(nothing Ear (Open: עיצוב פתוח עם באס מבאס

בכמה השנים האחרונות עלתה קרנן של האוזניות בעיצוב הפתוח. זה התחיל ב-"שעועיות" המצויינות של סמסונג, והמשיך בגל של חברות שיצרו אוזניות שלא חודרות לתעלת השמע, אלא נצמדות לאפרכסת הפנימית בעזרת קליפס, או סוני שפשוט יצרו אוזניה עם חור באמצעיתה כמו בייגל. הרעיון מאחורי העיצוב הפתוח הוא לאפשר למשתמשים עדיין להיות מודעים לסביבתם ולא אטומים, תרתי משמע. עכשיו nothing הבריטית של קארל פאי מנסה את כוחה עם עיצוב פתוח, עם זוג אוזניות בשם (Ear (Open, המקבילות לאוזניות הדגל החדשות של החברה, Ear שהן בעצם דור שלישי לאוזניות שלהם. האם הם פגעו במטרה?

חייבים להתחיל מלדבר על המארז והעיצוב. nothing הספיקה בשנותיה הקצרות להציג גם בטלפונים שלה וגם באוזניות עיצוב שקוף למחצה, המאפשר הצצה לרכיבים האלקטרוניים שבפנים ושפה עיצובית מאוד מזהה, גם בזכות שתי נקודות - אדומה ולבנה לציון אוזניות ימין ושמאל, שגם הפכו לאלמנט עיצובי מייצג ונאה.

המארז של (Ear (Open הוא לא חריג ובן מייצג של nothing: זהו מארז עם בסיס לבן ומכסה שקוף עם לוגו החברה, בתוכו יושבות האוזניות בצבע לבן, כסוף ושקוף לאוזניות עצמן. במארז קבועה גם נורית חיווי לרמת הטעינה - לבן ברגיל, אדום כשהסוללה מתרוקנת. את הטעינה מבצעים בעזרת שקע USB-C ויש פה גם כפתור זיווג שימושי. מה שכן, המארז הזה מאורך, אליפטי וגדול משמעותית ממארזים של אוזניות In ear סטנדרטיות. הוא יתפוס לכם קצת יותר מקום בתיק, אבל הוא כן דק מאוד ונאה. נעבור לאוזניות עצמן:

ה- (Ear (Open יושבות מחוץ לתעלת השמע, בעזרת מתלה שיושב על אפרכסת האוזן עם משקולת נגדית בצבע כסוף. מבחינת מראה זה סידור אלגנטי אבל לא נוח, במיוחד למי שאוהב את הצלילים בתוך האוזניים שלו, כמוני. ניסיונות להכניס את יחידת הרמקול עמוק יותר לתוך האוזן היו מתסכלים במיוחד - ובעיקר התבטאו בעצירת המוזיקה בגלל ההתעסקות. זה נכון שהעיצוב הפתוח והלא פולשני מאפשר לחבוש את האוזניות האלה על האוזניים למשך יותר זמן, ואני צריך להודות שהקשת העילית שיושבת מחוץ לאוזן לא מורגשת, והאוזניות אכן מאוד קלות (8 גרם האחת), ועדיין, הן קצת מדלדלות מחוץ לאוזן בצורה שמאפשרת להן יותר מדי חופש תנועה.

נתייחס מיד לפיל שבאוזן: הצליל בגלל העיצוב הפתוח מעומעם משהו, ומי שאוהב ווליום חזק בתוך האוזניים לא יהיה מרוצה מהאוזניות האלה. הן לכאורה אמורות להתאים לספורט, אבל בנענועי ראש חזקים הן זזות, כך שאני לא בטוח שהן יתאימו לרצים, על אף שזה ייעודן. ייתכן שלפעילויות ספורטיביות מסוימות כמו חדר כושר הן יתאימו, אבל לציבור הרצים, יש סיכוי שהן יתעופפו מהאוזניים בזמן ריצה, שוב, בגלל המבנה הפתוח והלא פולשני. דווקא באופן אירוני, העובדה שאוזניות In Ear "רגילות" חודרות לתוך תעלת השמע, זה הופך אותן ליותר מאובטחות מאשר ה- (Ear (Open.

איכות הצליל של ה- (Ear (Open היא בדיוק מה שהייתי מצפה מ-nothing ולמדתי להכיר באוזניות הקודמות שלהם: צליל בהיר, מפורט עם באסים לא רעים - חוץ מהעניין הארגונומי שהתלוננתי עליו בפסקה הקודמת:

דרך הטלגרף של הדייר סטרייטס נשמע לא רע עם טרבלים טובים ופירוט נאה, ועדיין, הבאסים נשמעים מעומעמים אם לא מצמידים אותן לפתח תעלת השמע. כשהצמדתי אותן, הבאסים השתפרו משמעותית, וזה היה נכון גם למגהדת' ולמטאליקה ולתוף הבאס ב-I'm no Good של איימי ויינהאוס. אבל אף אחד לא מסתובב עם האצבעות על האוזניות כל הזמן... אין מה לעשות - העיצוב הפתוח גובה מחיר מהבאסים, וזה מבאס, אם תרשו לי משחק מילים על באס ובאסה.

