הצעת חוק חדשה תאפשר למשטרה לחטט לכם בטלפון ובמחשב בלי ידיעתכם

ועדת השרים לחקיקה תדון היום (ראשון) בהצעת חוק פרטית ומרחיקת לכת של חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית שתאפשר למשטרה לחדור לסמארטפונים ומחשבים של אזרחים בלא ידיעתם ולהעתיק משם חומרים כאוות נפשה. הצעת החוק, המהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובזכויות אזרח בסיסיות בדמוקרטיה, גם מבקשת לתקן חוקים קיימים כמו סדר הדין הפלילי וחוק האזנות סתר, זאת גם על פי דיווח של "המקום הכי חם בגיהנום" אמש.

על פי נוסח הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב) התשפ"ד-2024, נשיא בית משפט מחוזי או סגנו יוכלו לתת צו חדירה לחומר מחשב ולהעתיקו לצורך חקירה. חומר מחשב, רק כדי להבהיר, זה כל התמונות, תכתובות הוואטסאפ שלכם, מידע מאפליקציות היכרויות ואחרות והרבה מאוד חומר רגיש שנמצא במכשירים האישיים שלכם, אם טלפון או מחשב, והכל - ללא ידיעתכם.

לפי נוסח הצעת החוק, המצמצמת סעיפים מקובלים בסדר הדין הפלילי הדורשים למשל שחיפוש פיזי יעשה בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, החיפוש בחומרים הדיגיטליים שלכם ייעשה "שלא בפני עדים וללא נוכחותו או ידיעתו של מחזיק חומר המחשב". התירוץ לכך הוא שהידיעה עשויה לסכל את החיפוש. את הבקשה יוכל להגיש רק קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, אולם ניסיון העבר מלמד כי קיימת זליגה בשימוש בכלי חקירה שכאלה כלפי מטה וגם בסוג העבירות הנחקרות, ולא רק פשעים חמורים שלהם נועדה לכאורה.

עוד חלק מקומם הוא בסעיף 4 של ההצעה, המבקש לערוך שינויים בחוק האזנות סתר ולתת בעצם למשטרה לעשות שימוש בתוכנות ריגול כמו פגסוס, תחת הניסוח היבשושי "התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה, פירוקם או סילוקם - לרבות חדירה לחומר מחשב לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי...למעט שיבוש פעולתו התקינה של המחשב, מחיקת מידע או שינויו".

לא רק שלשון ההצעה הזו בעייתית מבחינה טכנית (בהכרח, התקנת רוגלה משנה את המידע במחשב, ומי תוקע לנו כף ששוטרים לא ישתילו חומרים מפלילים על מחשב של חשוד בהעדר עדים שאינם שוטרים ובהיעדר פיקוח שיפוטי?), ההצעה מבקשת להורות שההגבלות לא יחולו לעניין "האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים", מה שבעצם מאפשר למשטרה גם לבלוש אחרי כל מכר, חבר או איש קשר של החשוד, שוב, בלי ידיעתם.

עוד ניסוח בעייתי במיוחד הוא סעיף שמבקשת ההצעה להוסיף: " דברים שנקלטו בהאזנה כדין לתקשורת בין מחשבים לפי חוק זה לא יהיו קבילים כראיה אם לא אושרה ההאזנה כאמור לפי העניין". משמעות הדבר היא שגם חומרים שלא קשורים לחקירה, אם זה תמונות אישיות שלכם או כל חומר אישי אחר, יהיה קביל כראיה בבית המשפט אם החדירה למחשב הכללית אושרה. המשמעות בפועל היא שהמשטרה תוכל לסחוט חשודים שהשיגה מהם מידע רגיש הנוגע לצנעת הפרט - כמו אחרון ארגוני הפשיעה.

לכאורה, החוק נועד לחקירה של פשעים חמורים בלבד אבל פוגל "החליק" לתוך ההצעה כמה גם כמה סעיפי עבירה שאינם קשורים לפשיעה חמורה ואינם עומדים באותו הרף הפלילי, והנה כמה דוגמאות:
סעיף 157 לחוק העונשין, "התפרעות שסופה נזק", שאיננה פשע חמור ויכול להיות מופנה נגד מפגינים, או מתנגדים לממשלה הנוכחית, סעיפים נוספים העוסקים בכלל בגזענות ובבריונות, והסעיף העוסק בפרסומי תועבה, וסעיפים העוסקים בסחיטה וסחיטה באיומים, שרובם ככולם לא מוגדרים כפשעים חמורים. זאת ועוד, החוקים ברשימה כוללים סעיפים מחוק המאבק בטרור, זאת בשעה שהגוף העיקרי שאמור לחקור ולסכל מעשי טרור הוא בכלל שירות הביטחון הכללי ולא המשטרה.

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אומר בשיחה עם "וואלה טכנולוגיה" ביחס להצעת החוק כי " יש חשש ממשי שמה מנסים להעביר פה זו הצעת חוק שלא יהיה ניתן לממש אותה אחר כך. אדם שפועל נכון מבחינת טכנית, המעקב הדיגיטלי אחריו לא יהיה יעיל".

"מעבר לזה, כל השנים הבנו כמה חיפוש סמוי הוא מסוכן בגלל חוסר הידיעה של החשוד לדעת על עצם קיום החיפוש ולהתנגד לו. איך הם יודעים שיש צמידות מטרה? היכולת לא ליצור נזק היקפי בחיפוש שכזה, היא כמעט בלתי אפשרית. צריך גם לשקול את הנזק שנגרם לצד שלישי כדי לתפוס עבריין. זאת ועוד, המשטרה כל הזמן מבקשת כלים טכנולוגיים. התחילו עם חוק נתוני תקשורת, ועכשיו גם זה לא מספיק? אנחנו מחנכים שוטרים עצלנים לעבוד בכלים טכנולוגיים במקום להתאמץ ולחקור", אומר קלינגר.

ועוד הוא מוסיף: "הצעות חוק כאלה לא משקללות בכלל ענייני פרטיות. הם לא שמים גבול על הגעה למידע שלא נחוץ לחקירה. זה סוג הדברים שאם אתה לא מעביר אותן בהצעת חוק ממשלתית, אתה לא מעביר אותן בכלל. מדובר בסופו של דבר בנזק למערכת אכיפת החוק", מסכם עורך הדין מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

"הצעת החוק נועדה לתת מענה למדינה ואזרחיה במאבק נגד איומים מורכבים בפשיעה המאורגנת, המסכנת את ביטחון הציבור והסדר החברתי. מדובר בכלי חיוני, שכאשר יאושר, יאפשר להתמודד עם אתגרי האכיפה העכשוויים, תוך שמירה על איזונים הכרחיים והגנה על זכויות האזרח. חיזוק יכולות אלה יבטיח מענה אפקטיבי ושמירה על ביטחון אזרחי ישראל, הנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו".