פגש עב"ם, נפצע בצורה קשה והצליח לספק שחזור מצמרר

גבר נותר עם כוויות קשות ואצבעותיו נמסו לאחר שלכאורה התקרב יותר מדי לחללית בצורת דיסק במה שמוגדר כמפגש הכי אמין של אדם עם עב"מ ואחת מפרשיות העב"מים המפורסמות ביותר של קנדה.. המקרה התרחש בקיץ 1967, כאשר סטפן מיכאלק, מהגר פולני המתגורר בקנדה, ביקר באגם פלקון שבמניטובה. סטפן, גיאולוג חובב, חקר בעבר את האזור בחיפוש אחר זהב וקוורץ.

עם זאת, במקום למצוא מינרלים יקרים, סטפן נותר עם צלקות נפשיות וגופניות כאחד עקב מפגש מדווח עם "עב"ם זוהר". הסיפור יוצא הדופן של מה שנקרא "התקרית באגם פלקון" שוחזר לאחרונה בפודקאסט "זה נהיה מוזר".

מגיש הפודקאסט תיאר כיצד סטפן חקר את האזור כאשר להקת אווזים החלה להרעיש בקרבת מקום. בעקבות הבדיקה של מקור וסיבת הרעש, הוא נתקל לפתע במה שתיאר גשני "גופים בצורת סיגר" מרחפים מעל הקרקע, ששינו את צבעם מתפוז-אדמדם לכסוף.

אחד מהגופים החל לרדת, והשתנה לצורת דיסקית עגולה (המזוהה בדרך כלל עם דיווחים על תצפיות עב"מים). סטפן ישב ושרטט את החללית (ורישומיו פורסמו ברשת שנים מאוחר יותר). לבסוף, הגיאולוג החליט להתקרב לחללית. ככל שהתקרב, החל להריח גופרית וגז פליטה, האוויר נעשה חם יותר, והוא שמע רעש של מנועים מזמזמים.

כאשר סטפן התקרב לכלי הטיס, הוא הבחין בדלת פתוחה עם אור בהיר בצד, ממנה נשמעו קולות. "הוא לא הצליח להבין מילים, או כל דבר אחר, אבל הוא שמע לפחות שני יצורים מתקשרים בפנים", סיפרו בפודקאסט.

בשלב הזה הוא קרא בקול ואמר שאם הם צריכים עזרה מכנית כלשהי, הוא מוכן לעזור להם.כאן הם השתתקו, סטפן, לאחר שחבש משקפי ריתוך שהביא איתו, הציץ פנימה. הוא ראה כפתורים מהבהבים ופנלים מרצדים - אך לא ראה שום יצור חי, לא חייזר ולא אחר.

אבל הדברים החלו להסתבך כשסטפן ניסה לגעת בעב"ם כשהוא עוטה כפפות עבות. "ברגע שהוא נגע בחללית, קצות האצבעות שלו החלו לְהִמֵּס" סיפר מגיש הפודקאסט, "אז הדבר הזה היה כל כך חם שזה ממש המיס את הכפפות שהוא לבש"

באותו זמן שסטפן צפה בחללית היא התחילה להסתובב, כשלוח עם חורים הופנה לעברו. הוא נפגע ממעין הדף של אוויר שדחף אותו לאחור, והעלה באש את החולצה והכובע שלו.

"הוא מעד לאחור, נדחף מהגל הזה של אוויר וגז, ומנסה להוריד את החולצה והכובע הבוערים", מתארים בפודקאסט. במקביל הכלי שעמד לידו התרומם והתעופף מהמקום, מותיר את סטפן מבולבל ופגוע. מומחי עב"מים שניתחו את התקרית הגיעו למסקנה שסטפן היה קרוב מדי למפלט של העב"ם וכשהןא המריא זה פשוט פוצץ אותו.

עוד מפגשים בלתי מוסברים
האם זו העדות הראשונה לביקור חייזרים בכדור הארץ - שלא שמעתם עליה?

"כשהייתי בן 17 איבדתי את בתוליי לחייזרית שופעת"

כשהגיע חזרה למוטל שלו גילה שבית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק גדול משם,לכן תיאם עם אשתו להיפגש בעיר הולדתם וויניפג ונסע שעתיים באוטובוס כדי להגיע לשם.

סטפן היה קצת מבולבל לגבי התיאור של מה שעבר עליו ולא ממש בטוח מה באמת קרה ולכן אמר למשפחתו ולאנשים בבית החולים שהוא נפגע מצינור פליטה של מטוס.

