מדעני נאס"א גילו "עיר" תת-קרקעית קבורה בעומק של כ-30 מטרים מתחת לשכבת הקרח היבשתית בגרינלנד. לפי נאס"א, החוקרים הופתעו כאשר טכנולוגיית המכ"ם המתקדמת שלהם זיהתה סימנים של מבנים אנושיים עמוק מתחת לקרח, שמגיע לעובי של יותר מ-1.6 קילומטרים באזורים מסוימים.
"בהתחלה לא ידענו מה זה," אמר המדען של נאס"א צ'אד גרין בהצהרה שפרסם דרך מצפה כדור הארץ של נאס"א, יחד עם תמונות חדשות של הממצא. "חיפשנו את קרקעית הקרח ולפתע הופיע מחנה סנצ'ורי".
מחנה סנצ'ורי (מחנה המאה) היה בסיס צבאי נטוש מתקופת המלחמה הקרה והוא התגלה מחדש באפריל על ידי מטוס מחקר של נאס"א מדגם Gulfstream III. הבסיס, שנבנה במקור ב-1959, נועד לשמש כאתר ניסויים ולכלול יכולות שיגור גרעיניות, אך ננטש ב-1967 ונקבר עם השנים תחת שכבות קרח. הוא נבנה במסגרת "פרויקט תולעת קרח", פרויקט סודי של צבא ארצות הברית שתוכנן בימי המלחמה הקרה. מטרת הפרויקט הייתה לבנות מתחת לכיפת הקרח של גרינלנד רשת של מתקנים לשיגור טילים גרעיניים לטווח בינוני, שיוכלו לפגוע ביעדים בברית המועצות.
אלכס גרדנר, מדען לחקר הקריוספיריה במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א, שהוביל את הפרויקט הסביר ש"המטרה שלנו הייתה לכייל, לאמת ולהבין את היכולות והמגבלות של המכ"מ שלנו למיפוי השכבות הפנימיות של הקרח וממשק הקרח-קרקעית,". החוקרים לא שיערו שיגלו פרויקט צבאי שאפתני מהאלף הקודם.
מחנה סנצ'ורי תוכנן להיות "עיר מתחת לקרח" - בגודל של פי שלושה מדנמרק (שבבעלותה גרינלנד) ולהשתרע על פני 135,000 קמ"ר עם תכניות ליותר מ-4,800 קילומטר של מנהרות שנועדו לספק יתרון טקטי במאבק הגרעיני נגד ברית המועצות. הוא נבנה על ידי חיל ההנדסה של צבא ארה"ב בהוראת הנשיא דאז, דווייט ד. אייזנהאואר. הבסיס תוכנן לכלול 2,000 עמדות שיגור עבור 600 טילי "אייסמן" שיועדו לשיגור במקרה של מלחמה גרעינית עם ברית המועצות.
הטילים היו אמורים להיות משוגרים דרך מנהרות "חפור-וכסה", שנחצבו 8.5 מטר מתחת לפני השטח, על פי מאמר אקדמי בשם "The Iceman that Never Came".
600 הטילים הללו היו מספיקים להשמיד 80% מהיעדים האמריקאיים בברית המועצות ומזרח אירופה, כך על הדיווח של הוושינגטון פוסט.
התוכניות הצבאיות מרחיקות הלכת האלה הוסתרו מדנמרק, שבבעלותה גרינלנד. ארה"ב אמרה לפקידים הדנים שהפרויקט נועד למטרות מחקר מדעי בלבד. בשנת 1966 הוחלט על ביטול הפרויקט, בשל אי היציבות של שכבת הקרח שהסתירה את האתרים, אולם המניעים האמיתיים מאחוריו נחשפו רק ב-1997.
בסך הכל, הפרויקט עלה למעלה מ-25 מיליארד דולר במונחי היום וכאשר פונה המחנה הוחלט שלא לפרק ולפנות את התשתיות והפסולת ואלו הושארו במקום, בהנחה שיישארו מכוסות בקרח מאות שנים בשל מזג האוויר הקיצוני בגרינלנד. חרף סברה זו, מחקר שהתפרסם בשנת 2016 צופה כי חלק מכיפת הקרח שמכסה את מחנה המאה ימס עד לסוף המאה ה-21 והתשתיות של המחנה ושאריות הפסולת הרדיואקטיבית, הביולוגית והכימית שנמצאות במקום יחשפו לסביבה וישבשו מערכות אקולוגיות באזור.
במהלך תקופת כהונתו הראשונה כנשיא, דונלד טראמפ העלה את הרעיון לרכוש את גרינלנד מדנמרק כדי לנצל את המשאבים הנדירים והאסטרטגיים הנמצאים בטונדרה הקפואה. הוא חזר לאחרונה על רצונו לרכוש את השטח הארקטי ולספח אותו לארה"ב ואף אמר שבעלות ושליטה באי הענק הם "הכרח מוחלט" עבור ארה"ב. לכן ממשלת דנמרק הודיעה שתגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון שלה עבור גרינלנד, שר ההגנה הדני טרואלס לונד פולסן אמר שממשלתו תוסיף סכום של כ- 1.5 מיליארד דולר לתקציב ההגנה המיועד לגרינלנד.