המציאה את המסרים המיידיים: פרידה מ-ICQ

בכל רשימת ההמצאות הישראליות הגדולות לצד וייז, הבמבה ודוד השמש, נמצאת גם ICQ. התוכנה שיצאה ב-1996, ופותחה בידי חבורת מפתחים ישראליים צעירים, הביאה לעולם את המושג מסרים מיידיים (Instant Messages), מושג שפשוט לא היה קיים לפניה. אם תרצו, מדובר בסבתא רבא של וואטסאפ, וסבתא של המסנג'ר. ICQ, ראשי תיבות פונטיים של המושג I seek you (אני מחפש אותך) המציאה מדיום שלא היה קיים לפניה. זהו סיפורה, והיא חוללה היסטוריה ישראלית ועולמית ביותר ממובן אחד - לפני שניפרד ממנה סופית בסוף החודש הקרוב (28 יוני).

ICQ פותחה במקור על ידי ארבעה תיכוניסטים, חנוני מחשב: יאיר גולדפינגר, אריק ורדי (אביו, יוסי ורדי, נחשב לאחד מאבות ההיי-טק הישראלי), ספי ויגיסר ואמנון אמיר. הגירסה הראשונה של ICQ שיצאה לאוויר העולם ב-15 בנובמבר 1996, נועדה לפתור בעיה אמיתית: היא רצתה לאפשר למשתמשים במערכות מבוססות UNIX ומשתמשי PC, שתי מערכות הפעלה שונות - לתקשר אחד עם השני באופן ישיר. יש לזכור שבאותה תקופה - אמצעי התקשורת העיקרי היה דואר אלקטרוני, וכמעט לא היו דרכי תקשורת סינכרוניות, כלומר ששני המשתתפים מנהלים שיחה בטקסט בזמן אמת. שיחות קוליות על בסיס האינטרנט גם היו בחיתוליהן, ולמעשה, לא הייתה שום דרך תקשורת אחרת. היו אמנם צ'אטים קבוצתיים, אבל הם התנהלו כקבוצה, ושיחה פרטית הייתה החריגה, ואיש לא חשב ליצור תוכנה ייעודית להחלפת הודעות טקסט בזמן אמת בין שני אנשים בלבד - עד שבאו החבר'ה של מיראביליס, החברה הישראלית מאחורי ICQ.

הגירסה הראשונה הייתה תוכנת צ'אט בסיסית ממש, היה אפשר להחליף באמצעותה רק הודעות טקסט, והמשתמשים היו צריכים להתחבר לשרת icq.mirabilis.com בפורט ספציפי (4000). אבל כמו כל חברה שנכנסת לאוקיינוס כחול, כמעט בלי מתחרים (ניתן להשוות זאת לצורך העניין לפייסבוק כחלוצת הרשתות החברתיות) - ICQ תפסה כמו אש בשדה קוצים:

בדצמבר 1997, היו ל-ICQ כבר חמישה מיליון משתמשים רשומים (היה עניין מיוחד במספר המשתמש שלך: ככל שהמספר היה יותר נמוך, נחשבת לאצולה ומי שהקדים לזהות את הטרנד), עם גירסאות תוכנה לווינדוס 95, ווינדוס NT ומקינטוש. המספרים אולי נשמעים מעט היום, אבל היו מרשימים מאוד לעידן שבו היו רק מחשבים, לא היו סמארטפונים ואנשים היו מתחברים לאינטרנט בעזרת חיוג טלפוני ומודם.

ב-1998, כמות המשתמשים בתוכנה שהייתה כמעט בלעדית עם הרעיון של כתיבת הודעות טקסט בזמן אמת, גדלה מעריכית כמעט - מיליון משתמשים חדשים נוספו כל שלושה שבועות, המפתחים עובדים יומם וליל כדי לעמוד בקצב התחזוקה. ההצלחה הישראלית משכה גם את תשומת הלב של ענקית האינטרנט האמריקאית דאז AOL - אמריקה אונליין, שהייתה בשעתו ספקית האינטרנט הגדולה בארצות הברית, ובעצם שם נרדף לגישה לרשת.

ב-1998, רכשה AOL את ICQ הישראלית ב-407 מיליון דולר. זה לא נשמע סכום גדול בעידן שבו חברות היי טק ישראליות נמכרות במיליארדי דולרים, אבל ל-ICQ יש גם זכות ראשונים:
זו הייתה הרכישה הגדולה הראשונה הבולטת של חברת טכנולוגיה ישראלית על ידי חברת ענק אמריקאית, וב-1998, שחברה אמריקאית תרכוש חברה ישראלית, לא היה דבר של מה בכך, לא דבר בשגרה, ומשהו שהסב גאווה רבה למשק הישראלי - שלראשונה ייצא באופן מובהק משהו שהיום כבר הפך להיות ענף ייצוא עיקרי: חדשנות. אקזיט נולד: ארבעת החנונים שכתבו את ICQ הפכו למיליונרים באמצע שנות ה-20 שלהם, והתוו את האידיאל עבור רבים שיבואו בעקבותיהם, במה שיהפוך לימים לתעשיית ההיי-טק הישראלית.

