לפני 3 שנים החליטו שתי ענקיות בתחומן, Mastercard (בטכנולוגיה ובתשלומים) ו-Enel X (אנרגיה) לשלב כוחות ולהקים מעבדת חדשנות בישראל. השתיים זכו במכרז שערכה רשות החדשנות בשיתוף עם מטה הסייבר במשרד האוצר ומערך הסייבר הלאומי, וקבעו את ה-Finsec Innovation Lab בבאר שבע.
"הזכייה במרכז והקמת המעבדה מהווים ציון דרך חשוב בפיתוח האקוסיסטם הטכנולוגי של הנגב וחיזוק מעמדה של באר שבע כמרכז חדשנות מוביל בישראל", אומרת שרון צרפתי, דירקטור תפעול וקהילה ב-Finsec Innovation Lab. "בבאר שבע קיים אקוסיסטם ויזמי חזק ומתפתח, ויש הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה עם האקדמיה, חממות חדשנות, חברות טכנולוגיה מובילות ושחקנים משמעותיים בסקטור הפרטי והעסקי".
שרון צרפתי (37, נשואה+2), היא העובדת הראשונה שגויסה ל-FinSec Innovation Lab ונמצאת שם מאז הקמתה. מתוקף תפקידה היא אחראית על ניהול תפעול הפעילות הכוללת של המעבדה, ניהול פרויקטים, אירועי החברה, תקציב ושותפויות. שרון גרה בעצמה בבאר שבע, ובמסגרת תפקידיה השונים, במהלך העשור האחרון, הייתה שותפה פעילה בפיתוח האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי בדרום, שמושך את עיניהם של גורמים רבים בארץ ובעולם. "הייתי שותפה לאירוח של למעלה מ-400 משלחות בינלאומיות שבאו ללמוד על המודל הישראלי והבאר שבעי לקידום טכנולוגיה וחדשנות", מציינת.
כיצד באה לידי ביטוי העבודה המשותפת עם ענקית הטכנולוגיה מאסטרקארד?
"העבודה המשותפת עם מאסטרקארד היא הזדמנות נדירה ומרתקת עבורנו לשתף פעולה עם אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות והמשפיעות בעולם. במסגרת השותפות, אנו נהנים מהידע העצום, הניסיון והמשאבים של החברה בתחומי הפינטק והתשלומים הדיגיטליים, אשר מסייעים להתמקד בתחומים אסטרטגיים, ופותחים בפנינו גישה לרשתות עסקיות וטכנולוגיות רחבות ברחבי העולם. שיתוף הפעולה עם מאסטרקארד מאפשרים לנו להרחיב את היריעה ולספק לסטארטאפים שלנו הזדמנויות מצוינות לצמיחה והתרחבות גלובלית".
"קשר שוטף וישיר לאנשי מקצוע מובילים"
לצד שרון, במעבדה צוות מומחים בעל ניסיון רב וביניהם מנכ"ל המעבדה סידני גוטסמן, דירקטור הפיתוח העסקי אנני דגני, ה-CTO דן שריג וה-CBO תאנוס מתיופולוס. הוועדה המייעצת למעבדה ולסטרטאפים שלה מורכבת מבכירים מתעשיית ההייטק.
מה בעצם אתם מציעים לחברות שמתקבלות למעבדת החדשנות?
"14 סטארטאפים סיימו או נמצאים במהלך תוכנית החדשנות של המעבדה, כולם בתחילת דרכם. המעבדה פועלת בתחומי הסייבר והפינטק, כאשר כל סטארטאפ נבחר בקפידה ומקבל תוכנית מותאמת אישית, בהתאם למוצר, לטכנולוגיה ולשלב בו הוא נמצא. אנו מציעים לסטארטאפים מעטפת עסקית וטכנולוגית הכוללת השלמת POC על ידי בחינה של מוצריהם ופתרונותיהם בסביבת אמת, קשר שוטף וישיר לאנשי מקצוע ומנטורים מובילים מהארץ ומהעולם, ורשת קשרים ענפה - מחברות ומשקיעים שיכולים לבדוק את הוכחת ההיתכנות ולתת פידבק, דרך קרנות שמחפשות חברות להשקעה ועד אקדמיה וגורמי ממשל (מענק מטעם רשות החדשנות עבור סטארטאפים הזכאים לכך). אנחנו גם מספקים במה לכנסים ולאירועים, משבצים את היזמים בפאנלים, בתערוכות ובכנסים בארץ ובעולם ומסייעים להם במיתוג".
