הפתרונות הטכנולוגיים שמסייעים למשק לתפקד גם בתקופת המלחמה

אחת ההשפעות הבולטות ביותר של המלחמה היא על שוק העבודה. בן-לילה מאות אלפי מילואימניקים נדרשו להתייצב עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר בצו 8 ונעדרו במשך שבועות וחודשים ממקומות העבודה שלהם. לכך יש להוסיף את הפסקת כניסת העובדים מהרשות הפלסטינית ומעזה ואת מיעוט העובדים הזרים במשק הישראלי. המחסור בכוח אדם פגע במגזרים רבים במשק, מההייטק ועד ייצור וניקיון.

כמו במקרים רבים, פתרונות טכנולוגיים סייעו למלא את השורות ולהבטיח את הרציפות העסקית של חברות רבות גם בתקופת המלחמה. המגמה הזו באה לידי ביטוי בדרישה גוברת לשירותיהן של שתי חברות טכנולוגיה: חברת "מיטווך", שהקימה לפני מספר שנים חטיבת פתרונות רובוטיים בשם Robotize, וחברת קודווליו (CodeValue), המספקת צוותי פיתוח למשימות מיוחדות.

אחד הענפים שסובלים זה שנים ממחסור אקוטי בעובדים הוא ענף הניקיון. מחסור זה רק החריף בתקופת המלחמה, ודחף עוד ועוד ארגונים במגוון מגזרים לפנות לעזרת הרובוטים. רובוטים מנקים הם אחד הסגמנטים שצומחים במהירות הגבוהה ביותר בשוק הרובוטים. כולנו מכירים את הרובוטים הביתיים, אך הפתרונות הללו תפסו תאוצה גם במרחבים מסחריים כמו בתי מלון, בנייני משרדים, רשתות קמעונאות ועוד.

לדברי אמנון אבי גיא, מנכ"ל Robotize: "ענף הניקיון סובל ממחסור כרוני בכוח אדם. המלחמה החריפה זאת באופן שממש מקשה על התפעול השוטף. על רקע המלחמה, ישנו ביקוש גובר שמגיע ממגזרים חדשים שעד היום טרם אימצו פתרונות מסוג זה."

באמצעות חיישנים מתקדמים ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, הרובוטים הללו מסוגלים כיום לבצע באופן אוטונומי לחלוטין משימות ניקיון כמו קרצוף, טאטוא ושטיפה בצורה מאוד יעילה וגם בחללים הומי-אדם, כמו למשל לובי של בניין משרדים. כך למשל, חברת Wix חנכה לפני מספר חודשים קמפוס ענק בגלילות, המשתרע על פני אלפי מ"ר, וכחלק מהתחזוק השוטף של המרחב רובוטייז הטמיעה ברחבי הקמפוס צי של רובוטים אוטונומיים למשימות ניקיון.

ענף שחווה עומס במשימות הניקיון עקב המלחמה הוא ענף המלונאות. כידוע, המלחמה הביאה לגל של עשרות אלפי מפונים מישובי הדרום והצפון, ומרביתם משתכנים באופן זמני במלונות. בשונה מתיירים, שבדרך כלל מבלים את מרבית יומם מחוץ לבית המלון, עבור המפונים בית המלון הוא ביתם הזמני והם שוהים בו לאורך מרבית שעות היממה. הדבר מייצר גם הרבה יותר לכלוך ביחס לתפוסה הרגילה. גם כאן הרובוטים באים לעזרה. "ניקיון הוא היבט מרכזי המשפיע על החווייה של השוהים בבית המלון. כיום, כמעט בלתי אפשרי לתחזק מלון גדול ברמת ניקיון גבוהה ללא סיוע של רובוטים", אומר אמנון אבי גיא.

אחד מקווי הרובוטים שמצאו במלחמה שימוש מפתיע הם רובוטים של נוכחות-מרחוק (tele-presence). מדובר בפלטפורמה רובוטית ניידת הכוללת מצלמה הנעה בציר של כמעט 180 מעלות. הרובוטים הללו מאפשרים לאדם שאינו נמצא במקום להניע את הרובוט במרחב, לשלוט בזווית המצלמה ולנהל שיחות וידיאו. למעשה, הרובוטים הללו מאפשרים לאדם "לנכוח" במקום מבלי להיות בו פיזית. כך למשל, בתקופת הקורונה, סיפקה רובוטייז רובוט כזה לאוניברסיטת ת"א, והדבר איפשר לתורם מחו"ל, שנבצר ממנו להגיע בשל הגבלות הטיסה, לנכוח בטקס חלוקת מלגות, ואף לעלות על הבמה ולשאת דברים. גם בימי המלחמה הרובוטים הללו תופסים תאוצה שהרי הם מאפשרים לעובדים שפונו למשל מביתם להיות "נוכחים" במקום העבודה מבלי להגיע אליו פיזית וכן למנהלים לפקח על העבודה במפעל מרחוק.

