האם באמת "כל העולם נגדנו?" והאם יש מה לעשות כדי לתמוך בטלטלת ההייטק הישראלי?
בעיצומה של תקופה לא פשוטה להייטק, כשלא כל העולם פתוח בפני יזמים מישראל, החליטה לירון גליקמן, יועצת לפיתוח עסקי גלובלי לסטרטאפים ומרצה בינלאומית המתמחה בקשרים עסקיים ומיתוג אישי, לרתום את הכוח שלה והפלטפורמות שזמינות עבורה לטובת הסברה, ויזמה סבב של חמש הרצאות באירועי טק, בארבע מדינות אירופאיות. בעבודתה, היא מקדמת את החדשנות הישראלית בזירה הבינלאומית ומחברת בין אירופה לסטארטאפ ניישן, במיוחד בתקופה מאתגרת כמו זו.
המהלכים שהובילו לפתיחת דלתות"
למה בחרת במהלך הזה עכשיו?
"הכול החל ב - 7 באוקטובר, כשהגעתי לברלין להעביר הרצאה בנושא פיתוח עסקי ליזמים מהקהילה הישראלית של ארגון ICE - (Israeli Community Europe) והיא בוטלה. יום לאחר מכן בוטלה הטיסה ארצה והרצאות שתואמו בארץ בוטלו גם הן. נתקעתי בברלין ללא מגורים ופרנסה בסיכון. במקביל אני שומעת מחבריי היזמים והמשקיעים על גיוס המוני של עובדי הייטק למילואים, טלטלה ביכולת של הסטרטאפ ניישן לדלבר תוצאות, ואתגר משמעותי לאקוסיסטם שלנו. החלטתי שאני הולכת למנף את המצב שנקלעתי אליו, ליצירת תמיכה הסברתית ופרקטית בהייטק הישראלי. הבאתי את הכלים שאני מתמחה ומלמדת לידי ביטוי והתחלתי לרתום את הקשרים שלי ולייצר קשרים חדשים ולתפור פגישות עם גורמים שונים: ממשרדי עו"ד בברלין המתמחים בהייטק, ועד משקיעים, הממונה על ההייטק בבונדסטאג ודמויות בולטות בסצנה המקומית וביקשתי לקדם חיבורים לטכנולוגיות ישראליות ולחזק את התדמית של ההייטק.
"המהלכים הללו הובילו לפתיחת דלתות לחברות וגם לפגישה עם ארגון ELNET (European Leadership Network). תוך כמה שבועות יצאנו המנכ"ל שלהם במדינות הגרמניות, מר קרסטן אובנס ואני להעביר תדריך לחברי פרלמנט אוסטרים על חשיבות המשך העבודה עם ההייטק הישראלי דווקא במלחמה. העליתי דוגמאות של יזמים, קרנות ונתונים שהם יכלו להעביר הלאה ולקדם במעגלים עסקיים. המעמד המיוחד בפרלמנט האוסטרי חידד אצלי את ההבנה של כוחה של הסברה מהשטח - כמה חשוב להעביר את המסרים מחוץ למסך, ותוך כך התחלתי לתכנן נסיעה במהלכה אעשה הסברה אלגנטית דרך הבלטת הזווית העסקית וההייטקית ויצירת חיבורים".
איך נראה ההייטק הישראלי באירופה היום אחרי ה-7 באוקטובר?
