מטבע הדברים, רובנו מתרכזים כרגע במה שמתרחש בכלכלה הישראלית, ואולי במקביל בכלכלה האמריקאית, לנוכח המצב. אבל בצל מה שקורה כאן ובארה"ב, קשה להתעלם ממה שקורה ביפן: הכלכלה היפנית עלתה באחרונה לכותרות הכלכליות בגלל העלאת ריבית ראשונה מזה 17 שנה, ורמת שיא של 34 שנה אליה נסק מדד הניקיי225, המדד המרכזי של בורסת טוקיו.
ביצועיו של מדד המניות המוביל של בורסת טוקיו מנוגדים למצבה המאקרו כלכלי של המדינה: באמצע חודש פברואר האחרון פורסמו נתוני התמ"ג של יפן ומהם עלה כי יפן איבדה את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב וסין) ופינתה אותו לגרמניה. התמ"ג היפני ירד ברבעון האחרון של 2023 ב-0.1% לעומת ציפיות לעלייה של 0.2% וההערכות הן כי יפן נכנסת למיתון. באמצע מארס האחרון חל שינוי היסטורי במדיניות המוניטרית ביפן כאשר הבנק המרכזי העלה את הריבית - לראשונה מזה 17 שנה - לרמה של 0.1% ובכך גמר אומר על מדיניות הריבית השלילית במדינה - שלמעשה דחפה את שוק ההון היפני מעלה כפי שבא לידי ביטוי בביצועי מדד ניקיי225.
לא פלא שהכלכלה ותעשיית ההיי-טק היפנית יהפכו כעת ליותר משפיעות על הכלכלה ותעשיית ההיי-טק העולמיות, בצורה כזו או אחרת, וכדי להבין כיצד התכנסו מיטב מומחי כלכלה ותעשייה יפנים וישראלים יחד ודיברו בהרחבה על הנושא, וזאת במסגרת הכנס השנתי והחמישי במספר Big in Japan שנערך בתל אביב ביוזמת מעבדת החדשנות של ענקית הביטוח היפנית Sompo בישראל, משרד עורכי הדין פרל כהן, מרכז החדשנות Drive TLV וקרן ההון סיכון היפנית-ישראלית Aristagora.
בכנס נערך דיון, "האם הכלכלה היפנית איבדה עשור?" אותו הנחה ינון דולב, מנכ"ל מעבדת החדשנות של Sompo בישראל והדובר המרכזי בו היה פרופסור ניסים אוטמזגין, דיקן הפקולטה למדעי הרוח (החוג ללימודי אסיה) של האוניברסיטה העברית.
"אם תיסע ליפן בימים אלה, תראה הרבה זרים"
לדברי אוטמזגין, "אחד האתגרים הגדולים ביותר של יפן הוא הצטמקות גודל האוכלוסייה שלה. השנה יש כחצי מיליון יפנים פחות מהשנה שעברה, כך שהאוכלוסייה הולכת ופוחתת. תוחלת החיים עולה, בעוד שיעור הילודה יורד ועומד כרגע על 1.2, וזה אפילו לא מספיק כדי לשמור על גודל האוכלוסייה הנוכחי. הבעיה הגדולה ביותר היא שיפן סגורה להגירה והפתרון נמצא בהגירה: מיליוני אסייתים וסינים היו רוצים להיכנס לכלכלה העשירה של יפן, אבל היא חסומה בפניהם.
"למאפיינים אלו יש השלכות לטווח הקצר ולטווח הארוך" אמר אוטמזגין. "בטווח הקצר, אין מספיק ידיים עובדות ביפן. אפילו בתעשיית האלקטרוניקה, יש צורך באנשים שירכיבו מוצרים, שיכניסו מצלמות לקופסאות. יש אפילו צורך באנשים בתעשיית השירותים. אם תיסע ליפן בימים אלה, תראה הרבה זרים שעובדים בחנויות נוחות. ללא עובדים, הכלכלה לא יכולה להתקדם".