במקביל לעבודתה מול הסטארטפים, מעבדת החדשנות, בשיתוף שותפיה וקשריה, מקדמת יוזמות חברתיות וערכיות בקרב קהילת החדשנות בדרום ובכל הארץ. כך למשל פועלת המעבדה, בהובלת שרון, במספר מיזמים לקידום נשים בעולמות ההייטק.
איך את רואה את שילוב הנשים בהייטק? אילו יוזמות לקידום נשים אתם מקדמים בשנים האחרונות?
"אנחנו פועלים באופן אקטיבי לקדם נשים בהייטק, הן באמצעות תמיכה ביזמיות טכנולוגיות והן בשיתופי פעולה עם יוזמות מדהימות כמו: קהילת 'FinTech Ladies' וקהילת 'Yazamiot South' - קהילת של יזמיות מהדרום שהוקמה לאחרונה בשיתוף אריאלי קפיטל וארגון "יזמיות" בהובלת הילה אוביל ברנר. קידמנו גם את תוכנית InnovateHer, תכנית בת 8 שבועות המיועדת לנשים יזמות טכנולוגיות שרוצות להפוך הרעיון שלהן לחברה. במסגרת התוכנית אנחנו מקיימים סדנאות ממוקדות להקמת חברה טכנולוגית המבוססת על תוכן ומתודולוגיה מקצועיים ושילבה תאוריה עם פרקטיקה מעשית.
יוזמה נוספת שהשקנו בישראל היא ה-Girls4Tech. התוכנית שמפעילה מאסטרקארד ביותר מ-60 מדינות בעולם, פועלת לעידוד בנות בגילאי יסודי לפנות לקריירה במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). במסגרת התוכנית אנחנו מארחים קבוצות של תלמידות כיתות ד'-ו' לפעילות טכנולוגית מעשירה, ומקנה להן השראה וכלים מעשיים באמצעות תחנות משחק ולמידה בנושאים שנים כמו אלגוריתמיקה, ביג דאטה, AI, ועוד".
"בישראל יש הון אנושי איכותי ביותר"
בדומה לסקטורים רבים במדינה, המצב הנוכחי בישראל משפיע גם על סטארטאפים, שחווים אתגרים מעצם אי הוודאות. העבודה תחת מעבדת חדשנות יכולה להוות יתרון במצב כזה וצוות המעבדה משדר אופטימיות.
כיצד המצב הנוכחי משפיע על עבודת המעבדה והסטארטאפים?
"יזמים ויזמיות רבים השכילו להראות - גם לחברה הישראלית וגם ללקוחות ומשקיעים בעולם - שאפשר לסמוך על ההייטק הישראלי גם בזמנים מאתגרים. בזמנים כאלו, ה-Runaway עשוי להתקצר, וזו החובה והזכות להמשיך ולתמוך בסטארטאפים שלנו. בחודשים האחרונים אנחנו מקפידים לשמור על קשר אף יותר הדוק מברגיל עם היזמים והסטארטאפים, להקשיב לצרכים המשתנים ולהתאים את הסיוע בהתאם. אנו ממשיכים ללוות אותם בפיתוח המוצר והחברה שלהם ומספקים עצות ומענה מדויק בפגישות עם מנטורים מובילים מהתעשייה וסיוע לאתגרים מולם הם ניצבים".
ישראל נחשבת לסטארטאפ ניישן, מה הופך אותה לכזאת לדעתך והאם לדעתך היא תמשיך להיות כזו גם בשנים הבאות?
"בישראל ישנו הון אנושי איכותי ביותר, המהווה בסיס איתן לחדשנות הטכנולוגית; כמו כן, התרבות היזמית הקיימת והסביבה התומכת בדמות חממות טכנולוגיות, מרכזי מצוינות וקהילה ענפה של יזמים ומשקיעים, מעודדת את החדשנות הישראלית; ואולי הסיבה המהותית ביותר, היא היכולת המוכחת של ישראלים לפתור בעיות ולהמציא פתרונות יצירתיים תחת לחץ. עסקים וארגונים מפגינים גמישות ומסתגלים למצב תוך שמירה על רציפות תפקודית. היכולת להתמודד עם קשיים, להמשיך וליזום גם כשהמציאות סוערת סביב - היא נכס אסטרטגי של החברה והכלכלה הישראלית, ותורמת רבות לחוסנה של מדינת ישראל. כל אלה מאפשרים למדינה להמשיך ולשגשג כמרכז חדשנות מוביל גם בעידן של אי-ודאות הולכת וגדלה".