שנתיים וחצי אחרי היווסדה, יצאה גירסת ICQ 99a, שהיא הגירסה שרובנו מכירים ומה שהתעצב כממשק העיקרי והמוכר של ICQ, לצד לוגו הפרח הירוק המזוהה איתה. היא הכילה את רוב התכונות שנותרו בה גם שנים אחר כך, כמו היסטוריה, חיפוש משתמשים, שליחת מיילים ישירות מהתוכנה, רשימות ועוד, כאשר ברקע, טכנולוגיית תקשורת עמית לעמית (peer to peer) וטכנולוגיית לקוח-שרת משמשות בערבוביה.

בגירסה 2000b, למדה ICQ גם להתקשר לטלפונים, לשלוח הודעות סמס וגם הודעות לאיתוריות. כן, היה פעם דבר כזה. בשנת 2001, הגיעה ICQ לשיא הפופולריות שלה, וברשת היו רשומים לא פחות מ-100 מיליון משתמשים.

תחילת שנות ה-2000 היו גם השנים ש-ICQ החלה לצאת בגירסאות לסלולר ולמחשבי כף-יד, שהיו שני מכשירים נפרדים בעידן של טרם היות האייפון. הגירסה הראשונה הניידת הרשמית של ICQ הייתה לסימביאן S60, באותם ימים, מערכת ההפעלה הניידת השלטת בשוק - לצד גירסת בטא שהייתה קיימת למכשירי פאלם פיילוט עוד מ-1998, ולאחר מכן יצאה גם גירסה ל-Windows Mobile, השם יקום דמה.

בשנת 2007 יצאה לשוק גירסה 6 של ICQ, שהייתה הרבה יותר צבעונית ומהוקצעת מהממשק הטקסטואלי הבסיסי שכתבו ארבעת התיכוניסטים, לימים מיליונרים, בזכות התוכנה שכתבו אי שם ב-1996, וזו הייתה למעשה הגירסה האחרונה שעוד זכתה לתשומת לב מאמה הורתה הכבר-לא-כל-כך חדשה, AOL. בשנת 2008, בשיתוף פעולה עם וואלה, הושקה גרסת "וואלה!ICQ", שכללה במסך הכניסה לתוכנה כתבות ותכנים מהאתר, לצד שירותים נוספים כמו שליחת SMS, שירותי מולטי צ'אט ומשחקים.

לקראת סוף העשור הראשון של המילניום החדש, ICQ מוצאת את עצמה בדעיכה ובנחיתות: הרעיון של מסרים מיידיים כבר לא חדש או חדשני, ולתוכנה עם הפרח הירוק צצות מתחרות טובות, מהוקצעות וזמינות יותר, כמו Messenger של מיקרוסופט, שגם בא מותקן עם כל עותק של חלונות - ו-ICQ מאבדת את הבכורה ואת הובלת השוק. AOL די מזניחה אותה, וב-2010 היא נמכרת לקבוצת Mail.Ru, שירות הדואר האלקטרוני הגדול ברוסיה, שלימים יהפוך לרשת החברתית הגדולה בפדרציה הרוסית - VK.

הגירסה השביעית של ICQ והראשונה תחת הגג של Mail.Ru, שיוצאת בשנת 2011 כוללת תמיכה בשירותים עולים ופורחים באותן שנים במסגרת גל ה-Web 2.0 כמו פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר, ג'ימייל וכמובן, Mail.Ru עצמה. בגירסה 7.7 אצולת מספרי המשתמש נמחקת - כש-ICQ לראשונה מאפשרת גם כניסה עם מספר סלולרי במקום מספר המשתמש ההיסטורי, לצד אפשרות עבודה במקביל במחשב ובאפליקציה בסמארטפון. כן, עוד משהו שלא היה ברור מאליו...

ב-2012, יוצאת גירסה 8 של ICQ, אבל בשלב הזה באמת לאף אחד כבר לא אכפת ממנה, והבעלים הרוסים גם מפסיקים לשווק אותה. מ-2014, ICQ די מאבדת כיוון ומיקוד. על אף שהיא עדיין פופולרית מאוד באזורים מסויימים בעולם, כמו רוסיה ומדינות דרום אמריקה, הגירסאות הבאות, על אף שהן יותר משוכללות טכנית מבעבר ועם ממשק חדש לחלוטין - מאבדות מיקוד עם שורה של תוספות מוזרות ולא קשורות: אפשרות לסטוריז, כמו בפייסבוק, ועורך תמונות מובנה המאפשר להוסיף אפקטים ומדבקות.

ממוצר שהיה חלוצי ופורץ דרך, ICQ הופכת בכך להיות מוצר של "גם אני". והבעיה עם מוצרי "גם אני", זה שאנשים תמיד מעדיפים את המקור על פניהם. צריך גם לזכור, שבשלב הזה, הנכדה של ICQ - הלוא היא וואטסאפ כבר השתלטה על העולם ונרכשת על ידי פייסבוק באותה שנה, תמורת כ-16 מיליארד דולר. לסבתא ICQ, המבוגרת בשנות אינטרנט, לא נותר אלא לפרוש לבית האבות של התוכנות, לגסוס שם לאיטה במשך עשור נוסף - אבל גם להתרפק על הזכרונות, על איך כשהיא הייתה צעירה, היא שינתה את העולם.