הדוח השנתי של רשות הפטנטים לשנת 2023, שפורסם באיחור של שלושה חודשים בשל המלחמה, חושף כמה נתונים מעניינים על מספר בקשות הפטנט שהוגשו בישראל בשנה שעברה, באמצעותם אפשר ללמוד גם על הפעילות הכלכלית בישראל. בשורה התחתונה מתברר כי חלה ירידה מסוימת, אמנם לא דרמטית אבל בכל זאת ירידה, במספר בקשות הפטנט בישראל.
מהדוח עולה, כי בשנת 2023 הוגשו בישראל 9,253 בקשות פטנט, שיעור המהווה ירידה של 8.2% לעומת שנת 2022. רוב רובן של הבקשות הינן של מבקשים מחו"ל (המהווים 84.3% מכלל המגישים בישראל) ורק 15.7% מהבקשות היו של מבקשים ישראלים. בעוד שבקרב המבקשים מחו"ל חלה ירידה של 8.5% בהיקף בקשות הפטנט, אצל המבקשים הישראלים חלה ירידה של 2.5% בלבד.
התמונה הכללית נמשכה, פחות או יותר, גם בחציון הראשון של 2024 לגביו פורסמו מספר נתונים באתר הרשות. מנתונים אלה עולה כי במחצית הראשונה של השנה, הוגשו בישראל 4,161 בקשות פטנט לעומת 4,547 בתקופה המקבילה בשנה שעברה - ירידה של 8.49%. גם בנתוני החציון עיקר הירידה נובעת ממבקשים מחו"ל, שם הירידה היא בשיעור של 8.6% לעומת ירידה של 2.5% בלבד בהיקף הבקשות שהוגשו לראשונה בישראל על ידי מבקשות ישראליות.
הון בסכום כולל של כמעט 3 מיליארד דולר
ההסבר לנתונים אלה נעוץ, ככל הנראה, בהאטה הכלכלית העולמית שנמשכה בשנת 2023 והתאפיינה, בין היתר, בהמשך הירידה בהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיות ובמיוחד בחברות סטארט-אפ צעירות בראשית דרכן. גם מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בתחילת הרבעון האחרון של שנת 2023, השפיעה על היקף בקשות הפטנט של מבקשים ישראלים, אך במידה מועטה.
בסך הכל, הנתונים על היקף בקשות הפטנט שמקורן בישראל משקפים את חוסנו היחסי של ענף הייטק וחוסנה של החדשנות הטכנולוגית כחול-לבן. טענה זו נתמכת במחקר שערכו IVC ולאומי-טק על נתוני הרבעון השני של 2024, ופורסמה בחודש יוני, ממנו עלה כי לראשונה מזה זמן נרשמה עלייה בהיקף המשקיעים הזרים שמבצעים השקעה ראשונה בחברת טכנולוגיה ישראלית. מהמחקר התברר כי סטארט-אפים בעלי זיקה לישראל גייסו ברבעון השני של השנה הון בסכום כולל של 2.9 מיליארד דולר. מהמחקר עלה עוד כי נרשמה עלייה משמעותית בשווי חברות ההייטק הישראליות הצעירות וזאת בניגוד גמור למגמת ההשקעות הגלובלית בהון סיכון, שמתאפיינת בירידה בהערכת השווי של סטארט־אפים הנמצאים בשלבים מוקדמים.
כמו כן, מדוח רשות הפטנטים עולים עוד כמה נתונים הראויים להדגשה. ניתוח בקשות הפטנט לפי זהות המבקשים, למשל, מעלה, כי בין ששת המבקשים המובילים בולטות שלוש חברות יישום אוניברסיטאיות האחראיות למינוף הקניין הרוחני שנצבר בין כותלי המוסדות האקדמיים - "ידע" של מכון ויצמן למדע, "יישום" של האוניברסיטה העברית בירושלים ו"ב.ג. נגב" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לכך צריך להוסיף גם את מכון וולקני, שמככב אף הוא ברשימה. משמעות הדבר היא שלקשרים ולזיקה בין האקדמיה לתעשייה בישראל יש משקל רב בפעילות העסקית-טכנולוגית בישראל והם מהווים את אחד מעמודי התווך של האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל.
ואכן, תרומתן ומשקלן הסגולי של האקדמיה והתעשיות הביטחוניות לפיתוח החדשנות הטכנולוגית בישראל הן רבות. גם האקדמיה וגם התעשיות הביטחוניות אחראיות - אם באופן ישיר ואם באופן עקיף - להקמתן של חברות סטארט-אפ רבות, שמייצרות בתורן קניין רוחני. לאקדמיה בישראל יש תפקיד משמעותי ביצירת ידע חדש ורעיונות פורצי דרך ובקידומם לכדי הקמת חברות הזנק. הדבר נעשה באמצעות מנגנונים להעברת ידע ולשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. בתחום הביטחוני מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין חברות גדולות ו-ותיקות לבין חברות הזנק צעירות באמצעות מנגנון של "חדשנות פתוחה" השואבת רעיונות ואמצאות מהאקו-סיסטם הטכנולוגי בו פועלות החברות הגדולות.
ניתוח המבקשים הזרים מעלה, כי מתוך חמש החברות המובילות בבקשות פטנט, שתיים הן חברות העוסקות בפיתוח תרופות. נתון זה מתכתב גם עם הבולטות של תחומי הביוטכנולוגיה, הכימיה והפארמה בניתוח בקשות הפטנט לפי תחומים.
עוד עולה מהדוח השנתי של רשות הפטנטים, כי 44% מבקשות הפטנט הוגשו על ידי חברות מארה"ב, 29% ממדינות האיחוד האירופי, 15% מישראל ו-3% מסין.
לסיכום, אין ספק שהיקף בקשות הפטנט משמש כאינדיקטור חשוב להיקף החדשנות ופעילות המחקר והפיתוח בכל מדינה ובוודאי בישראל שהיא מדינה בעלת אוריינטציה טכנולוגית מובהקת. מספר בקשות הפטנט מעיד על רמת ההשקעה בחדשנות ועל הפוטנציאל לפתח טכנולוגיות חדשות ומוצרים ייחודיים שיגיעו לצרכן בהמשך.
באותו האופן, קיים גם קשר חיובי בין בקשות פטנט לצמיחה כלכלית. מדינות עם מספר גדול של בקשות פטנט נוטות להציג צמיחה כלכלית גבוהה יותר, שכן חדשנות מניעה יצירת מקומות עבודה חדשים, משפרת את התחרותיות של התעשייה ומעודדת השקעות.
עם זאת, יש לזכור כי מספר בקשות הפטנט אינו משקף את מלוא היקף החדשנות בפועל בישראל. גורמים נוספים, כגון איכות הפטנטים, היקף ההשקעות במחקר ופיתוח והסביבה העסקית, משפיעים על היכולת שלה להפוך חדשנות טכנולוגית להצלחה מסחרית.
יש להניח כי התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל וצמיחתו הצפויה של ענף ההייטק יניעו שוב את גלגלי החדשנות והדבר יבוא לידי ביטוי גם בהיקף בקשות הפטנט שנראה בדוחות הבאים. בנוסף, צפוי גידול בהיקף בקשות הפטנט מצד התעשיות הביטחוניות ששוקדות בימים אלה על פיתוחים חדשניים, או על עדכון גרסאות של מערכות נשק קיימות, בהתאם לצרכים המבצעיים שעולים כיום מהשטח במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", וכך הפטנטים גם הם ימשיכו לספר את סיפורו של החוסן הישראלי.
הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, המציינת השנה 155 שנה להיווסדה