"ההייטק הישראלי הוא מותג עוצמתי, העובדה שישראל היא האב של טכנולוגיות פורצות דרך במגוון סקטורים היא יתרון אדיר שהעולם העסקי מודע אליו וצורך אותו, ועדיין הכוח נשחק. רואים זאת בהאטת ההשקעות של גורמים בינלאומיים בקרנות הישראליות ובישראל, והורדת דירוג האשראי, פיטורים נרחבים שמשפיעים על התפיסה שלנו בעולם, ועוד, לצד האטה כלכלית שחווה כל העולם. כמו כן ביטויים של מנהיגים ומנהלים בכירים נגד ישראל ככלל ועד חוסר הרצון לעבוד עם חברות ישראליות לא מסייע למצב. ניקח לדוגמא את הביטויים נגד ישראל של מייסד WebSummit פאדי קוסגרייב שעוררו תמיכה בישראל מצד חברות ענק כמו גוגל וטיק טוק שמשכו את החסות שלהם לאירוע, אבל בשורה התחתונה, הוציאו חברות ישראליות מרצון להשתתף בכנס, המהווה זירה עסקית קריטית שהניבה הרבה עסקאות והזדמנויות בשנים האחרונות.
"קטר ההייטק מהווה את היציבות הכלכלית של מדינת ישראל ואי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. ה- Waze או צ'ק פוינט הבאים יוולדו מהחברות שצומחות כיום ואם לא ניתן להן אפשרות לצמוח בשוק הגלובלי אנחנו מסכנים את העתיד שלנו, לכן נעשות פעולות במגוון מישורים- דיפלומטים, עסקיים ועצמאיים. תוך כך, מינפתי את הקשרים שלי באירופה לקידום ההסברה בדרך שאני יודעת לעשות אותה".
אילו פעולות נקטת במסע ההסברה שלך?
"ההסברה שלי נעשתה מעצם היכולת שלי להתברג לאירועים בערים שונות באירופה עם קהלים מקומיים והיכולת לשתף איתם את הפתרונות של החברות הישראליות, אבל הקסם נעשה אחרי ההרצאה, בשיחות האישיות. שם רקמנו קשרים, ונולדו חיבורים עסקיים בין גופים אירופאים ליזמים וחברות ישראליות. במסע הזה הרצתי והנחתי בכנסים שונים מהם: אירוע בנושא חדשנות ישראלית בעולמות ה- AI במסגרת פסטיבל היזמות Vienna Up בוינה, הרצאה בכנס באמסטרדם בשם C3 למאות מתכנתים אירופאים, בהמשך הוזמנתי להעביר סדנה לנשים יזמיות באקסלרטור הנשים EXIST WOMEN של אוניברסיטת הומבולדט, הותיקה ביותר בברלין. הנחיית כנס בן יומיים של ארגון ELNET בנושא שיתוף פעולה בחדשנות בעולם הרפואה בין גרמניה וישראל. (פרוייקט GIHF-AI) במעמד שר הבריאות הגרמני ופרופ' רוני גמזו, והרצאה על פיתוח עסקי גלובלי ליזמים בכנס בבולגריה".
מחשבות מטלטלות
אילו תגובות קיבלת?
"התגובות הישירות היו חיוביות, להגיד שכולם התכוונו לכך? לא יכולה להתחייב. ככלל נרשמה התעניינות בעשייה של ההייטק הישראלי, והשיח הלך לכיווני חדשנות ופתרונות לאתגרים בוערים וחיבורים בין גורמי ממשל ועסקיים עם חברות שרוצות לצאת לשוק האירופאי. מאז כבר לקחתי חלק בתכנון משלחת של יזמים לוינה ועוד פרוייקטים שמתבשלים.
"בכנס בבולגריה, למשל, שאלו אותי מספר אנשים גדול יחסית בזמן קצר אם עשיתי צבא בישראל. מנגד, שבועיים לפני הסדנה שלי באוניברסיטת הומבולדט בברלין, השתלטו על קמפוס לימודי האומנות שלהם פרו-פלסטינים למשך כמה ימים והיה צורך לפנות אותם בכוח, דבר שבאופן טבעי עורר דאגה מסויימת טרם ההגעה שלי: האם יהיו הפגנות סביב ההרצאה שלי? המחשבות האלו די מערערות, שישפטו אותי לפי ארץ המוצא שלי ולא לפי המקצועיות שלי, ועדיין לא עוצרות את העשייה החשובה".
