longevity -לונג'יביטי - שימור תוחלת החיים ושיפורם, נחשב לאחד מהתחומים החמים בעולם הטכנולוגיה. התפיסה כי לא די בלהוסיף שנים לחיים, אלא יש במקביל להוסיף חיים לשנים, לא נותרה בגדר אידאה אלא הפכה בשנים האחרונות למנוע רקטי שדוחף אין ספור חברות הייטק לפתח פתרונות טכנולוגיים ומדעיים במגוון רחב מאוד של נושאים.
מדו"ח של סוכנות Aging Analytics, בשיתוף "ותק" (התנועה הישראלית לאיכות ואריכות חיים) ו-Israeli Longevity Alliance בישראל פועלים כ - 160 חברות הזנק, שמונעות כלכלית ע"י למעלה מ - 170 משקיעים, עם תמיכה מחקירת של מרכזי מחקר אוניברסיטאיים ומרכזי מו"פ ייעודיים. היקף ההשקעה הגלובאלי בתחום עמד בשנת 2023 על למעלה מ - 3 מיליארד דולר, והערכות גורסות כי ההיקף יצמח במאות אחוזים בעשור הקרוב. שיפור דרמטי של יכולות הזיכרון ע"י משקפי VR, צמצום כמעט מוחלט של טעויות ברישום ונטילת תרופות או אבחון אלצהיימר באמצעות בינה מלאכותית, מהווים פסיק ממניפת הפיתוחים הטכנולוגיים. צללנו לתוך האוקיאנוס המטורף של החידושים בתחום וחזרנו מעט יותר אופטימיים לגבי תהליך ההזדקנות והשלכותיו הפיזיולוגיות, הנפשיות והמנטליות.
שיפור זיכרון
עם הגיל מופיעים כמה שינויים בתהליכי הזכירה. חלק מהשינויים נובעים מגורמים עקיפים - עמדות שליליות כלפי הזקנה, בררנות לגבי קליטת מידע ושינויים בחושים, וחלקם מגורמים ישירים - האטה בתפקוד, קושי בריכוז ושינויים באופן עיבוד המידע. בספרן המכונן של ניצה אייל ויעל רייכנטל על חיזוק הזיכרון, נכתב כי אירועים הקשורים בפרידה ובאובדנים, כמו מחלות או התאלמנות, מעוררים אצלנו תגובות של דיכאון, ייאוש וחוסר תקווה. מצב-רוח דיכאוני מלווה בפסיביות ובאדישות, אנו שוקעים בעצמנו ובשברוננו, ואין לנו כוחות נפש להתאמץ ולתפקד כרגיל. למצב נפשי כזה יש השפעה שלילית על תפקוד הזיכרון.
הפתרון : שימוש במשקפי VR
מחקר שנערך באוניברסיטת סן פרנסיסקו העלה ממצאים מרתקים על הזיקה בין שימוש במשקפי מציאות מדומה לבין שיפור הזיכרון אצל אנשים מבוגרים. במסגרת המחקר, הכניסו את המשתתפים בו למבוך וירטואלי, ועם חלוף הזמן, חווית היציאה מהמבוך הצליחה לשפר באופן ניכר את יכולת הזיכרון של הנבדקים ולצמצם דרמטית את הפער אל מול אנשים נבדקים צעירים. מחקרים אחרים מראים שהמציאות המדומה יכולה לסייע לשפר גם תפקודים קוגניטיביים אחרים, כמו יכולת הריכוז וההתמצאות מרחבית.
מיליארדי הדולרים שממשיכים לזרום למחקר ופיתוח בתחום, צפויים על פי הערכות להחזיר את עצמם ובגדול. ברשת הדיור המוגן " עד 120", מציינים, כי על פי מחקר של The Business Researchשוק המשקפיים החכמות של AR ו-VR חווה התרחבות מהירה, עם קצב צמיחה שנתי משוער (CAGR) של 16.6% מ-2023 עד 2024 ויגיע עם תום השנה להיקף מכירות של כ - 18 מיליארד דולר . במבט קדימה, השוק צפוי להמשיך את מסלול הצמיחה החזק שלו, ולהגיע בשנת 2028 לכ - 35 מיליארד דולר " האימוץ הגובר של משקפיים חכמות לצורכי בריאות ובכלל זה של הגיל השלישי, מהוות מנוע צמיחה חזק", נכתב.
