כולם מריירים על "הרוצח הלוהט" - מה זה אומר עלינו ולמה זה מסוכן?

הוא נמצא במרכזו של מקרה רצח מזעזע בו גבר נורה למוות באור יום באמצע מנהטן - ולמרות זאת, העובדה הזו לא מנעה מאנשים ברשת להתאבסס עליוף להפוך למערצים שלו ולהדביק לו את הכינוי "הרוצח החתיך" או הרוצח הלוהט".

ביום שני השבוע, המשטרה האשימה את לואיג'י מנג'יוני, בן 26, ברצח ועבירות פליליות אחרות בקשר לירי הקטלני במנכ"ל חברת הביטוח UnitedHealthcare, בריאן תומפסון.

לאחר ששמו של מנג'יוני נחשף, חוקרים חובבים ברשת החלו לחפור ומצאו את פרופילי הרשתות החברתיות שלו, ביקורת ספרים שכתב ב-Goodreads ותמונה שלו ללא חולצה, אשר מיד הפכה וויראלית כאשר ציוץ יחיד של התמונה צבר יותר מ-42 מיליון צפיות.

אפילו עוד לפני שנודע שמו, רבים ברשת התמקדו במראהו על סמך התמונות המטושטשות שהפיצו סוכני ה-FBI בשבוע שעבר. שמו של לואיג'י מאנג'יונה הפך בן לילה לנושא החם ביותר ברשתות החברתיות, אך לא טיב ההאשמות או הרצח בדם קר שביצע הם שהסעירו את הרשת - אלא הלסת החדה שלו, שיערו הכהה והשפע, הרקע העשיר ממנו הגיע, היותו בוגר אניברסיטה יוקרתית ושרירי הבטן המושלמים שלו.

בימים לאחר שהמשטרה פרסמה את תמונת ה"מבוקש" שלו, נערכו תחרויות כפילים שלו ברחבי העיר והרשתות החברתיות היו מלאות בתגובות על כך שהגולשים היו "סולחים" לו, אם הוא יימצא אשם בפשע.

התגובות למראהו של מנג'יוני היו במקרים מסוימים מטרידות. "אני יכולה לתקן אותו," כתבה אחת מהמגיבות באינסטגרם. "תנו לגבר שלי ללכת!" כתבה אחרת. "אוי, הוא אפילו יותר לוהט בלי המסכה ועם החולצה מורדת," כתבה שלישית.

השיפוט הקל והשטחי הזה למעשיו של מאנג'יוני וההתמקדות במראה שלו ולא ברצח שביצע השתלטו על השיח עד שכמעט אפשר היה לשכוח שאדם נרצח ומשפחתו נותרה עדה לראות את התגובת הבלתי צפויות הללו.

תגובות ובדיחות אלה, כך מסבירים מומחים לבריאות נפש, מעידות על החשיבות שהחברה שלנו מייחסת למראה החיצוני. חלק מהאמירות הקיצוניות מזכירות לנו שישנם מגזרים באוכלוסייה המוצאים אנשים אלימים כמושכים. וזה בעייתי ממספר סיבות.

"זה קורה מאז ומתמיד," אומרת סטפני סרקיס, פסיכותרפיסטית וכותבת הספר "החלמה מיחסים רעילים: 10 צעדים חיוניים להתאושש מהפללה, נרקיסיזם ואלימות רגשית" ל-USA TODAY, "זה יכול להיות בגלל הכוח של אותו אדם," מסבירה סרקיס. "זה יכול להיות בגלל המסוכנות שבדבר. זה יכול להיות גם בגלל שהאדם הממוצע חושב שהוא יכול לתקן את האדם האלים. ולפעמים אין הסבר לכך. זה פשוט מה שמישהו מוצא מושך".

בכל מקרה, ישנן סיבות רבות מדוע אנשים מסוימים (בעיקר נשים) נמשכים לאנשים עם עבר אלים ותדמית כזו.

סיבה אחת היא שאנשים עלולים להרגיש רחמים עליהם ולראות אותם כאנשים הזקוקים להצלה. זה נכון לא רק לאנשים הנמשכים לרוצחים, אלא גם לאנשים המוצאים עצמם נמשכים ליחסים רעילים בכלל.

