כנס Biomed Israel 2024, אירוע מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות הבינלאומי המוביל בישראל, נפתח הבוקר במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בכנס, שיערך השבוע (בין ה-21 ל-23 במאי) ישתתפו מנהלים בכירים ונציגים של 150 סטארט-אפים שירצו בהרצאות המליאה וכן כמרצים ראשיים במגוון מושבים שיעסקו בתרופות חדשות, כלים דיאגנוסטיים, מכשור רפואי ופתרונות בריאות דיגיטלית והשפעתם על הבריאות והרווחה של אנשים ברחבי העולם.
ד"ר איריס גרוסמן, האחראית על הפיתוח התרופתי והעסקי (CTxO) בחברת Eleven Therapeutics וד"ר בועז הירשברג, רופא, סגן נשיא בכיר, מדעים קליניים, רפואה פנימית בחברת Regeneron Pharmaceuticals, ינחו בכנס ביום רביעי מושב מיוחד שיוקדש למהפכות המתחוללות בתחום הקרדיו-מטבוליקה והשפעתן על הבריאות של עשרות מיליונים ברחבי העולם. במסגרת המושב יציגו מספר מומחים וסטארט-אפים ישראליים פיתוחים חדשים המסמנים שלב חדש בתחום.
במסגרת המושב יציגו מספר סטארט-אפים ישראלים פיתוחים חדשים בתחום זה: Chemomab - פיתחה תרופה לחולים במחלת כבד שומני, מחלה נפצה ש-30% מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובלים ממנה. היא עשויה להוביל למצבים רפואיים קשים בהם שחמת הכבד וסרטן כבד. Velakor - פיתחה תרופה ביולוגית שמשקמת את יכולת היצירה מחדש של רקמת שריר לב לאחר פגיעה חמורה כגון התקף לב. ניסויים ראשונים בבני אדם יתחילו במחצית הראשונה של 2025. Cannalean Biotechs - פיתחה פורמולציה חדשנית של מרכיבים רפואיים מקבוצת ה-Cannabidiol (CBD) וה-Chitosan כתרופה לשומני דם גבוהים (כולסטרול, טרי-גליצרידים, ואחרים). Valo- מפתחת תרופות ותבחינים דיאגנוסטיים חדשניים בהסתמך על Real World Data, כולל עבור מחלות קרדיו-מטבוליות. Raziel Therapeutics - פיתחה טיפול חד-פעמי הגורם לפגיעה בתאי השומן ולסילוקם, ולאחר מכן מונעת התפתחות של תאי שומן חדשים באותו מקום.
נוסף על נציגי הסטארט-אפים המושב יכלול נאומים של שלוש דמויות מרכזיות בתעשייה: ד"ר מיטשל שטיינר, מנכ"ל, יו"ר ונשיא חברת Veru Inc. רם וייסבורד, לשעבר המנהל העסקי ומנהל התפעול של 89Bio (שתרופת הדגל שלה פותחה במקור על ידי טבע) וכן פרופ' יוסי תם, מרכז המחקר לננו מדע וננו טכנולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תחום הקרדיו-מטבוליקה עוסק במכלול גורמי הסיכון התורמים להתפתחות מחלות לב ו/או סוכרת, מספק כלים לזהות ולנטר אותם ותרופות כדי לצמצם את השפעתם. בין גורמי הסיכון הללו: השמנה, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם ועוד.