בבית החולים הוא טופל בכמה כוויות מגעילות שגרמו לו להיראות כמו לוח "ארבע בשורה" אנושי, שהיו מסודרות בצורה שתואמת את דפוס פתחי הפליטה שלטענתו תיעד על העב"ם. במשך שבועות ארוכים הוא היה נגוע בסימפטומים שדומים לחשיפה לקרינה, כולל שלול בלתי פוסק, בחילות והקאות. בדיקות שנעשו עליו על יד אנשי המרכז הלאומי למחקר אטומי הקנדי מצאו שהוא לא זוהר מרדיואקטיביות אלא נראו עליו סימנים דומים לאלו שנפגעו על ידי קרינה.

"הם גילו שהכוויות על החזה שלו אכן הגיעו מקרני גמא, שעברו דרך הבטן ובעצם שברו את מה שהיה שם", סיפרו בפודקאסט.

לאחר שהתאושש ויצא מבית החולים, סטפן היה מסוגל לחזור לאגם ולאתר את המקום שבו הוא חווה את המפגש. בחיפוש נמצאה החולצה החרוכה שלו, כפפה מותכת וכמה כלים שהשאיר בחיפזון מאחוריו, יחד עם מעגל של אדמה חרוכה - בה נגע העב"ם לכאורה.

דגימות שנלקחו מהאדמה ומבגדיו של סטפן נמצאו גם הם רדיואקטיביים, מה שהוסיף למסתורין.

המקרה עורר סערה תקשורתית בשל העדויות המשכנעות והפציעות הקשות של סטפן. עם זאת, סטפן מעולם לא רדף פרסום ולא ניסה להרוויח כסף אבל דבק בסיפורו בעקביות עד לפטירתו ב-1999.

"הוא אף פעם, עד כמה שאני יודע, לא אמר שהיו חייזרים מעורבים", הסבירו בפודקסט, "הסיפור של סטפן אף פעם לא באמת השתנה. עם הזמן אנשים ניסו להוסיף לו פרטים ולשנות אותו קצת. הוא גם היה צריך להבהיר מספר פעמים שהוא מעולם לא ראה יצורים בתוך כלי הטיס. העובדה שהוא דבק בסיפור שלו כל כך הרבה זמן ומעולם לא שינה אותו ונראה אמין למדי היא אחד ההיבטים היותר מעניינים של המקרה הזה".

הספקנים בסיפור התקרית טוענים שהכוויות על גופו היו כתוצאה מתאונה שנבעה משימוש באלכוהול, וכי הסיפור שלו היה על מנת להסתיר את הסיבה. בנוסף הם טענו שבעזרת הדיווח על התקרית, מיכלאק ניסה גם להניא מתחרים כלשהם מלחפש מינרלים באתר שלו (עם זאת, הטירוף של הציבור והתקשורת גרמו לאפקט הפוך ומספר רב של אנשים הגיעו למקום). פיסות המתכות הרדיואקטיביות המומסות שנמצאו במקום בכלל הוטמנו שם בעקבות התקרית כדי לעזור לו לאמת את הסיפור שהמציא, הם טוענים.

ג'ון ב' אלכסנדר כתב בכתב העת Journal for Scientific Exploration כי חלק מההשפעות ארוכות הטווח שהיו לסטפן, כולל נגעי העור שלטענתו נעו מחשיפתו לפיצוץ מצינור הפליטה, היו בכלל תוצאה של תגובה אלרגית. גם אהרון סקוליץ' שכתב עבור Iron Skeptic מאמר בשם "הסיפור המגוחך של סטפן מיכלאק" מסכים עם ההסבר של שימוש באלכוהול וטען שיש חוסר עקביות בעדות של סטפן לגבי מפגש שלו עם שוטר. בנוסף סטפן טען שלא שתה דבר כל סוף השבוע אך הברמן במלון בו שהה שהוא שתה לפחות חמישה בקבוקי בירה בלילה שלפני המפגש לכאורה.

עד היום אף מקור רשמי לא סיפק תשובה למה שקרה לסטפן, אך התגובה המעורפלת של ממשלת קנדה שמרה את התעלומה בחיים. "הדיווחים הממשלתיים הרשמיים אמרו למעשה, 'כן הוא נתקל במשהו; זה לא עניין של ביטחון לאומי אז אנחנו לא הולכים לחקור יותר'", נאמר בפודקאסט.

בנו של סטפן, סטן מיכלאק, כתב מאז ספר על המפגש לכאורה של אביו שכותרתו "כשהם הופיעו: פלקון לייק 1967: הסיפור הפנימי של מפגש קרוב"..