אני משער שאם הקשתות היו עשויות בצורה קצת יותר קשיחה, שמאפשר להפעיל עליה לחץ ולהתאים את הצורה שלהן לתוואי האוזן, זה היה משפר גם את יציבות האוזניות על האוזן וגם את הבאסים למי שרוצה לקרב את הדרייברים לתוך האוזן. nothing בחרו כאן בפילוסופיית עיצוב אחרת, שמשתמשת בשני דרייברים, פנימי וחיצוני כדי לבטל את זליגת הצליל של העיצוב הפתוח, אבל כאמור, בפועל זה לא כל כך עובד והבאסים מבאסים.

ניכר שבגלל המגבלות האלה, ה-(Ear (Open של nothing יותר מתאימות לז'אנרים קלים כמו פופ, האזנה קלה או היפ הופ המתבססים על תדרים ממוצעים וגבוהים (כך למשל hey ya של אאוטקאסט נשמע לא רע, וכך גם Go West הפופי של הפט שופ בויז). ברם, חובבי רוק, מטאל או מוזיקה קלאסית כמו עבדכם הנאמן, יתעצבנו מהאוזניות האלה מהר מאוד. מה שכן מצוין באוזניות ה- (Ear (Open הוא איכות השיחה. בדומה לאוזניות אחרות שלהם, nothing עשו כאן עבודה נפלאה עם איכות השיחה שמשתמשת בעיבוד של בינה מלאכותית לניקוי רעשים וזה עובד אחלה.

הממשק של ה- (Ear (Open, בדומה ל-Ear, עובד על "צביטות" של האוזניה. כמו שציינתי בפסקה על הנוחות, כשמתעסקים עם האוזניות כשהן פועלות זה קצת מעצבן כי אתם תבצעו פקודות שלא התכוונתם אליהן, אבל בשימוש רגיל, כשהאוזניות יושבות על האוזן היטב, הוא די סביר. הוא דורש טיפה הסתגלות, אבל עקומת הלמידה תלולה ותסתגלו לממשק הזה במהירות אם אלה האוזניות העיקריות שלכם בשימוש יומיומי.

האפליקציה של nothing גם היא מפתיעה לטובה. היא מספקת את כל מה שמותגים יקרים יותר מספקים, ואת כל הפונקציות הבסיסיות שהייתם מחפשים באפליקציה כמו התאמה אישית של הממשק (מה תעשה נגיעה אחת, שתיים ושלוש או ארוכה), והתאמה אישית של הצליל בעזרת אקולייזר עם הגדרות מובנות מראש או יכולת טובה ומעניינת לעצב את הצליל שלכם.

nothing מציעה באפליקציה גמישות מפתיעה בעניין הזה, ומאפשרת לכם לבחור את התדרים שאתם רוצים להגביר ולהחליש, כך שאודיופילים מביני עניין יוכלו ממש להתעסק עם כל סליידר וסליידר. האפליקציה גם מציעה התאמה אישית לפי מצב השמיעה שלכם, ובעזרת מטריצה למי שלא רוצה להתעסק הרבה. האפליקציה - מצוינת.

חיי הסוללה של ה- (Ear (Open הם ארוכים למדי, והחברה הבריטית מבטיחה 30 שעות פעולה ביחד עם המנשא, ושמונה שעות פעולה במחזור אוזניות אחד. נראה שהיא גם מקיימת. מההתנסות שלי עם ה- (Ear (Open הם אכן החזיקו קרוב לשמונה שעות פעולה בהאזנה למוזיקה רוב הזמן ומעט שיחות טלפון. אין תלונות במחלקה הזו, והאוזניות האלה יחזיקו לכם יום שלם בקלות, במיוחד כמובן, אם אתם מחזירים אותן למארז כשהן לא בשימוש.

במחיר של 550 שקלים באתר החברה, אלה כנראה אוזניות משתלמות אם אתם מחפשים עיצוב פתוח. ברם, יש פה יותר מכמה פשרות, בעיקר במחלקת הצליל, כשהבאסים פשוט הולכים לאיבוד לצד עיצוב שלא משדר תחושת יציבות על האוזן. אם חשוב לכם עיצוב פתוח, ואתם לא מקשיבים לז'אנרים שתובעים באס עוצמתי, ה-(Ear (Open יכולות להתאים לכם. אבל אם אתם חובבי מוזיקה קלאסית, רוק או מטאל שמחפשים אוזניות לריצה - חפשו אוזניות אחרות.