עוד חברה שלשירותיה נמצא ביקוש מוגבר בשל הצרכים הייחודיים של המלחמה היא חברת קודווליו (CodeValue). קודווליו היא חברה של מומחי תוכנה ופיתוח המספקים שירותי פיתוח לחברות וארגונים. למעשה, קודווליו מספקת צוות מפתחים מנוסה שיכול להיכנס במהירות לכל פרויקט ולסייע לחברה שכרגע חייבת להמשיך לעמוד במטרות העסקיות שלה ואין לה את כוח האדם המיומן המתאים מכל מיני סיבות.

מאז תחילת המלחמה הפכו שירותיה של קודווליו לפופולריים מתמיד, וזאת לנוכח העובדה כי שיעור המילואימניקים במגזר ההייטק הוא גבוה למדי וחסרונם של העובדים המיומנים הקשה על חברות הייטק רבות לעמוד בלוחות הזמנים התובעניים של עולם ההייטק. טלי שם טוב, מנכ"לית קודווליו: "אנו רואים עלייה של כ-50% בביקוש לצוותי פיתוח יחסית קטנים, על מנת שיכנסו לנעליהם של המגוייסים. הדבר מתבטא גם במשך הפרויקט, אם בדרך כלל פרויקט פיתוח ממוצע נמשך בין 6-9 חודשים, בימים אלה, על רקע המלחמה, הביקוש הוא לפרויקטים יחסית קצרי טווח של כ-3-5 חודשים."

אחד מתחומי מומחיותה של קודווליו הוא בתחום המעבר לענן. כיום, ארגונים רבים מעבירים יותר ויותר את מערכות המידע ושרתי הנתונים שלהם לענן. מגמה זו הואצה גם כן על רקע המלחמה. אחד היתרונות במעבר לענן הוא בכך שתשתית ענן מאפשרת לארגונים לעבור בשעת חירום באופן פשוט לעבודה-מרחוק, טלי שם טוב מקודווליו אומרת כי: "ממש בדומה למגפת הקורונה, המלחמה המחישה את הצורך במעבר לענן כחלק משמירה על רציפות עסקית ותפעולית, ואנחנו רואים האצה במעבר של ארגונים לתשתיות ענן מעוד ועוד מגזרים שבעבר היו יותר שמרניים בגזרה הזו".

מלי ביצור פרנס מנכ"לית קבוצת הייעוץ Tefen שהיא גם בעלת חברות בנות בתחום הטכנולוגיה וה- AI אומרת שבניגוד לארגונים משרדיים, כמו למשל חברות הייטק, שבהם די בתשתית ענן כדי לאפשר עבודה מרחוק, בעולם הייצור עבודה-מרחוק מצריכה תשתיות טכנולוגיות מורכבות הרבה יותר. במובן זה התעשייה הישראלית נתפסת קצת לא מוכנה לתרחיש הנוכחי. התעשייה הישראלית מפגרת מאחור בכל הקשור לטכנולוגיות של אוטומציה. כך למשל, לפי פדרציית הרובוטים הבינלאומית, יש בישראל (נכון ל-2020) רק 31 רובוטים תעשייתיים לכל 10,000 עובדים. לשם השוואה, בדרום קוריאה יש כ-932 והממוצע באירופה הוא 200. ככל שהתעשייה יותר "רובוטית" כך ניתן לבצע מעבר נרחב יותר להפעלה-מרחוק בעת חירום, כמו במלחמה. בשנים האחרונות ישנו מאמץ לקדם את המעבר לתעשייה חכמה, ותרחיש של מלחמה בצפון ממחיש את הצורך הבהול שבקידום אוטומציה בתעשייה.

לדברי ביצור פרנס לאימוץ טכנולוגיה יש תפקיד מכריע ביכולת של עסקים להתקיים ולשגשג. במסגרת העבודה עם המכון ליצור מתקדם של משרד הכלכלה המצוי בבעלות Tefen בוצעו כ- 500 הטמעות של טכנולוגיות מתקדמות בשלוש השנים האחרונות, והמלחמה רק מגדילה את הביקושים. התכניות מתמקדות בדיגיטציה של רצפת הייצור, הטמעת רובוטיקה, מערכות חכמות לקבלת החלטות ופיתוח הון אנושי. כל אלה יכולים לשפר בצורה ניכרת את התפוקה, בזמן לא רב.