איך התנהלת ברמה האישית בימים שערי אירופה גועשות ומפגינות נגד ישראל?
"מנסיוני, רוב אנשי העולם לא שונאים אותנו כמו שנהוג לחשוב, יש כאלו שישראל בכלל לא מעניינת אותם, כאלו שרק מתעניינים בהיבט העסקי, ומנגד אחרים שהמצב מאוד מסעיר אותם. כאמור רוב השיחות היו ענייניות וטובות, ואם עלו דעות חלוקות במהלך חלק מהשיחות הן תמיד התנהלו באלגנטיות וכבוד בסיסי. עם זאת, אין מקום לשאננות ותמיד הייתי חייבת לשמור על משנה זהירות. למשל, בכנס C3 באמסטרדם פרסמו באנר עם תמונה שלי ושם ההרצאה ומתחתיה כתבו 'ישראל', מטעמי ביטחון אישי נאלצתי לבקש שימחקו את שם המדינה ושיעלו מחדש. ובברלין, בעקבות השתלטות פרו פלסטינים על אחד הקמפוסים, שוחחתי עם חבר מאבטח וביקשתי שיהיה בהיכון במועד המדובר, רק למקרה שמשהו חריג יקרה, והכל עבר חלק. אני נוקטת בצעדים נוספים, למשל אני משנה את השם הפרטי שלי במלונות ובאפליקציות להזמנת מוניות כדי לא להיראות ישראלית, ואני לא מספרת לכל אחד שאני פוגשת מאיפה אני. נכון, זה מזכיר ימים חשוכים, אבל הפעולות הללו מקנות לי ביטחון בנסיעות ובהגשמת המטרה ההסברתית והעסקית.
מה היה הרגע הכי מרגש מבחינתך במסע ההסברה שלך?
"ללא ספק, בברלין, בכנס של ארגון ELNET, כששר הבריאות הפדרלי של גרמניה, פרופ' קארל לאוטרבך, עלה לבמה עונד בגאון את סיכת החטופים, ונואם על חשיבות שיתוף הפעולה בין המדינות בחדשנות בתחום הבריאות וכמה חשוב לו הביטחון של מדינת ישראל. זה רגע מדהים של סולידריות שאזכור לזמן רב. היה ברור שהוא "נתן את הטון" לעידוד שיח פורה ושיתופי פעולה נוספים בין המשתתפים, דבר שהיה ניכר בשיחות שלי עמם לאחר מכן".
ולסיום, מה תמליצי לחברות שמתקשות למצוא לקוחות באירופה במצב הנוכחי?
"קשרים אישיים הם הערוץ הכי חזק לאתר לקוחות והזדמנויות בתקופה שכזו, לכן חברות צריכות להגיע לגורמים בשווקי היעד דרך קשרים אישיים. אלו מהווים רשת ביטחון מאוד חשובה בתקופה שכזו בפרט - מי שמכיר אתכם ויכול להעיד על היכולת שלכם כחברה וכצוות, יוכל לרתום אחרים שאולי על הגדר לגבי עבודה עם חברות ישראליות. חשוב לזכור שיש הרבה ערוצי גישה לגורמים כאלו, ולעיתים אנחנו לא עירניים להזדמנויות הללו: אני מציעה לעבור על רשימת הקשרים מחו"ל, מכנסים שהייתם בהם, ובלינקדאין, ליצור קשר עם נספחויות מסחר ישראליות ולשכות מסחר ממדינות זרות, ולפנות לאלו שמכירים אתכם ושיש להם אינטרס לקדם אתכם במדינת היעד. ישנם לא מעט גופים וחברות שמחכים לנו באירופה ובעולם. תנו להם את 'הצ'אנס' לעבוד איתכם, תבנו את הקשר ותכוונו למטרה, וכך תעלו את הסיכוי לאתר לקוחות והזדמנויות".