קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2024. ואלה חתני וכלת פרסי בלווטניק לשנת 2024:
- במדעי החיים: ד"ר שרגא שוורץ (מכון ויצמן למדע) - נבחר לקבל את הפרס על פיתוח שיטות אנליטיות פורצות דרך לאיתור ולכימות שינויים כימיים ב-RNA. התגליות של ד"ר שוורץ בהבנת שינויי RNA טומנות בחובן פוטנציאל לטיפול במחלות גנטיות ולהרחבת תרומתה של עריכת RNA גם מעבר לפיתוח חיסונים.
- כימיה: ד"ר מורן שלו בן-עמי (מכון ויצמן למדע) - נבחרה לקבל את הפרס על גילוי מנגנוני חישה (sensing) ואיתות מרכזיים במוח האחראיים על תקשורת בין תאים במערכת העצבים המרכזית, הגוף והסביבה. עבודתה של ד"ר שלו בן-עמי מסייעת בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בהשמנה והפרעות תיאבון, ובוחנת כיצד ניתן להשתמש באור ככלי למחקר פעילות המוח באורגניזמים חיים
- במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' תומאס וידיק (מכון ויצמן למדע) - נבחר לקבל את הפרס על מחקר חלוצי שבחן שימוש בעקרונות קוונטיים לבניית מחשבים עוצמתיים יותר. עבודתו של פרופ' וידיק היא אבן דרך חשובה במסע שלנו להבנת כוחו ומגבלותיו של המחשוב הקוונטי ותקדם את אבטחת התקשורת הדיגיטלית.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים - מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה. פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבין-לאומיים אשר מוענקים מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה.
הפרסים לשנת 2024 בישראל יוענקו בטקס שיתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל-אביב-יפו בחודש יוני 2024. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל למן שנת 2017 וכן לקהילת המדענים הבין-לאומית של בלווטניק, שהחברים בה יזכו עד לסוף שנת 2024 בפרסים בסך כולל של 17.2 מיליון דולר.
המדענים זוכי פרסי בלווטניק מניעים צמיחה כלכלית באמצעות פריצת דרכים מדעיות חדשות כדי לקדם מחקר מדעי שבצידו סיכון רב לצד תגמול גבוה. עד כה הקימו זוכי פרסי בלווטניק 72 חברות, שרבות מהן נסחרות כיום בבורסות המניות הגדולות בעולם, לרבות הבורסה של ניו יורק (NYSE) ונאסד"ק. לאחר שקיבלו את ההכרה של פרסי בלווטניק, 30% מהזוכים רשמו פטנטים או הגישו בקשות לפטנטים, 75% החלו במחקרים חדשים ו-11% הקימו שיתופי פעולה עם זוכה אחר(ת) של פרסי בלווטניק.
"ישראל תמיד היתה מעצמה של תגליות מדעיות וחדשנות טכנולוגית", ציין לן בלווטניק, מייסד Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "המדענים המוכשרים הללו מבטאים את החותם העצום של החדשנות הישראלית, היצירתיות והתגליות על עיצוב העתיד, והם דוגמאות יוצאות דופן לרוח ולחוסן הישראליים. אנו גאים להוקיר אותם ומצפים לעבודתם בהמשך הדרך".
ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "אנו מברכים את מכון ויצמן למדע, שאת כל שלושת פרסי בלווטניק השנה קיבלו חברי סגל שלו. אני בטוח שפרופ' חיים ויצמן, שלא רק הקים את מכון ויצמן אלא היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל ומדען בעצמו, היה גאה מאוד. אנו מצפים לעקוב אחר העבודה המדעית הטרנספורמטיבית העתידית של זוכי הפרס השנה".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסר: "היום אנו מכירים בהישגים הגדולים של מיטב המדענים הישראלים הצעירים. ההכרה הזאת חשובה במיוחד בעת הנוכחית, כשעל ישראל עוברת אחת התקופות הקשות שידעה, שאף הוחרפה בגלל מכשולים חסרי תקדים המוצבים לפני המדע הישראלי. אנו מודים במיוחד לקרן משפחת בלווטניק ולאקדמיה למדעים של ניו יורק על המשך השותפות עימנו במאמץ הנפלא הזה". פרופ' הראל הוסיף: "מקומה של ישראל בחזית המדע העולמי, ההכרה בהצלחה האקדמית והיציבות הכלכלית תלויים בהישגים ובמצוינות של מדעניה. אנו גאים להוקיר את זוכי פרסי בלווטניק השנה וחוגגים את פריצות הדרך החדשניות שלהם, ואנו בטוחים בהשפעה החיובית ומרחיקת הלכת של הישגיהם על החברה כולה".
השנה הוגשו 42 מועמדים ומועמדות לפרס משמונה אוניברסיטאות ברחבי הארץ. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל הפרופסורים אהרן צ'חנובר, דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית לשעבר פרופ' יצחק בן-ישראל, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלוש ועדות שיפוט שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשן חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.