"אם עכשיו לא אעשה כסף, מתי כן?": הסוחרים בטלגרם חוככים ידיים

טלגרם כבר מזמן הפך למרכז קניות מפוקפק - מסמים ועד זיופים, והמשטרה מתקשה להניח עליו יד. עכשיו, עם פורים בפתח, הוא הופך גם לזירת מסחר חמה לנפצים וזיקוקים. במשך שנים ניסתה המשטרה לייבש את השוק באמצעות פשיטות על חנויות, יבואנים ודוכנים מאולתרים, אבל ללא הועיל. הנפצים כבר לא מסתתרים במרתפים חשוכים, אלא נמכרים בגלוי בקבוצות טלגרם, חלקן עם אלפי חברים - בהם גם בני נוער. שמציעות לכל דורש חזיזים, זיקוקי דינור וכל מה שצריך כדי להפוך מסיבה קטנה לשדה קרב. איך זה עובד? בדיוק כמו הזמנות של סמים - שולחים הודעה, מקבלים פרטים, והשליח כבר בדרך. המשטרה? היא יכולה רק לנסות לרדוף אחרי צללים.

ומה עם הרגישות לפיצוצים אחרי שנה של מלחמה, כשעשרות אלפי תושבים קופצים מכל רעש קטן? טראומה היא לא עניין של מה בכך, אבל לסוחרי הנפצים זה לא באמת משנה. "אני רוצה לעשות כסף, וזו התקופה שאני עושה כסף. אם אני לא אמכור, מישהו אחר ימכור. מה אני יכול לעשות? ככה זה עובד", אומר לנו סוחר טלגרם. ומה לגבי הביקוש? האם המודעות לבהלה שגורמים הפיצוצים הורידה את המכירות? "אין ממש ירידה," הוא מודה, "אבל יש שינוי - פחות קונים נפצים חזקים, יותר זיקוקים שעושים צבעים. אולי זה בגלל כל הרגישות."

הביקוש לנפצים בפורים תמיד היה גבוה יותר במגזר החרדי מאשר במגזרים אחרים, אבל השנה משהו השתנה. הרגישות לקולות הנפץ, בצל המלחמה, הצליחה לחלחל גם לעיתונות החרדית.

כך, לפני כמה ימים, פורסמה באתר "בחדרי חרדים" כתבה שבה הלום קרב וחבר פורום "יהלומי קרב" קורא לציבור באופן ברור: תפסיקו עם הנפצים. עבורו, כמו עבור רבים מחבריו, רעש הפיצוצים הקטנים הוא לא משחק תמים - אלא טריגר שמחזיר אותו ישירות לשדה הקרב. אבל הוא לא מסתפק רק בבקשה מהציבור להימנע, אלא דורש אכיפה משמעותית יותר מצד הרשויות." לא יכול להיות שילדים משחקים עם חומרי נפץ ואנחנו מנרמלים את זה. אלה לא צעצועים - אלה חומרים שמכינים מהם מטעני חבלה," הוא מזהיר.

ובינתיים, גם במגזר החילוני, נראה שהמובן מאליו - שנפצים מעוררים חרדה -לא כל כך מובן. עם בוא החג, תושבי ערים שונות שוב מתלוננים על התופעה שחוזרת על עצמה מדי שנה, בלי שינוי ובלי פתרון מצד הרשויות.כך למשל, בבקעת אונו, רבים מתארים מטרד בלתי נסבל, שהשנה הפך לקשה עוד יותר עבור מי שמתמודד עם השלכות המלחמה והרגישות לרעשים חדים."כל לילה יש כאן פיצוצים חזקים. נמאס לי," אומר מנחם, תושב גילה בירושלים. "אני מתקשר למשטרה, הם באים, הילדים בורחים, ואחרי חמש דקות הם שוב כאן עם נפצים חדשים."גם רנית, תושבת מרכז העיר, כבר מאסה: "אתמול פיצצו נפץ ברחוב שלי. הייתי בטוחה שנפל כאן טיל. פחד אלוהים."

מאיפה מציפים את הרחובות בכל כך הרבה נפצים לא חוקיים? האם מדובר רק במשלוחים מסין שמוברחים דרך נמלי הים?"ממש לא," אומר גורם מעורה בתחום. "חלק לא קטן מהנפצים מיוצרים בכלל בשטחים וברשות הפלסטינית. תהיה בטוח - אם שב"חים מצליחים להיכנס לכאן, גם נפצים נכנסים בלי בעיה."רוב הנפצים מיובאים מסין, מוסתרים בתוך מכולות שמגיעות לנמלים בישראל, מה שהופך את המשימה של המכס לאיתורם למורכבת במיוחד. אבל בשנים האחרונות, כך מתברר, יש גם תוספת: הברחות ישירות משטחי הרשות הפלסטינית, שמזינות עוד יותר את השוק הפרוץ.

