בעידן שבו ערים הולכות וגדלות וכבישים הופכים לעמוסים יותר מיום ליום, הגודש בכבישים מהווה אתגר משמעותי עבור אלו המתכננים את רשת הכבישים בישראל, מקבלי החלטות ונהגים כאחד. אולם, פתרון מבטיח מסתמן באופק: בינה מלאכותית (AI). טכנולוגיה חדשנית זו מציעה דרכים מהפכניות לניהול תנועה, תכנון מסלולים חכמים ואופטימיזציה של מערכות תחבורה ציבורית. כיצד יכולה הבינה המלאכותית לשנות את פני התחבורה? ומהן ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפנינו בדרך ליישום תחבורה חכמה מבוססת AI?
בישראל, מדינה המתמודדת עם אתגרי תחבורה ייחודיים בשל צפיפות אוכלוסין גבוהה ורשת כבישים בינעירוניים עמוסה בהשוואה למדינות OECD, הפוטנציאל של בינה מלאכותית הוא עצום. מערכות AI מתקדמות יכולות לסייע בניטור תנועה בזמן אמת, חיזוי עומסים, ואף בשיפור הבטיחות בדרכים - נושא קריטי במדינה בה תאונות הדרכים הן אתגר לאומי מתמשך.
משרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי ישראל, פועל כדי לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית על מנת להפוך את הכבישים הבינעירוניים שבאחריותה לבטוחים, להפחית את הגודש ולצמצם את פליטות גזי החממה. חברת נתיבי ישראל זכתה במסגרת קול קורא בנושא "בינה מלאכותית בממשלה" שפורסם על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיות ומערך הדיגיטל הלאומי. אגף אסטרטגיה בחטיבת החדשנות של חברת נתיבי ישראל אחראי על הגדרת האתגר התחבורתי, כשבמקביל, אגף מערכות מידע של נתיבי ישראל מוביל את היישום הטכנולוגי. הפעילות מתבצעת בשיתוף פעולה עם חטיבת האחזקה של נתיבי ישראל, חטיבת חדשנות וחטיבת האסטרטגיה של משרד התחבורה.
מהפכת הבינה המלאכותית בכבישי ישראל: תוכנית פעולה בתשעה שלבים
בעידן הדיגיטלי, ישראל מובילה את החדשנות הטכנולוגית. כעת, משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל מביא את העוצמה הזו לכבישים שלנו. החלק הראשון בן תשעה שלבים, שבסופו נראה כיצד בינה מלאכותית יכולה לשנות את חוויית הנסיעה של כולנו.
שלב ראשון-חמישי: בניית בסיס הנתונים - המפתח להצלחה
מיפוי דיגיטלי: נחלק את 8,500 הק"מ של כבישינו הבינעירוניים למקטעים של 1 ק"מ. זה כמו ליצור מפה דיגיטלית מדויקת של כל הכבישים שלנו.
ניתוח זמני מעבר: נחשב את זמן המעבר בכל מקטע, בכל שעה ביממה. נשתמש בנתונים מ"חוכמת ההמונים" ומקורות נוספים כדי לקבל תמונה מדויקת של התנועה.
חישוב הזמן האבוד: נבדוק כמה זמן באמת מבזבזים הנהגים בפקקים. נשווה את זמני הנסיעה בשעות העומס לעומת שעות הלילה השקטות.
סיכום יומי: נסכם את כל הזמן האבוד במשך יממה שלמה. זה יעזור לנו להבין איפה באמת יש לנו בעיות.
לימוד מהעבר: נאסוף מידע על פרויקטים קודמים - מה עבד ומה לא. זה יהיה ה"ניסיון" שנלמד ממנו.
שלב שישי: שימוש במודל אשכולות - מציאת הדפוסים הנסתרים
יצירת מקטעים חכמים: נשתמש באלגוריתם מתוחכם כדי לחבר מקטעי כביש דומים. זה יעזור לנו לזהות אזורים בעייתיים ולטפל בהם ביעילות.
שלב שביעי-תשיעי: למידת מכונה - המוח מאחורי ההחלטות
אימון המודל: נלמד את המחשב לזהות פתרונות יעילים על סמך הניסיון שצברנו. זה כמו ללמד מומחה תחבורה וירטואלי.
בדיקת איכות: נבחן את ההמלצות של המודל על מקרי מבחן אמיתיים. זו הדרך שלנו לוודא שהמערכת באמת עובדת.
יישום והמלצות: נפעיל את המודל על כל הכבישים שלנו ונקבל רשימה של פרויקטים מומלצים, מדורגים לפי היעילות שלהם.
השימוש בבינה מלאכותית בתהליך קבלת ההחלטות צפוי בשלב המיידי לחסוך כ-6 מיליון ש"ח בחמש שנים. איך? על ידי מניעת פרויקטים לא יעילים ומיקוד המשאבים שלנו במקומות הנכונים.
תהליכים ארוכי טווח כגון תוכנית אסטרטגית לדרכים, הקמת רשת רכבות, מיזמי תחבורה ציבורית ומערכות תחבורה עתירות נוסעים, ניידות בתווך העירוני ועוד, דורשים תקציב וזמן רב. לכן, במטרה לספק פתרון מהיר יחסית במקומות קריטיים ברשת, מבצע משרד התחבורה באמצעות חטיבת אחזקה של נתיבי ישראל פרויקטים נקודתיים לשיפור מצב הגודש - פרויקטי "סל גודש". בין הפתרונות המסופקים במסגרת הפרויקטים: שינויים גאומטריים בכביש, שינויים בהסדרי תנועה והתאמת תוכניות רמזור.
הרצון והיכולת של חטיבת החדשנות והאסטרטגיה בחברה לפרוץ את הדרך לשילוב בינה מלאכותית בתכנון התחבורה הוא צעד ענק קדימה ובשורה עצומה לעתיד מדינת ישראל. זו הדרך להבטיח שכל שקל שמושקע ברשת הכבישים במדינה יביא את התועלת המרבית לכולנו. עם טכנולוגיה חכמה וראייה לעתיד, אנחנו בדרך לעתיד של תחבורה יעילה, בטוחה ונוחה יותר עבור כל תושבי מדינת ישראל, ואין מתאימה מהחברה הלאומית לתשתיות תחבורה לפרוץ את תקרת הזכוכית.
ד"ר מרק אקלין הוא מנהל אגף אסטרטגיה בחטיבת חדשנות אסטרטגיה בנתיבי ישראל.
פרטים נוספים באתר של נתיבי ישראל>>