבור הבריאות המנטלית והצרכים של העובדים בחברה אלא גם עבור היכולת של החברה להתאושש ולחזור לתפקד בצורה מלאה.
הניהול של המצב מול מטה החברה בחו"ל, במקרה שלנו בארה"ב, היה ונותר קריטי. ישראל מציעה הרבה יתרונות כמרכז פיתוח עבור חברה בינלאומית, אך לצערנו גם אתגרים. כמרכז פיתוח ישראלי לחברה אמריקאית הצלחנו להתגבר בעבר על קשיים כמו יוקר ההעסקה, אי יציבות פוליטית או התדרדרות ביטחונית באמצעות תפוקה גבוהה, יצירתיות והישגיות. עבור חברה ישראלית, קיום מרכז פיתוח בישראל אינו שאלה בכלל אך עבור חברה בינלאומית ישנן כמובן גם אלטרנטיבות בדמות מדינות אחרות עם מהנדסים מעולים וראינו בעבר חברות שמחליטות משיקולים כאלה ואחרים לסגור את הפעילות בישראל ולהעביר אותה לארה"ב, הודו, אירופה וכו'. היה לנו חשוב מאד לשמור על אותה מנטליות של "ההצגה חייבת להימשך" ולהראות למטה החברה שאנו חוזרים לתפקד ואין חשש לפגיעה מתמשכת במרכז הפיתוח בישראל.
החדשות המשודרות בארה"ב פותחות את המהדורות בעדכונים על המצב בישראל ועל המתיחות הקיימת בחברה האמריקאית על רקע המצב בישראל ולכן אי אפשר באמת להתחמק מזה. אנחנו שיקפנו לחברה את המצב כמו שהוא - זהו אינו עוד "אירועי בטחוני" שיחלוף כעבור כמה שבועות. אנחנו בהלם, עצובים ובוכים את אירועי אוקטובר וכנראה שייקח זמן עד שנגיע שוב ליציבות. עם זאת, אנחנו מפוקחים ומנהלים את המצב ואת הסיכונים, הכנו תוכניות לתמיכה בכל אחד מהמוצרים המפותחים בישראל והוכחנו שהצוותים שלנו יודעים להתאושש ולחזור לתפקד. הזמן לא מרפא את הכל אבל בהחלט עוזר כדי להשכיח את החששות המידיים שעולים בקרב הנהלת החברה לאור אירוע שכזה, החלק שלנו היה להוכיח שאכן ניתן להתאושש ועל אף שזה עלול לקחת הפעם קצת יותר זמן, אנחנו חוזרים לעבוד ולעשות את מה שאנחנו יודעים. הקרדיט הענק פה מגיע לעובדים ולמנהלים שלנו שהצליחו להוכיח זאת במעשים ולא רק במילים ושמחתי לראות שגם בקרב מרכזי פיתוח אחרים בישראל המצב היה דומה.
אנו כולנו תקווה שהחטופים וכוחות המילואים יחזרו במהרה ובשלום ושנראה שקט ושלום בישראל בעתיד הקרוב. ישנם דברים שמעבר לשליטתנו כמנהלים אך המעט שאנו יכולים לעשות הוא לדאוג ליום שאחרי, לתעסוקה עבור עובדינו, לכלכלה חזקה שתעזור למשק להתאושש, לתעשיית הייטק מגוונת בישראל ולהשקעות עתידיות בארצנו.
הכותב הוא מנכ"ל אוטודסק ישראל