"
כנס שהתקיים במשרדי פירמת עוה"ד עמית פולק מטלון עסק בהזדמנויות ובמגמות בתחום הדיפנס-טק, בשיתוף דלויט וחברת iHLS, המפעילה מרכז חדשנות ואקסלרטור בתחום הביטחוני שהצמיח עד כה עשרות חברות שפועלות כיום בתחום.
עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר עמית פולק מטלון, אמר בפתח הכנס כי "הייטק תמיד היה בעולמות הדיפנס אבל ברבות השנים, עם התרבות המלחמות, החדירה הזאת הופכת להיות יותר ויותר מאסיבית. התוצאה של הדבר הזה הוא שקמות יותר חברות דיפנס-טק מאשר בכל תחום אחר. המגוון שאנחנו רואים של חברות סטארטאפ שעוסקות בתחום הזה הוא פשוט עצום. מהצד השני יש המון התארגנויות בקרב משקיעים. יש מסה של משאבים גם בארה"ב וגם באירופה שזורמים לתחום הזה. צריך לומר שהדיפנס משרת גם צרכים אזרחיים, כיוון שאנחנו מדברים על Dual Use, שימוש גם צבאי וגם אזרחי באותה טכנולוגיה".
עו"ד יואב עציון, שותף מנהל בעמית פולק מטלון וראש משותף של מחלקת ההייטק, הנחה פאנל של משקיעים בתחום הדיפנס-טק ואמר כי "בעבר לא היו הרבה השקעות VC בתחום הדיפנס טק מהרבה סיבות, בהן הרגולציה הנוקשה בתחום, העובדה שמדובר בדיפ-טק, סוגיות אתיות מורכבות. אבל זה משתנה מאוד. זה שינוי שהתחיל לפני כמה שנים ועוד יותר מתחזק בשנתיים האחרונות".
רותם אלדר, שותף מנהל בקרן D10, דיבר גם הוא על השינויים בתחום הדיפנס-טק. לדבריו, "בישראל רואים בשנתיים האחרונות קצת עלייה של המונח דיפנס-טק, אבל האמת היא שאנחנו קצת מאחרים למסיבה, בשונה מתחומים אחרים. בארה"ב הנושא הזה של דיפנס-טק כבר קיים מספר שנים. הקרנות הגדולות ביותר מושקעות בתחומים האלה. יש שם כבר יוניקורנים בתחומים האלה, M&A, כסף גדול שכבר התחיל להיכנס לתעשייה הזאת. אני חושב שהניצנים של זה התחילו בעצם בהסתכלות על מה שקרה בעולמות הספייס-טק. למעשה, איזושהי דמוקרטיזציה של משהו שהיה בעבר ממשלתי לחלוטין, יקר מאוד ופרויקטלי מאוד, שעבר לאט לאט לפיתוח בידיים פרטיות. אלה שינו את המודלים העסקיים, שינו את הטכנולוגיות, שינו את העלויות. אלה ניצנים של מה שאנחנו מתחילים לראות גם בעולמות הדיפנס. חברות דיפנס-טק באות עם מודל שהוא יותר מוצרי, פרודוקטי, שיותר דומה למה שקורה בעולמות ההייטק".
עוד הוסיף אלדר כי "אנחנו רואים במלחמת רוסיה-אוקראינה את הקצב של שינוי הטכנולוגיות שנזרקות שם לתוך המלחמה. התעשיות הביטחוניות הקלאסיות מתקשות לעמוד בקצבים האלה, ולכן נכנסים לתוך העולם הזה הסייקלים המהירים של פיתוח טכנולוגיה שאנחנו מכירים מההייטק. היסטורית, סטארטאפים ישראלים נטו לפתח פיצ'רים בתוך מערכות של חברות אחרות. אני חושב שמה שלמדנו לעשות בישראל בשנים האחרונות זה לבנות את הפתרון כולו. להתקרב ללקוח הסופי ולפתור לו את הבעיה, ובעצם לקבל בעלות מלאה על הפתרון אל מול הלקוח הסופי. אני חושב שכדי שאנחנו נראה פה חברות בגודל של Anduril או Palantir אנחנו צריכים לחשוב על איך בונים דברים גדולים ולא איך פותרים בעיות נקודתיות ופיצ'רים".
