מהו, בעצם, "מידע רגיש" וכיצד ניתן להגן עליו?

מתמודדים עם אתגר הגנה על המידע הרגיש של הארגון שלכם? אתם לא לבד. במדריך המקיף של חברת אבטחת המידע Safetica המציעה פתרון למניעת דליפות מידע בארגון, אנו נפרט את המושגים הבסיסיים של מידע רגיש ומידע אישי, ונספק תובנות מעשיות ועצות יישומיות. נבין את ההבדלים בין סוגי המידע הרגיש, נציג אסטרטגיות להערכה והגנה, ונעזור לכם לחזק את ההגנות על המידע שלכם. בנוסף, נבחן את הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע ונענה על שאלות נפוצות כדי להבטיח שאתם מוכנים להגן על נכסי המידע שלכם.

כשמדברים על הגנת מידע, חשוב להבחין בין מידע אישי למידע רגיש. הבנת ההבדלים בין מידע אישי למידע רגיש חיונית ליישום אמצעי הגנה יעילים ולהבטחת עמידה בדרישות רגולציה בתחום הגנת המידע.

מידע אישי (Personal Data) הידוע גם כמידע מזהה אישי, (PII) הוא תת-קטגוריה של מידע רגיש המתייחס לכל מידע שניתן להשתמש בו כדי לזהות אדם, לבד או בשילוב עם מידע אחר. זה כולל מזהים ברורים כמו שם, כתובת, דוא"ל, מספרי תעודת זהות, מספרי דרכון, רישיון נהיגה ונתונים ביומטריים. בנוסף, מידע אישי יכול לכלול מזהים פחות ברורים כמו כתובת IP, פוסטים ברשתות חברתיות או נתוני מיקום ממכשירים ניידים.

מידע רגיש לעומת זאת, מתייחס למידע הדורש הגנה מיוחדת בשל הפוטנציאל לנזק אם ייחשף או ינוצל לרעה. קטגוריה זו כוללת סוגים שונים של מידע, כל אחד עם סיכונים ושיקולים משלו. סוגי מידע רגיש נפוצים כוללים:

• מידע פיננסי: מידע כגון מספרי חשבונות בנק, פרטי כרטיסי אשראי ופרטי עסקאות פיננסיות. חשיפת מידע זה עלולה להוביל להפסדים כספיים, גניבת זהות או הונאות.
• רשומות בריאות: מידע הקשור לבריאות, כמו היסטוריה רפואית, תיעוד טיפולים ופרטי ביטוח בריאות. גישה לא מורשית לרשומות בריאות עלולה לגרום לפגיעה בפרטיות, גניבת זהות רפואית או אפליה.
• קניין רוחני: יצירות כמו המצאות, יצירות ספרותיות ואמנותיות, עיצובים וסמלים. לדוגמה, טכנולוגיות מוגנות פטנט, יצירות המוגנות בזכויות יוצרים וקוד תוכנה קנייני.
• מידע עסקי סודי: מידע עסקי קריטי להצלחה ולתחרותיות של הארגון, כמו תוכניות אסטרטגיות, רשימות לקוחות, מידע על תמחור ומחקר קנייני.

הבנת רגישות המידע בארגון היא מפתח להגנה עליו. ההערכה כוללת בחינת גורמים כמו דרישות רגולטוריות, סטנדרטים בתעשייה וההשלכות הפוטנציאליות אם המידע ייחשף. נקודות שיש לקחת בחשבון:

