הסיפור של ג'יימס האוולס והכונן הקשיח שנזרק למזבלה ממשיך לעורר כותרות גם עשור אחרי שהחל. בשנת 2009, כשהביטקוין היה עדיין מושג חדש ורחוק משוויו הנוכחי, האוולס הצליח לכרות 7,500 מטבעות ביטקוין. באותה תקופה, הם היו שווים פרוטות בלבד, אך היום, עם ערך שמתקרב ל-100,000 דולר למטבע, ההון האבוד שלו שווה לא פחות מ-765 מיליון דולר. הבעיה? המפתח לקריפטו הזה נשמר על כונן קשיח שאותו זרק האוולס בטעות למזבלה בדרום ויילס בשנת 2013 - ומאז הוא לא מפסיק לחפש אותו.
מאז גילוי הטעות הגורלית, האוולס הפך את חיפוש הכונן למשימת חייו. הוא פנה שוב ושוב לעיריית ניופורט, שבשטחה נמצאת המזבלה שבה לדעתו קבור הכונן, וביקש רשות לחפור באתר. הניסיונות כללו לא מעט הצעות יצירתיות - החל מהצעה לחלוק עם העירייה 25% משווי הביטקוינים אם יימצאו, ועד שימוש ברובוטים של חברת Boston Dynamics שיחפרו ויחפשו את הכונן. למרות מאמציו, כל ההצעות נדחו, כאשר העירייה הדגישה את הסיכונים הסביבתיים והכלכליים הכרוכים בחפירה כזו.
James Howells threw away $750 million of bitcoin accidentally a decade ago and has been trying to recover the hard drive from a landfill ever since. Today, a judge has rejected his latest attempt to search through 110,000 tons of garbage for his digital gold. pic.twitter.com/douIDzDdQO
— Documenting ₿itcoin ? (@DocumentingBTC) January 11, 2025
בחודש שעבר ספגה המשימה של האוולס מכה נוספת, כאשר שופט דחה את בקשתו האחרונה לבצע חפירה באתר, וקבע כי אין כל סיכוי ריאלי שהמאמצים הללו יצליחו. זאת לאחר שכבר בעבר נדחו רעיונות נוספים כמו הפיכת המזבלה לאתר כרייה או ניהול חפירה מקצועית במקום. השופט אף ציין כי הדיסק הקשיח, אם בכלל יימצא, ככל הנראה כבר נהרס לחלוטין אחרי 12 שנים תחת טונות של אשפה.
אך למרות הכל, האוולס לא מוכן לוותר. לפי דיווח בגרדיאן, הוא מתכנן כעת מהלך נועז במיוחד: לרכוש את המזבלה כולה. המהלך עלה לאחר שנודע לו כי מועצת העיר ניופורט מתכננת לסגור את המזבלה בעתיד הקרוב ולהפוך את השטח לחווה סולארית - מהלך שעלול לחסל את התקווה האחרונה שלו למצוא את הכונן.
I lost, they won.
— James Howells (@howelzy) January 9, 2025
Might appeal.
See what happens.
It is what it is.
End of story…
For Now!!! ?
האוולס טוען כי יש לו "ניחוש מושכל" היכן נמצא הכונן במזבלה, באזור מסוים שמכיל כ-15,000 טונות של פסולת. אך גם אם יצליח לרכוש את השטח, מדובר במשימה מסובכת: החפירה תהיה יקרה ומורכבת, עם סיכונים אקולוגיים כבדים, וגם אם הכונן יימצא, לא בטוח שאפשר יהיה לשחזר ממנו נתונים.
למרות כל המכשולים, האוולס ממשיך להאמין שיום אחד יוכל לשים את ידו על האוצר האבוד שלו. הסיפור הזה, שמשלב בין טעות אנוש מצערת, טכנולוגיה, וחלום על עושר בלתי נתפס, מזכיר לנו שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון. ואם כבר, ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב נראה את הסאגה הזו על המסך, בסדרה או סרט שיספרו את סיפורו של האיש שלא הפסיק לחפור - תרתי משמע.