ליטל לשם, שותפה בקרן פרוטגו הוסיפה כי "מה שחדש בתחום הדיפנס-טק הוא הכסף הפרטי שנכנס לתעשייה הזאת. הקרנות האמריקאיות זיהו את הפוטנציאל כבר לפני כמה שנים טובות, כאשר בישראל עוד היה היסוס מאוד גדול אם להשקיע כסף פרטי בתעשייה הביטחונית. יש פה שינוי אמיתי שנובע בעיקר מהצורה שבה אנחנו נלחמים במלחמות. זה מצריך אותנו להשקיע, לגדל ולפתח יכולות שהן חדשות, אבל הן הכרחיות והן דחופות. ולכן שני הדברים האלה ביחד מביאים את התעשייה הפרטית או את ההון הפרטי לזהות את זה כהזדמנות ובאמת להכניס כסף לתוך העולמות האלה שנחשבים כבדים, שיש בהם סייקלים מאוד ארוכים, ענייני רגולציה, דברים שמשקיעי הון סיכון נמנעו מהם בעבר. היום הם רואים את ההזדמנות, ובגלל חברות כמו Anduril Shield AI,, Palantir וכו' - אולי מקבלים טיפה יותר ביטחון כדי להעז ולהשקיע בדבר הזה קדימה.
"העולם מבין את הצורך בעידוד הדיפנס-טק"
בהמשך הכנס התקיים מושב נוסף בהנחיית אלי תדהר, ראש תחום הדיפנס בדלויט, שכלל בכירים במפא"ת, בתעשייה האווירית, ברפאל ובאלביט שדיברו על החדשנות בתחום הדיפנס-טק מנקודת מבטם. ד"ר גל הררי, סמנכ"ל טכנולוגיות במפא"ת אמר במסגרת הפאנל כי אחד האתגרים של משרד הביטחון בעבודה מול סטארטאפים הוא השאלה אם לגוף קטן יש יכולת לספק דרישות בעסקאות ביטחוניות גדולות מבחינת שרשרת האספקה. אתגר נוסף, לדבריו, הוא שמשרד הביטחון חותם בדרך כלל על עסקאות לטווח ארוך, 15 שנה. "האם הסטארטאפ הרלוונטי יהיה קיים בעוד 15 שנה, זו שאלה שמשרד הביטחון צריך לשאול את עצמו", אמר. עוד אמר הררי כי יזמים בתחום הדיפנס-טק צריכים להכיר היטב את הבעיות בתחום שמצריכות פתרונות. התהליך צריך להתחיל מלהבין מה הבעיה ואז למצוא לה פתרון", אמר.
אלי פרידמן, סמנכ"ל החדשנות באלביט, אמר בפאנל כי "בניגוד לעבר, העולם כיום מבין את הצורך בעידוד הדיפנס-טק וכבר לא מפחד מזה. כתוצאה מכך תרבות הדיפנס מגיעה למקומות שבעבר לא היו חלק מהזירה הזאת, בהן, למשל, יפן. אחד הקטליזטורים לתחום הדיפנס-טק הוא ההתייבשות של תחום האוטומוטיב. תחום זה החל להתרוקן מהשקעות בשנים האחרונות ונותרו על המדף חברות עם טכנולוגיות דיפ-טק שאין להן לאן להתקדם. זה מייצר הזדמנויות לתחום הדיפנס-טק. למשל: טכנולוגיות לניהול רכבים עוברות לשמש כטכנולוגיות לניהול כלים ביטחוניים. תחום השליטה והבקרה, שהיה מפותח מאוד בחברות אוטומוטיב, רלוונטי מאוד גם לתחום הדיפנס-טק".