"ההשלכות ארוכות הטווח מסוכנות יותר. ליפן יהיה קשה לשמור על רווחתה ועל מערכת הבריאות שלה שהיא מצוינת ומאוד יעילה - אבל היא עולה הרבה כסף, במיוחד כשהאוכלוסייה מתבגרת. 30% מהאוכלוסייה היפנית הם אנשים מעל גיל 65 - שיעור שהוא בערך כפול מזה של ישראל שהוא 10-15%. כדי לשמור על אוכלוסייה מזדקנת עם רווחה ומערכת בריאות טובה צריך הרבה כסף. פירמידת האוכלוסין צריכה להיות כזו שיש בה יותר צעירים בבסיס. ברגע שהיא מתהפכת, הצעירים המעטים מתחילים להבין שכאשר הם יהיו מבוגרים, המשק לא יוכל לפרנס אותם, ולכן הם מפסיקים לשלם ביטוח לאומי, מה שמעצים את הבעיה".
אוטמזגין טוען כי הפתרון מאוד ברור: "פתיחת דלתות יפן להגירה כדי לאפשר לעובדים מוסמכים יותר להיכנס במספרים גדולים יותר. ממשלת יפן אכן הודיעה לפני מספר שנים שהיא תקבל 300,000 עובדים זרים במהלך 10 השנים הבאות, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי".
ינון דולב, מנכ"ל מעבדת החדשנות של סומפו בישראל אמר: "המטרה העיקרית שלנו בתוך האקוסיסטם היא להמשיך לספק ערך לשווקים ברחבי העולם, גם בעתות משבר. ביחס ליפן, דולב הדגיש בפני היזמים שנכחו באולם כי הבנה של מערכות יחסים ואמון הם החלקים החשובים ביותר בעסקים ביפן. "אתה חייב לבנות אמון ולהוכיח את אמינותך - לוודא שהשותף רואה בך אדם שאפשר ללמוד ממנו ולהסתמך עליו. הטיפ הטוב ביותר שלי ליזמים ישראלים הוא: השקיעו באמון לפחות באותה מידה שאתם משקיעים במוצר שלכם בכל הנוגע לשוק היפני. הלקוחות והשותפים היפנים שלכם בוודאי יגמלו על כך".
מיד אחר כך נערך פאנל שנושאו היה: השקעות ושיתופי פעולה בהיי-טק בין ישראל-יפן, מצב נוכחי ותחזיות לעתיד. משתתפי הפאנל היו: Nobuyuki Akimoto, מייסד-שותף ודירקטור ניהולי בקרן AT Partners; ד"ר טל כהן, מייסד-שותף של Drive LV; איציק לוי, מנכ"ל חברת GeoX ואור דנון, מנכ"ל Hailo. את הפאנל הנחה עו"ד גיא לכמן, שותף וראש הדסק היפני במשרד עו"ד פרל כהן.
הראשון שדיבר היה Akimoto שפתח את דבריו בסיכום המצב הנוכחי: "ההשקעות היפניות בישראל ב-2023 הסתכמו בכ-662 מיליון דולר, לעומת 1.5 מיליארד דולר ב-2022. מספר ההשקעות היפניות נותר יציב, עם 62 השקעות ב-2023 לעומת 66 בשנת 2022. מה שניתן לראות מנתונים אלו הוא שההשקעות היפניות בישראל התייצבו ונשמרו על כ-10% מכלל ההשקעות בישראל. עם זאת, השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על היקפי ההשקעות בישראל ניכרת במחצית השנייה של 2023. היקף ההשקעות במחצית הראשונה של 2023 היווה 70% מסך ההשקעות באותה שנה, מה שמעיד על מגמה של השקעות קטנות יותר בחצי השנה שלאחר מכן".
בהקשר של הסנטימנט היפני כלפי ישראל אמר Akimoto: "ממשלת יפן תמיד תומכת בישראל. אלו מאתנו שמנהלים עסקים עם ישראל שנים רבות מבינים את החשיבות של המשך שיתוף פעולה עם קהילת הסטארט-אפים הישראלית. עם זאת, מנהלים שיושבים במטות ההנהלה הראשיים של חברות יפניות, למשל, צריכים לקחת בחשבון גורמים שונים: תגובות ותחושות של השוק ביפן, סנטימנט של ציבור בעלי המניות והלקוחות והצרכנים עצמם. אנשים כאלה מקבלים לעתים קרובות מידע מוטה מאוד על המצב הנוכחי בישראל ממקורות כמו טלוויזיה. אלה שהיו בעד ישראל מיד לאחר ה-7 באוקטובר, למרבה הצער, ראו מספר הולך וגדל של אנשים המפגינים גישה הפוכה".
