אחרי שנים של פחד, מטחי רקטות והתחושות הקשות שבלחיות בעוטף עזה, גיתית בוטרה מצאה את הדרך להפוך את הטראומה האישית שלה לכוח ולהשפיע על העולם. במהלך אירועי השביעי באוקטובר כשחיים שלמים התמוטטו סביבה, היא עשתה החלטה אמיצה - לבחור בחיים, להתרומם ולבחור בדרך חדשה. היום היא מנהלת את מרכז הדיגיטל הלאומי בשדרות, שם היא לא רק מספרת את הסיפור שלנו, אלא גם משנה את התודעה העולמית על מה שקורה כאן. בין פגישות עם דיפלומטים, עיתונאים ושורדים, גיתית נלחמת כל יום לא רק על ההסברה של עוטף עזה, אלא גם על הדרך שלה. את הדרך הזו היא בחרה מתוך כאב, פחד ואובדן - והפכה אותה לשליחות עולמית.
תופעת האנטישמיות ברשתות החברתיות צמחה מאוד מאז ה-7 לאוקטובר, במיוחד בעקבות התמונות שצולמו בעזה. איך המרכז פועל כדי למגר את התופעה הזו, במיוחד כשאנשים רבים נחשפים לשקרים ולתעמולה מסולפת ברשתות החברתיות?
אכן, תופעת האנטישמיות התפשטה מאוד אחרי האירועים הקשים של ה-7 לאוקטובר. בימים הראשונים, הייתה צמיחה גדולה, אך לאחר מכן, בעקבות התמונות ששוחררו מעזה וההפצה של תעמולה שקרית, הרבה אנשים התחילו להתחבר לנרטיב המזויף הזה. כדי להתמודד עם התופעה, אנחנו עוקבים ומנטרים פוסטים אנטישמיים ותגובות ברשתות החברתיות, ומגיבים באופן ממוקד לכל אדם שמפיץ תעמולה שקרית. אנחנו עושים זאת על ידי הצגת העובדות והסרטונים שמציגים את המציאות בעיניים של האזרחים, במיוחד אלה החיים ליד הגבול. בנוסף, אנחנו פועלים לשיתוף פעולה עם אנשים בעלי השפעה, כמו חברי פרלמנט, שרים, עיתונאים, ומומחים כמו קרן השואה של ספילברג, סילבן אדמס, מייק אוונס ועוד, כדי למנוע את ההתפשטות של השקרים ולהפיץ את האמת.
איך את רואה את ההשפעה שלך על דעת הקהל הבינלאומית, במיוחד עם המשלחות שמגיעות למרכז הדיגיטל?
"אני רואה את זה כל הזמן. כשאנחנו מביאים אנשים מבחוץ לפה - עיתונאים, דיפלומטים, פוליטיקאים - כל פגישה כזו היא הזדמנות לשנות. פתאום הם פוגשים אותנו בעיניים, שומעים אותנו, רואים אותנו, והם לא יכולים להתעלם. הם לא רואים רק כתבה בעיתון - הם חווים את המציאות שלנו בעצמם. זה באמת משנה להם, וזה משנה גם לי. אני מבינה שכל פגישה כזו היא צעד גדול להשפיע על איך העולם רואה אותנו."
האם יש לך סיפור או רגע מיוחד שאת זוכרת במיוחד ממפגש עם משלחת?
"היו כמה רגעים כאלה, אבל במיוחד זכור לי המפגש עם הקנצלר הגרמני. הוא פגש שורדים, שמע את הסיפור שלנו, ובסוף פשוט עמד מולי עם דמעות בעיניים ואמר לי, 'תודה. אני הולך לספר את זה לעולם.' זה היה הרגע שהבנתי עד כמה יש לנו את הכוח לשנות. גם היו רגעים עם פוליטיקאים בכירים - כאלה שחשבו שראו כבר הכול - והם פשוט לא הצליחו להכיל את מה שסיפרנו. זה מדהים איך כל סיפור אישי כזה משנה את כל התפיסה."
מה לדעתך חשוב לעשות כדי לשפר את ההסברה הבינלאומית על מצבנו?
"אני חושבת שבסופו של דבר, הדרך הכי חזקה להעביר את המסר שלנו היא פשוט להביא אנשים לראות את המציאות בעיניים שלהם. כל פעם שהם פוגשים אותנו, שומעים את הסיפור, הם מבינים משהו אחר. את יכולה לקרוא על עוטף עזה כל הזמן, אבל רק כשאתה כאן, בתוך השטח, אתה באמת מבין."
איך את מצליחה לשמור על תחושת שליחות למרות כל מה שעברת?
"זה לא תמיד קל, אבל אני מוצאת את הכוחות שלי מהאנשים שסובלים כאן, מהקהילה המדהימה שלנו. כשאני רואה את השורדים שסיפורים שלהם באמת נוגעים, אני יודעת שאני עושה משהו חשוב. כל שיחה, כל מבקר, כל משלחת - הם נותנים לי את הכוח להמשיך ולספר את הסיפור שלנו."