מניעת טעויות ברישום תרופות
בינה מלאכותית מתהווה כבעלת תפקיד משמעותי ביותר בניהול פוליפארמה - ריבוי תרופות. פיתוח תרופות מואץ, הזינוק בתוחלת החיים, ריבוי המחלות הכרוניות (Chronic), ומיעוט הזמן להקשיב לחולה, הן ביתר הסיבות לריבוי תרופות. גם הדיפרנציאציה בין הרופאים השונים, שלא אחת, אינם מודעים לתרופות שרשם האחר, תורמים כולם לעליה בשכיחות הבעיה. במחקר שנעשה בארה"ב בארצות שנוגע להרגלי צריכת התרופות בקרב הגיל השלישי, נמצא כי ב-73 אחוזים מהמקרים, החולה נטל תרופה שהרופא לא ידע עליה, או שלא נטל תרופה שהרופא חשב שהוא לוקח, וב-11 אחזים מן המקרים היו הבדלים במינון או בשכיחות. רק אצל כ-16 אחוזים מן המטופלים הייתה התאמה מלאה.
הפתרון : ניתוח פרמקולוגי מבוסס AI
חברת MDI Health פיתחה פלטפורמה המבוססת על בינה מלאכותית, שמעבירה את הכלים של מומחים ברוקחות למערכת בינה מלאכותית. הפלטפורמה מאפשרת לא רק להתאים ולתקן טיפול תרופתי לכל חולה, אלא גם לעבור על מאגר של כלל החולים במוסד רפואי ולהתריע על כל המקרים בהם נדרשת התערבות.
חיזוי וטיפול באלצהיימר
על פי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-55 מיליון אנשים חולים בדמנציה ברחבי העולם, שמהווה את אחד הגורמים העיקריים לנכות ותלות בקרב אנשים מבוגרים. בשנת 2019, דמנציה עלתה לכלכלות ברחבי העולם 1.3 טריליון דולר אמריקאי, כ-50% מהעלויות הללו מיוחסות לטיפול הניתן על ידי מטפלים בלתי פורמליים (למשל בני משפחה וחברים קרובים), המספקים בממוצע 5 שעות טיפול והשגחה ביום. כפועל יוצא של שכיחות הליקוי והשלכותיו הכלכליות, הנושא מעסיק אין ספור חברות ומדענים, שמשקיעים מאות מיליוני דולרים מידי שנה על מחקר ופיתוח.
הפתרון: זיהוי מוקדם באמצעות צ'ט בוט שמאפשר לעכב את השפעות המחלה
מחקר חדש שפורסם ב-PLOS Digital Health הראה כי צ'אטבוט (ChatGPT - Generative Pre-trained Transformer) מבוסס בינה מלאכותית, שיכול לכתוב מאמרים ולנתח דיבור, זיהה נכונה חולי אלצהיימר ב-80% מהמקרים. לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, רק 48% ממקרי האלצהיימר ברחבי העולם מאובחנים, כך שבמדינות עם הכנסה גבוהה מאובחנים כ-54% מהמקרים, בעוד שבמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית מאובחנים רק 24% מהמקרים.
על פי סקירה שפורסמה באתר של האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית, התוכנה ניתחה טקסט שתומלל מהקלטות של חולי אלצהיימר ושל אנשים בריאים, ואימן את המודל לזהות את ההבדלים העדינים בין שפה רגילה לזו של אדם הסובל מירידה קוגניטיבית. אחד מחברי המחקר אמר כי "עדיין אין תרופה למחלת האלצהיימר, אבל ישנן דרכים שיכולות לעכב חלק מהשפעותיה, ולכן אבחון מוקדם נותר חשוב מתמיד". וכך, הודות למודל, רופאים יוכלו להשתמש במכשיר או בתוכנת מחשב כדי לבדוק את היכולות הקוגניטיביות של המטופל במשרדם, ובהמשך לבצע סריקות מוח ובדיקות קליניות נוספות לאישור האבחנה של אלצהיימר. אפליקציה אחרת במכשירים חכמים ש"תאזין" לשיחות הטלפון, תוכל להתריע על ירידה קוגניטיבית ואף לזהות בעיות אחרות כמו דיכאון וחרדה.
לסיכום, יותר ויותר סטארט-אפים מגייסים לשורותיהם אנשי ונשות מקצוע מתחום הזקנה: גרונטולוגיות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק וכו' - על מנת לוודא שהתובנות מהשטח באות לידי ביטוי במוצרים ופתרונות שיאפשרו למי שנמצא בגיל השלישי לרדוף אחרי התשוקות שלו ולהנות ממגוון רחב של פעילויות, בהתאם לגיל הנפשי ולא לגיל הביולוגי תומר רוזנברג, מנכ"ל רשת דיור מוגן 'עד 120', מציין " השקעה בחדשנות בתחומי ה - longevity, אינה משיאה רק ערך כלכלי למשקיעים אלא מאפשרת להם לקחת חלק בתהליך חשוב ביותר בו הופכים את החיים של יקירנו בגיל השלישי לתוססים, מרגשים, ומשמעותיים הרבה יותר"