• דרישות רגולטוריות: תקנות כמו GLBA, HIPAA, GDPR, PCI DSS - מכתיבות דרישות ספציפיות להגנה על סוגי מידע רגישים ומגדירות אמצעים להגנה עליו. למשל GDPR מגדיר קטגוריות מיוחדות של מידע אישי כמו נתוני בריאות או מידע על מוצא אתני, הדורשים אמצעי הגנה מחמירים.
• סטנדרטים בתעשייה: ארגונים הפועלים בתעשיות עם רגולציה גבוהה כמו פיננסים, בריאות וממשל נדרשים לעמוד בסטנדרטים נוספים להגנה על מידע רגיש. סטנדרטים אלו מציעים הנחיות לסיווג מידע, בקרות גישה, הצפנה ומדיניות שמירת נתונים המותאמות לצרכים ולסיכונים הספציפיים של כל מגזר.
• השפעה עסקית: על ארגונים להעריך את הערך של נכסי המידע שלהם, את ההשלכות הפוטנציאליות של גישה או חשיפה לא מורשית ואת הסבירות להתרחשות דליפות מידע. נכסי מידע בעלי ערך גבוה, כמו סודות מסחריים, קניין רוחני או מאגרי לקוחות, דורשים הגנות חזקות יותר כדי לצמצם את הסיכון לגניבה, ריגול או אובדן יתרון תחרותי.
• סיווג מידע: סיווג מידע מסייע לארגונים לקבוע רמות שונות של רגישות ולהחיל בקרות אבטחה מתאימות והגבלות גישה. הקריטריונים לסיווג מידע כוללים שיקולים כמו סודיות, שלמות, זמינות, דרישות חוקיות והשפעה על העסק.
• הערכת סיכונים: ביצוע הערכות סיכונים סדירות הוא הכרחי לזיהוי ואפיון איומים פוטנציאליים למידע רגיש. מתודולוגיות להערכת סיכונים מעריכות את ההסתברות וההשפעה של איומים שונים, פגיעויות ואירועי אבטחה, ומאפשרות לארגונים להקצות משאבים ביעילות על מנת למתן את הסיכונים המשמעותיים ביותר. הערכות אלו מסייעות בזיהוי פערים בהגנות וביישום אמצעי אבטחה ממוקדים לצמצום החשיפה לדליפות מידע ומתקפות סייבר.

הגנה על מידע רגיש דורשת גישה רב-שכבתית הכוללת אמצעי אבטחה שונים לצמצום סיכונים ביעילות. להלן אסטרטגיות מרכזיות לצמצום סיכונים של דליפות מידע:

• הצפנת נתונים: שימוש באלגוריתמים להצפנת נתונים רגישים הן במצב מנוחה והן במעבר, כך שגם אם המידע יורט, הוא יישאר בלתי קריא ללא מפתח ההצפנה. חשוב להגדיר מדיניות לעובדים מרוחקים אם הארגון שלכם משתמש במודל עבודה היברידי.
• סיסמאות ואימות דו-שלבי (2FA), יישום מדיניות סיסמאות חזקה ועידוד שימוש בסיסמאות מורכבות או משפטי סיסמה. יש להטמיע אימות דו שלבי המחייב משתמשים לספק אמצעי אימות נוסף, כמו קוד שנשלח למכשיר הנייד שלהם, כדי לגשת למערכות או מידע רגישים.
• אימות ביומטרי: הטמעת שיטות אימות ביומטריות, כגון זיהוי טביעת אצבע או פנים, לשיפור אימות הזהות ולמניעת גישה לא מורשית.
• פתרונות למניעת אובדן מידע (DLP): פתרונות DLP מנטרים, מזהים ומונעים העברות או דליפות לא מורשות של מידע, בין אם במתכוון ובין אם בשוגג. פתרונות אלו משתמשים בבדיקת תוכן, ניתוח הקשרי ואכיפת מדיניות כדי לזהות ולמתן סיכוני אבטחת מידע בזמן אמת.
• הכשרת עובדים: חינוך העובדים על חשיבות אבטחת המידע ומתן הכשרות שוטפות בנושא פרקטיקות אבטחת סייבר יכול להפחית משמעותית את הסיכוי לדליפות מידע. תוכניות מודעות כוללות נושאים כמו מודעות לפישינג, התנהלות נכונה עם סיסמאות ונהלי עבודה בטוחים עם מידע.
• בקרות גישה למשתמשים: אימוץ מודל אבטחה מסוג Zero Trust שבו הגישה למידע ומשאבים רגישים ניתנת על בסיס מינימום הרשאות. יש להטמיע בקרות גישה למשתמשים כדי להגביל גישה בהתאם לתפקידים ולהרשאות, ולהבטיח שרק משתמשים מורשים יוכלו לגשת למידע מסוים.
• מדיניות ניהול עזיבת עובדים: יש לוודא שקיימים נהלי עזיבה לצורך ביטול מהיר של הגישה למידע ומשאבים רגישים כאשר עובדים עוזבים את הארגון או משנים תפקידים. מדיניות זו צריכה לכלול שלבים כמו השבתת חשבונות משתמש, ביטול הרשאות גישה והעברת בעלות על קבצים או מסמכים לאנשי הצוות המתאימים.
• גיבויים ומערכות גיבוי נוספות: יש לבצע גיבויים סדירים של נתונים רגישים למיקומים מאובטחים, הן באתר והן מחוצה לו, כדי לצמצם את הסיכון לאובדן נתונים עקב כשלי חומרה, מתקפות סייבר או אסונות טבע. יש להטמיע מערכות גיבוי נוספות ומנגנוני התאוששות לתקלות כדי להבטיח זמינות נתונים והמשכיות תפעולית.
• גישה פרואקטיבית להגנת המידע תסייע ארגונים יכולים לשפר את עמידותם מול איומי סייבר ולהגן על המידע הרגיש שלהם מגישה לא מורשית, אובדן או השחתה.