"אנו נוטות להרגיש רחמים על גברים מסוימים, ומרגישות שנוכל לשנות אותם או לתקן אותם" אומרת מרני פויירמן, פסיכותרפיסטית וכותבת הספר "נרדף ומורחק: להפסיק להיתפס לגברים בלתי זמינים ולהיות חכמים לגבי יחסים בריאים".

השקפות החברה על המושג יופי משחקות גם הן תפקיד מרכזי במי שאנשים מוצאים מושך, כך אומר המטפל הזוגי פיליפ לואיס. כשמנג'יוני מקבל הרבה תשומת לב ברשת, הדבר הופך אותו למושך יותר, מסביר לואיס, וזה הופך להיות יותר מקובל חברתית - או אפילו טרנדי - למצוא אותו מושך.

אך אין בכך כדי להפוך את ההשתוקקות לחשוד הנאשם ברצח המנכ"ל למשהו מקובל. אחרים ברשת מיהרו להתריע: "הסקסואליזציה של רוצח המנכ"ל היא מגעילה ואסור להפוך אותה לנורמלית," כתב אחד המשתמשים ב-X. "האופן שבו רוצח UnitedHealthcare לואיג'י מנג'יוני מתקבל בחגיגה והופך לתופעה וויראלית הוא מחריד," הוסיפה אחרת.

לדברי פסיכולוגים, גישה נינוחה כזו לנושאים כמו זה יכולה להיות בעייתית מעבר לטרנד פשוט ברשת, ואנחנו עשויים למעשה להתעלם מחומרתם של פשעים כאלה.

"מחקרים עם 'מושבעים מדומים' מצאו כי פחות סביר שאנשים נאים ימצאו אשמים מאשר אנשים לא נאים, ובדרך כלל הם גם נענשים פחות ומקבלים עונשים קלים יותר", אומר פרופסור קרג ג'קסון, מומחה עלמי לפסיכולוגיית בריאות תעסוקתית באוניברסיטת בירמינגהם סיטי.

"אינספור מֵמים צצו ולהם, מתייחסים למראה החיצוני של החשוד, לתוכחות שלו ולכך שהוא נראה כאילו הצליח לעקוף אפילו את הרשויות - והוא הפך בן רגע לגיבור תרבות עבור אלה שמרגישים מנוכרים ומודרים - הוא נקם את נקמת האדם הפשוט נגד אמריקה התאגידית - וזה תפס תאוצה. האזרחים כל כך מנותקים מהמציאות של אלימות קיצונית, שטרגדיה כזו הופכת עבורם לתוכן - משהו שאפשר להגיב עליו ברשת".

הוא מוסיף על מה המשמעות של זה עבור מאנג'יוני: "אני חושב שאם התיק הזה יגיע למשפט מול מושבעים, זה יהווה בעיה עצומה עבור התובעים, בהתחשב בתשומת הלב התקשורתית הרבה שקיבל הנאשם עד כה."

הדאגה של אנשי המקצוע היא שזה לא רק יכול להשפיע על כל משפט פוטנציאלי שיתקיים, אלא גם לעורר רוצחים חקיינים - כמו שהיה במקרים מפורסמים כמו רוצח הזודיאק, ומספר מקרה הירי בבתי ספר בהשראת הטבח בקולומביין.

"הסכנה במקרה הזה היא שהחשוד הצליח לגרום לרצח הזה להיראות מגניב. אם יימצא אשם, הוא ביצע מתקפה נועזת במרכז מנהטן והצליח להתחמק ממנה למשך כמה ימים. זה, ותשומת הלב החיובית שקיבל ברשת, יגרום כעת לסוג זה של פשע להיראות כאפשרות מושכת לאנשים שעשויים לשקול זאת כאפשרות עבור עצמם", מזהיר פרופסור ג'קסון. "מקרים של חיקוי אלימות (קופיקאט) מושרשת היטב, והדיווח על המקרה הזה יגרום לתקיפות אחרות מצד אלה שרוצים למשוך תשומת לב להסתברות גבוהה מאוד".