טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) ממשיך לחשוף את פלאי היקום, והפעם הוא מתמקד בגלקסיית הסומבררו המסתורית (המכונה גם M104 ו-NGC 4594), השוכנת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים בתולה. התמונה החדשה, שצולמה באמצעות מצלמת טווח-אינפרא אדום בינוני וספקטרוגרף (MIRI), חושפת פרטים שלא נראו מעולם ומעניקה לנו הצצה חסרת תקדים אל תוך הלב הפועם של הגלקסיה הרחוקה.
הרזולוציה החדה של MIRI מאפשרת לנו לראות לראשונה את הטבעת החיצונית של הגלקסיה בפירוט רב, וחושפת "גושים מורכבים" של אבק. בעבר, טלסקופ החלל האבל כיוון את עדשותיו אל גלקסיית הסומבררו ותיעד אותה במלוא הדרה הזוהר. אכן, כיאה לשמה, היא נראתה כתמונה של כובע מקסיקני רחב שוליים, טובל באור זוהר. כעת, טלסקופ החלל ג'יימס ווב מציג לנו תמונה שונה לגמרי: הגלקסיה, במקום להיראות כמו כובע נוצץ, דומה יותר ללוח מטרה, כאשר הליבה הזוהרת שאפיינה את התמונות הקודמות נעלמה כלא הייתה, ובמקומה מתגלה דיסק פנימי חלק. במרכז נמצאת "עין", שהיא למעשה חור שחור עצום .
בנוסף, הודות לרזולוציה החדה של מכשיר ה-MIRI של ווב, אנו נחשפים לפרטים חדשים בטבעת החיצונית של הגלקסיה, ובעיקר לאופן פיזור האבק בתוכה - אותו אבק המשמש כאבן בניין חיונית ליצירת כוכבים ועצמים אסטרונומיים אחרים ביקום. מעניין לציין, שטבעת זו, אשר נראתה חלקה כשמיכה בצילום מטלסקופ החלל שפיצר, מציגה כעת גושים מורכבים של אבק, תגלית שלא נראתה כמותה בתצפיות קודמות.
ומה עוד ידוע? גלקסיית הסומבררו ידועה דווקא כגלקסיה שאינה פעילה במיוחד ביצירת כוכבים חדשים. מדענים מעריכים שהגלקסיה מייצרת פחות מכוכב אחד בשנה. לשם השוואה, גלקסיית שביל החלב שלנו, הבית שלנו ביקום, מייצרת כשני כוכבים בשנה. תמונת ה-MIRI חושפת גם שפע של גלקסיות אחרות ברקע, כולן בצורות ובצבעים שונים. אסטרונומים חוקרים כעת את הגלקסיות הרחוקות הללו כדי להבין אותן טוב יותר.