התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית ורשות החדשנות הכריזו היום (שני) על הפעלתו של המחשב הקוונטי הראשון תוצרת כחול לבן בטכנולוגיית על מוליך. מכון ויצמן הכריז מוקדם יותר השנה על מחשב קוונטי ראשון בטכנוולוגיית "מלכודת יונים".
המחשב פותח בהובלת המאגד של רשות החדשנות ובשיתוף פעולה אסטרטגי בין התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית וחברת יישום של העברית. שיתוף הפעולה כולל הקמת תשתית של מחשב קוונטי, יחד עם סביבת פיתוח ואינטגרציה. הפרויקט, בעלות של כ-70 מיליון שקל, מומן מחציתו בידי המדינה ומחציתו בידי התעשייה האווירית.
המרוץ ל'עליונות קוונטית' צבר בשנים האחרונות תאוצה, וזאת לנוכח פריצות דרך חדשות בתחום, כאשר חברות כמו גוגל ויבמ מתחרות מול מעצמות כמו סין. סמנכ"ל טכנולוגיות, חדשנות ומו"פ בתעשייה האווירית, תא"ל (מיל') איתן אשל, אמר לוואלה כי "כמו שכבר לפני 40 שנה התחילו לעבוד בתעשייה האווירית על יירוט טילים באליסטיים, מה שאפשר את היכולות שראינו שוב פועלות היום, אנחנו נכנסים לתחום הקוונטי, שאני מעריך שבתוך עשור יהפוך למרכיב משמעותי בפיתוח מערכות ואמצעי לחימה חדשים".
המערך הקוונטי החדש יפעל משלושה אתרים בתעשייה האווירית, באלתא ובאוניברסיטה העברית. הוא יהיה מערך דואלי, שישמש כמרכז מחשוב לאומי, שישמש גם חברות ביטחוניות אחרות וגם חברות מסחריות. "לא כל יישום מתאים למחשוב קוונטי, ואחת המטרות שלנו היא לבחון איזה יישומים יקבלו כאן את פיצת המדרגה לעומת מחשבים קיימים. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה".
מעבדת מחשוב קוונטי של חברת QHIPU QUANTU, המשותפת לתע"א ולאוניברסיטה העברית, תרכז את יכולת התכנון, הסימולציה, האינטגרציה והתאמת אפליקציות יישומיות של מחשב קוונטי בטכנולוגית על מוליך. ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית מציין כי: "צוות החוקרים שעובד על הפרויקט העתידני הזה הוא מהמובילים באוניברסיטה העברית. אין לי ספק ששיתוף הפעולה בין הגורמים בפרויקט מביא לשולחן רב-תחומיות ברוכה ויביא לתוצאות חשובות עבור המחקר בתחום וחיזוק מעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל".
סמנכ"ל טכנולוגיות, חדשנות ומו"פ באלתא תעשייה אווירית, ישראל לופה, מוסיף כי "בשנים האחרונות השקיעה התעשייה האווירית רבות בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות, למגוון רחב של שימושים. פיתוחים אלו נועדו להגדיל את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל ולספק פתרונות הן לתחום האזרחי והן לביטחוני, כמענה לאיומים עתידיים ולהובלת התשתיות הלאומיות".
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, מסכם: "בשנים האחרונות פיתחה התעשייה האווירית מיזמים בתחומי הרובוטיקה, האוטונומיה, הסייבר והבינה המלאכותית ששולבו בקווים העסקיים של החברה, חלקם בשיתוף פעולה עם חברות הזנק ועם האקדמיה. המפתח לשמירה על כוחן של התעשיות הביטחוניות בישראל, טמון, בין היתר, בשיתופי פעולה בין האקדמיה לחברות הזנק ולתעשייה, וכן עם גופי ממשל. את הטכנולוגיה לומדים באקדמיה ומיישמים בתעשייה - וזהו מכפיל כח עבור עם ישראל. כדי לנצח במערכה העתידית, זקוקה מדינת ישראל לטכנולוגיה מתקדמת; זהו המצפן שלנו כתעשייה ביטחונית ישראלית מובילה, להקדים תמיד את האויב, לצפות כל העת כמה צעדים לפניו, ולפתח את המענה לאיום - עוד לפני שיכולת האיום הזה קיימת אצלו".
למרות שההשקות הממשלתיות בתחום בארץ עדיין נמוכות יחסית לעולם, בהתאם לתקציבים הממשלתיים הניתנים לכך, ברשות החדשות מבטיחים להגדיל את ההשקעות. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אומר כי " "למרות שלמחשוב הקוונטי יש עוד דרך עד להבשלה הוא טומן בחובו פוטנציאל טכנולוגי אדיר לשדרג את עוצמת המחשוב העומדת לרשות האנושות ולהאיץ תהליכי מחקר ופיתוח באופן שטרם נראה כמותו. ישראל, כהאב חדשנות גלובלי, חייבת גם היא להיות בחזית הטכנולוגית הזו.
המחשב הקוונטי הישראלי הראשון אינו יוזמה בודדת אלא חלק מאסטרטגיה רחבה שאנו מובילים ברשות החדשנות לקידום טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים. פעילות זו הינה חלק מהתכנית הלאומית למחשוב קוונטי וביחד עם השקעות אחרות מטרתה לשמור על המובילות הטכנולוגית של ישראל בכדי לשמר את התחרותיות שלה בתעשיית ההייטק הגלובלית ולהביא לצמיחה כלכלית מתמשכת".