הבא שדיבר היה כהן: "ההשפעה של המלחמה תהיה קצרת טווח. מכיוון שהתרבות העסקית היפנית מבוססת רבות על מערכות יחסים אישיות, אני מרגיש שיש לנו סיכוי טוב יותר להתגבר על בעיות הקשורות למלחמה. שותפים יפנים באמת מעריכים את הנכונות של חברות סטארט-אפ ישראליות שמגיעות ליפן במטרה לצמוח - למרות קשיי המצב. גילוי מחויבות ונאמנות לשותפים יפנים מצד הישראלים יכולה להגיע רחוק".
דנון הסכים: "ההחלטה הכי טובה שעשיתי הייתה לנסוע ליפן. עוד לפני שחודש אוקטובר הסתיים, נסעתי לשם לפגוש את שותפיי ולקוחותיי בעיקר מכיוון שהערכת הסיכונים הכרוכים בעבודה עם חברות ישראליות בתקופה זו היא מאוד מאתגרת מבחוץ, והנוכחות שלי שם עשתה הרבה כדי להפיג את החששות שנוצרו אצלם. בשותפויות הקיימות שלנו, אלה שטיפחנו במשך שנים רבות, קיבלנו המון תמיכה ואהדה, וזה מאוד מעודד. אני לא צופה השלכות ארוכות טווח כי אלו מערכות יחסים שטיפחנו במשך שנים ונועדו להימשך שנים רבות".
"לטפח קשרים בלי למשוך תשומת לב לא רצויה"
האחרון שדיבר היה לביא שאמר: "למה יפן? כמנכ"ל סטארט-אפ, יש לי משאבים מוגבלים להקדיש ליצירת קשר עם לקוחות. בתחום שלי, שהוא ביטוח, העבודה בשוק גדול כמו ארה"ב היא מאתגרת כי בארה"ב יש כ-2,500 חברות ביטוח. עם זאת, ביפן יש רק 3 חברות, אבל גודל השוק של 3 אלו הוא כ-40% מזה של ארה"ב. כך אני יכול להגיע לשוק גדול יותר עם פחות משאבים. מה שאני אומר הוא שלמרות שמקובל שסטארט-אפים רבים מכוונים לשוק האמריקאי, בתחומים רבים, ביפן למעשה גלום הרבה יותר פוטנציאל לצמיחה עבור סטארט-אפ".
המנחה עו"ד גיא לכמן ממשרד פרל כהן, הוסיף שיפן מציעה הזדמנות יוצאת דופן לחברות טכנולוגיה ישראליות והפוטנציאל הוא עצום. עם זאת, לא ניתן להתעלם מההשפעה של המצב הנוכחי בישראל על הסנטימנט היפני והרצון לשתף פעולה עם ישראל. לכמן ציין כי הוא מאמין שבעת הזו רצוי שהעסקאות יישארו דיסקרטיות "מתחת לרדאר" כדי למנוע חששות פוליטיים ביפן. הסרת אזהרת המסע של ממשלת יפן תתרום רבות להנעה מחודשת של עסקאות. לדבריו, 2024 מציעה הזדמנות השקעה אטרקטיבית ועשויה להיות שנה מיוחדת עבור משקיעים בהתחשב בהערכות השווי הנמוכות בישראל והמחסור בהון בישראל, יחד עם האיכות הגבוהה של סטארט-אפים טכנולוגיים בישראל. אותם משקיעים ותאגידים יפנים שלא ינצלו את תנאי השוק הללו יתחרטו על ההזדמנות שהחמיצו".
בסופו של הפאנל סיכם Akimoto ואמר כי "למרות מלחמת 'חרבות ברזל', היפנים מבינים שיפן זקוקה לטכנולוגיות החדשניות של ישראל כדי להבטיח את העתיד שלה, ולכן הם מכירים בנחיצות של המשך טיפוח מערכת היחסים הזו. על ידי השקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות פוטנציאליות באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות גדולות, תאגידים ביפן יכולים להמשיך לטפח קשרים עם האקו-סיסטם מבלי למשוך תשומת לב בלתי רצויה. כך מובטח שהם לא יחמיצו הזדמנויות יקרות ערך וחידושים עתידיים".