מבחינה חוקית, אין כאן שטח אפור. החוק קובע במפורש שכל מי שמכניס לישראל נפצים, מחזיק בהם או מוכר אותם - נוטל סיכון ממשי."צעצוע מסוכן מוגדר ככזה שעלול לגרום נזק גופני, לסכן את הבריאות או לגרום להטרדה - כולל צעצוע נפיץ, צעצוע הפולט אש, או כזה שנראה כמו כלי ירייה," מסביר עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת הנזיקין בלשכת עורכי הדין.

החוק אוסר לחלוטין על ייצור, ייבוא, מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים. עם זאת, יש יוצא מן הכלל: צעצועים שעומדים בדרישות תקן רשמי ת"י 562 - צעצועים: דרישות בטיחות, ומלווים בתעודת בדיקה ממעבדה מאושרת. הבעיה, כמו תמיד בישראל, היא שהאכיפה מגיעה רק אחרי שמישהו משלם את המחיר."עד שילד לא יאבד כמה אצבעות מנפץ עם יותר מדי חומר נפץ, המדינה לא תראה בזה סכנה אמיתית," אומר ורשה.

ומה עם ההורים? איפה האחריות שלהם? "הפסיקה קובעת שלהורים יש חובת זהירות על מעשי ילדיהם הקטינים - הן כלפי עצמם והן כלפי אחרים," מסביר ורשה. "ההיגיון פשוט: לילדים אין שיקול דעת מפותח, וההורים הם אלה שצריכים לפקח ולכוון את ההתנהגות שלהם." המשמעות ברורה - אם ילד גרם נזק עם נפץ, ההורים שלו עלולים להימצא אחראים ולשלם פיצויים לצד הנפגע. אבל לא רק ההורים חשופים לתביעות. גם המדינה והרשויות המקומיות עלולות למצוא את עצמן על ספסל הנתבעים.

"במקרה של נזק, אפשר לשקול תביעה נגד המדינה או הרשות המקומית על אי-אכיפה," מציין ורשה. "זה כולל רשלנות באיתור והחרמת נפצים מסוכנים, מכירה בלתי חוקית שמתבצעת ללא פיקוח, והיעדר פעולות מניעה אמיתיות."

עד שזה יקרה, הנפצים ימשיכו להתפוצץ - והאחריות, כרגיל, תיזרק מיד ליד.

המוסד לבטיחות ולגהות (המוס"ל) הכין את עשרת הכללים למסיבת פורים בטוחה, בדגש על שני נושאים מרכזיים. הראשון - הימנעות משימוש בנפצים מכל סוג במרחב הציבורי, והשני - היזהרות משתיה מופרזת בחג, אמנם יש כאלה הרואים בה מצווה, אבל שתיית אלכוהול עלולה להביא לתאונות ואסונות.

• תחפושות בטוחות - יש לוודא שהתחפושות עשויות מחומרים חסיני אש, אינן כוללות שרוכים ארוכים שעלולים לגרום לחנק, ואינן מגבילות את שדה הראייה או הנשימה.
• שימוש בטוח באיפור ואביזרים - יש להשתמש רק באיפור המאושר לשימוש על עור הפנים ולהימנע מאביזרים חדים או כבדים שעלולים לפצוע.
• הימנעות מחומרים דליקים - אין להשתמש בפריטים דליקים כמו נוצות, צמר גפן ויריעות פלסטיק, במיוחד ליד מקורות חום כמו נרות או תנורים.
• זהירות עם נפצים ופירוטכניקה - אין להשתמש בנפצים, חזיזים או תרסיסים דליקים, היכולים לגרום לכוויות ולפציעות חמורות.
• הכנת מקום האירוע מראש - יש לוודא שדלתות מילוט פתוחות ודרכי המילוט פנויות, שאין סכנות כמו כבלים חשופים או משטחים חלקים, ושהמקום מתאים לכמות המשתתפים.
• פיקוח ואבטחה - במסיבות עם ילדים או קהל רב, יש לדאוג לנוכחות מבוגר אחראי, מאבטח, ולוודא נוכחות אמצעי עזרה ראשונה.
• שמירה על הגבלת רעש - כדי להימנע מנזקי שמיעה ולמנוע הפרעה לסביבה, יש להקפיד על עוצמת מוזיקה מתאימה.
• שתייה אחראית - אם מוגש אלכוהול, יש לוודא הגבלת גיל ולמנוע צריכת יתר שעלולה להוביל לאיבוד שליטה ולסכנות בטיחותיות.
• זהירות בדרכים - למי שחוזר ממסיבה בלילה, מומלץ לתכנן מראש הסעה בטוחה ולהימנע מנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
• שימרו על אווירה בטוחה ומהנה - דאגו לשמור על סביבה מכבדת ונטולת אלימות או הטרדות כדי שכל המשתתפים ירגישו נוח ובטוח.