במסגרת פאנל באירוע 'מתגייסים לארגונים', בשיתוף עמותת אחים לחיים, שהתקיים השבוע במשרדי חברת אימפרבה (Imperva) ונערך בסימן גיוס לוחמים ולוחמות שנפצעו, נמצאים בשיקום ומוכנים להשתלב בארגונים, עינת להם-ליבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש באימפרבה, פתחה: "יום של הצדעה ללוחמים שלנו - אנחנו כאן כדי להגיד תודה, לחזק, ולסייע להם בהמשך דרכם או בדרכם המתחדשת בשוק העבודה. אלו ימים מרגשים אך גם מלאי חששות, במיוחד עבור החטופים ולחיילים הגיבורים שנמצאים בחזית. הלוחמים הם אנחנו - הילדים שלנו, אחינו ואחיותינו, העובדים והעובדות שלנו. התכנסנו כדי להתגייס למענם. זה הזמן שלנו להחזיר. מנקודת מבטי כל ארגון צריך להציב יעד ברור: לגייס פצועי צה"ל ולבנות תשתית ארגונית תומכת. הכוח הוא בידינו המעסיקים לפעול למענם במעשים, הכרה הארגונית חיונית - כדי להקצות משאבים, להגדיר מטרות וליצור סביבת עבודה מכילה עם ההתאמות והגמישות הנדרשת".
"ארגונים בנויים לרוב לקבוצה דומיננטית בחברה של גברים משכילים, במעמד סוציו-אקונומי מסוים, ובריאים במובנים רבים", ציין ד"ר אריאל וייינר, מייסד ומנכ"ל משותף של וירצ'ו ויועץ לקידום גיוון, שוויון מגדרי והכלה. "הארגון בנוי עבורם בשפה, בשעות העבודה ובמבנה התפקידים. אך כשאנחנו רוצים לשלב פצועי צה"ל, נדרשות התאמות. ארגון שוויוני הוא כזה שמאפשר לכל הקבוצות, עם הצרכים השונים, להיות חלק אינטגרלי ממנו. לשם כך, יש שלושה מרכיבים מרכזיים: התאמות תשתיתיות, מכשור וציוד; הכנה מעמיקה עם דרג הניהול של הארגון והגורם המשולב; ועבודה צמודה עם הצוות הקולט. נקודה חשובה נוספת היא המתח שבין הרצון להיטיב וליצור ארגון חברתי, לבין החשש מתיוג. אף אחד לא רוצה להיות במצב שבו 'עושים עבורו'. לכן, אנו מדברים על התאמות ולא הקלות. לבסוף, אנחנו חיים היום במציאות שבה, באופן טבעי וצודק, יש רצון להוקיר את מי שתרם במלחמה ולגמול לו. אך ארגונים ששואפים להיות שוויוניים צריכים להביא בחשבון גם את כלל העובדים, שחלקם אולי לא היו חלק ישיר מהמאבק אך תרומתם חשובה לא פחות. אם אנחנו רוצים ארגון שוויוני ומכיל, עלינו לראות את התמונה הרחבה".
עדי עשת, סמנכ"לית משאבי אנוש במרכז המחקר והפיתוח של סמסונג Samsung בישראל, הוסיפה: "כארגון גלובלי הפועל בסביבה תחרותית, מצאנו את עצמנו בשנת מבחן - לא רק עסקית, אלא בראש ובראשונה אנושית. כש-25% מהעובדים שלנו היו במילואים או בתמיכה ישירה, הבנו שהאתגר אינו רק תפעולי אלא מחייב חשיבה מחדש על ניהול משאבי אנוש בעיתות חירום. התגובה שלנו הייתה חד משמעית: תמיכה. מעקב יומיומי, שיח ישיר, מעגלי שיח וליווי למנהלים לחזרה מיטבית לשגרה. ההנהלה והחברה כולה נרתמו מתוך מחויבות אמיתית. אבל לא עצרנו כאן, הבנו שאנחנו לא רק מתמודדים עם משבר, אלא מעצבים מציאות חדשה, שבה כל עובד נראה כאדם שלם עם צרכים וליווי מותאם אישית".
"השנה וחצי האחרונות זימנו לנו מנעד רגשות"
"פצועי צה"ל עברו תהליך שיקומי ארוך ולעיתים עדיין נמצאים בו", הוסיפה איריס שלפר לוי, ראש תחום תעסוקה אגף שיקום נכים במשרד הבטחון. "עצם העובדה שהם עובדים היא התודה הגדולה ביותר שהמדינה יכולה לתת להם - ממקום ערכי, לא מתוך חסד, אלא בזכותם. הם עושים עבודה נהדרת. זהו תהליך ארוך, והחץ שבקצהו הוא השתלבותם בשוק העבודה, שם הם מבצעים את עבודתם בצורה נפלאה. מעסיקים שואלים אותי מה אפשר לעשות כדי לקלוט אותם? ואני אומרת - גמישות. ליצור משרות וגמישויות שמתאימות לכל אחד ואחת".
אסתי רויטלמן, מנהלת פרויקטים וממובילות תכנית "גשר לקריירה", סיילספורס ישראל: "כחלק מהאג'נדה של business is a platform for change ובמטרה להוות סמן ימני לשותפים וללקוחות שלנו, יזמנו את תכנית גשר לקריירה, אשר מטרתה שילוב של נפגעי חרבות ברזל בתעשיית הטק. למעשה, ייצרנו תכנית במסגרתה מעבר להדרכה איכותית וכלים מעשיים של סיילספורס אדמין, חשפנו את המועמדים לאקוסיסטם שלנו, עובדי החברה התנדבו ותמכו במשתתפים עם שעות מנטורשיפ, כאשר לתכנית יש כבר הצלחה של כ- 60 אחוזי השמה. נפגעי המלחמה הם חוד החנית של החברה הישראלית, ואנחנו גאים לתמוך בשילובם באקו סיסטם ולסייע לחזרתם.ן לשגרת החיים התקינה".
סמדר צלליכין סבו והילה בלק, יוזמות האירוע: "השנה וחצי האחרונות זימנו לנו מנעד רגשות - לצד העצב, האובדן וחוסר המנהיגות, חווינו גם נדיבות, יוזמה ועשייה. למדנו שתקווה היא פעולה. אנו בוחרות בעשייה שמייצרת שינוי בארגונים ונותנת להם בדיוק את מה שהם צריכים: למידה מהירה, נחישות, גמישות, תעוזה, מוטיבציה פנימית, אחריות, ראיית התמונה הגדולה לצד תשומת לב לפרטים, עבודת צוות ויצירתיות - כלים הכרחיים בעולם העבודה לצד טכנולוגיה, אך לא כתחליף ל-AI ארגונים מקדמים יעדים עסקיים, וזוהי הזדמנות ליצירת שותפות עמוקה בין כל חלקי האקו-סיסטם בחברה".