אירועי חשיפת מידע רגיש יכולים לגרום להשלכות חמורות על ארגונים, כולל הפסדים כספיים, פגיעה בלתי הפיכה במוניטין והשלכות משפטיות. דוגמה בולטת המדגישה את החומרה של אירועים אלו היא פרצת האבטחה במערכת MOVEit שהתרחשה במאי 2023.

לפרצת MOVEit היו השלכות מרחיקות לכת שפגעו במיליוני אנשים ובאלפי ארגונים ברחבי העולם. למעלה מ-62 מיליון אנשים וכ-2,000 ארגונים, בעיקר בארצות הברית, נפגעו מהמתקפה. העלות הכוללת של ההתקפות ההמוניות שנגרמו מפרצת MOVEit היו יותר מ-10 מיליארד דולר, מה שמדגיש את ההשפעה הכספית המשמעותית על הארגונים שנפגעו.

לאירועים מסוג זה השלכות עוצמתיות לארגונים:

• הפסדים כספיים: ארגונים מתמודדים עם הפסדים כספיים משמעותיים בשל עלויות הקשורות לטיפול באירוע, חקירות פורנזיות, פעולות תיקון וחבויות משפטיות פוטנציאליות.
• פגיעה במוניטין: דליפה פוגעת במוניטין של הארגונים שנפגעו, מפחיתה את אמון הלקוחות, את אמון המשקיעים ואת מערכות היחסים העסקיות. במקרה של ,MOVEit ארגונים המעורבים בפרצה נאלצו להתמודד עם ביקורת מוגברת ואובדן אמינות בעיני בעלי עניין.
• השלכות משפטיות: אירועי חשיפת מידע רגיש מובילים לבדיקה רגולטורית ולפעולות משפטיות, כאשר ארגונים עלולים להתמודד עם קנסות, תביעות וחובות ציות תחת חוקי ותקנות הגנת המידע. תביעות ייצוגיות הוגשו נגד הגופים המעורבים בפרצת ,MOVEit כולל IBM, Progress Software ו- Prudential Financial המשקפות את ההשלכות המשפטיות של אירועים כאלה.

הבטחת עמידה של הארגון שלכם בתקנות הגנת מידע כמו GLBA, HIPAA, GDPR, PCI DSS - היא קריטית. תקנות אלו מציבות הנחיות מחמירות לגבי אופן הטיפול, האחסון והשיתוף של נתונים כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולמנוע שימוש לרעה במידע.

תקני ISO כמו ISO 27001 מציעים מסגרות עבודה מקיפות להקמת מערכות חזקות להגנה על מידע. לחלופיןHITRUST CSF (Common Security Framework) מאחד מגוון רחב של תקנים ורגולציות מוכרים גלובלית למקום אחד. עמידה במסגרות עבודה אלו מציגה את המחויבות שלכם לשמירה על אבטחת מידע ועל עמידה בסטנדרטים הטובים ביותר בתעשייה.

על ידי הבנה של הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע, יישום אמצעי אבטחה יעילים ועמידה בתקנות ובסטנדרטים רלוונטיים, ארגונים יכולים לחזק את היכולת שלהם להגן על מידע רגיש ולהפחית את ההשפעה של פרצות פוטנציאליות.