אינטרנט קפה על חשבון המדינה

מוצאי שבת. עוד ערב של פוסט-מלחמה/פאניקה מוקדמת/בולמוס קניות של חומרי אטימה בתל אביב. משועממים אל מול מסכי הטלוויזיה, המקרינים בעיקר תמונות קלוז-אפ של צפרדעים עם נצנצים, החלטנו אני וחבר לצאת ולבדוק את האטרקציה החדשה בשכונה - מרכז התקשורת של ישראל באדיבות משרד החוץ.

מרכז התקשורת הוקם בבית המלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, מול הים שכבר איבד תקווה לחיים שפויים. הים הבין שאחרי חודש של הזרמת ביוב , ההפתעה שמחכה לו מעבר לסיבוב היא לא פחות מטיל כימי היישר לפנים.

העיתונאים הזרים הגיעו לצפות מאחד מפלאי ארץ ישראל. חוץ מהפלא הידוע של מנחי חדשות שעושים כבוד להרוגים העירקים בשידור חי על ידי צחוק מתגלגל (ע"ע מיקי ויעקב). הפלא הזה - טיל חץ ופטריוט סופר משוכללים עם טכנולוגייה לווינית שמאפשרת להם לצפות ב Sky תוך כדי מעופם, רודפים אחרי טיל סקאד אומלל, זה בהחלט מחזה שכדאי להתאמץ ולהגיע לכאן בשביל לצפות בו.

עם כמות השומרים ברחבי המלון, היה אפשר לחשוב שלא פחות מהנשיא העירקי מתארח במלון, אולם למרבה האכזבה הסתבר לנו כי סדאם החליט לא לשלוח את כתביו המנוסים לישראל.
גג המלון מלא עד אפס מקום במצלמות וידאו של רשתות טלוויזיה זרות (לא כולל אל-ג'זירה). רק חסר ספילברג בשביל להפוך את זה לאולפן הוליוודי אמיתי.

את מירב האקשן במקום סיפקו סרטי הקולנוע בהם צפו החיילים של דובר צה"ל שנמצאים שם על מנת לעזור לתקשורת הזרה. בכלל כל המקום נותן הרגשה של בית מרגוע לחיילים שברחו מהקריה המסוכנת (אליה בוודאי יגיעו טילים). הפחד שלהם היה בעיקר מזה שיגמר הפופקורן יותר מאשר איזה סקאד שיפתיע אותם.

מרכז התקשורת מכיל 80 עמדות עבודה. מתוכם יותר מעשר עמדות של אינטרנט מהיר. בשאר העמדות ישנו חיבור מודם המאפשר קישור באמצעות מחשב נייד. ציפיותינו לפגוש את צמרת העיתונאיות השבדיות התבדתה. רוב המקום היה שומם והעמדות היו נטושות, למרות האינטרנט המהיר המסופק חינם. אטרקציה נוספת הייתה משחק כדורגל ששודר בערוץ 5 על אחד ממסכי הענק.

חבל שלא עשו איזה יציע מבקרים לקהל הרחב, שבו היה אפשר להתבונן בעיתונאים מחו"ל. אני בטוח שהרבה הורים היו מגיעים עם הילדים בשביל לזרוק בוטנים על כמה כתבים צרפתים שם.