זריקות הרזיה הפכו בשנים האחרונות לשיטת הטיפול הפופולרית והמצליחה בעולם בתחום הקרדיו-מטבוליקה לאור האפקט המשמעותי (הרזיה של עד כדי 20% ממשקל הגוף) שהן מציעות לסובלים מהשמנה ומסוכרת. חשוב לציין שעל פי פרסומים מהשנה האחרונה יש יתרונות בריאותיים נוספים לטיפול בתרופות אלו, כולל מניעה של מחלות לב, כלי-דם, כליות ומוות מהן. ברבעון האחרון של שנת 2022 רשמו רופאים 9 מיליון מרשמים לזריקות Semaglutide ו-Tirzepatide צמיחה של 300% תוך 3 שנים. חברת המחקר J.P.Morgan צופה שבשנת 2023 שוק זריקות ההרזיה יגיע להיקף כספי של למעלה מ-100 מיליארד דולר, 30 מיליון אמריקאים ישתמשו בתרופות הללו (כ-9% מהאוכלוסייה). על פי סקר של האתר הרפואי KFF שנערך בינואר 2024 כ-12% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב השתמשו בזריקות אלה. שיעור המשתמשים עולה דרמטית בקרב מבוגרים שאובחנו כחולים: 43% מחולי הסוכרת, 25% מהמאובחנים במחלות לב ו22% מאלה שסובלים מהשמנת יתר.
ד"ר בועז הירשברג: "נוסף על ניתוחים יעילים לקיצור קיבה, זריקות כגון לזריקות Semaglutide ו-Tirzepatide הוכיחו את עצמן כתרופות שגורמות לירידת משקל משמעותית ביותר. עם זאת, האתגר שניצב בפנינו, שעליו נדון במושב, הוא כיצד לשפר את איכות ירידת המשקל ולא רק את הכמות".
מסביר ד"ר הירשברג: "זריקות ההרזיה גורמות למטופלים לאבד לא רק רקמת שומן אלא גם רקמת שריר. לדוגמא, אם מטופל ששוקל 100 קילו מאבד 15% ממשקל גופו, הרי שאיבד 10 קילו שומן ו-5 קילו שריר. איבוד שריר מקשה על תפקוד היום יומי של פעולות כמו הליכה ויש לו השפעה מטבולית משמעותית לאור העובדה ששריר שורף אנרגיה. יתירה מכך, בגלל תופעות הלוואי כ-70% מהמטופלים בארה"ב מפסיקים את הטיפול תוך כשנה, ובטווח של בין שנה עד שנה וחצי חוזרים כמעט למשקלם המקורי. אלא שככל הנראה רוב העלייה במשקל היא של שומן ולא של שריר. למטופלים, בעיקר מבוגרים, קשה מאוד לבנות מסת שריר ולכן יש הרעה ביחס שומן - שריר שאף מחמירה אם המטופל חוזר להזריק את התרופה אחרי הפסקה".
ד"ר איריס גרוסמן: "איבוד רקמות שריר במספר סבבי הרזיה עלול לגרום תוך 15 - 10 שנים למגפה של סרקופניה, דהיינו, מבוגרים רבים וגם צעירים יאבדו מסת שריר כה גבוהה שהם יתקשו לעמוד, ללכת ולבצע פעולות רבות אחרות. במושב נציג את הדור הבא של זריקות הרזיה שיתמודדו עם הבעיות הללו ויאפשרו הרזיה איכותית ולא רק כמותית. בנוסף, תחלואה קרדיו-מטבולית כוללת תופעות קשות נוספות כגון כבד שומני וטיפוסים שונים של סכרת. פיתוחים חדשים שנסקר במושב מתייחסים לכל חולה בקונטקסט הרחב של כל התופעות האלה, והמענה התרופתי שיתקוף את מכלול המנגנונים הנכונים מוקדם ובמקביל".
"התרופות הקיימות הן מצוינות ויש להן השפעה חיובית כוללת ומאד משמעותית על הארכת תוחלת החיים ועל מערכות גוף רבות (מעבר ללב), אך התעשייה חותרת לשדרג אותן במספר דרכים וביניהן: להוריד את המינון ואת תדירות ההזרקות, למתן למינימום את תופעות הלוואי (שלשולים, בחילות, הקאות), להגדיל בדרגה נוספת את היקף הירידה במשקל, ולמקד אותה בשומן ופחות בשריר. כך יהפכו הזריקות הללו לטיפול כרוני אפקטיבי לטווח ארוך והיענות המטופלים תצמח. חלק מהתרופות החדשות הללו נמצאות בשלבי הוכחת היתכנות (POC) והן תגענה לשוק תוך 4-5 שנים או יותר".