16 חודשים לאחר טראומת 7 באוקטובר, כשהחברה הישראלית מתמודדת עם האתגר המורכב של שיקום וריפוי, המוסד האקדמי שנקר יוצא בהאקתון בהיקף לאומי שירתום את המצוינות האקדמית למען שיקום החברה הישראלית על כל רבדיה.
פרויקט "המרקחה 2025", שיתקיים בין התאריכים 10-13 במרץ, יאחד כאלף סטודנטים מהפקולטות להנדסה, עיצוב ואמנות בשנקר, לצד סטודנטים ממכללת תל חי וספיר, בהובלת 42 מרצים מהשורה הראשונה. יחד הם יתמודדו עם אתגרי השיקום המורכבים שהציבו 12 ארגונים, עיריות ועמותות מרחבי הארץ.
שיתוף פעולה חסר תקדים בין צפון לדרום
המיזם, המתפרס על פני מוקדים מרובים - מקריית שמונה ועד שדרות, מאחד כוחות עם שותפים אסטרטגיים כמו עמותת נט"ל, ארגון הג'וינט, עיריית תל אביב, עיריית אשדוד, המועצה האזורית גליל עליון, יישובי עוטף עזה ובתי החולים איכילוב ורעות תל-אביב. החדשנות הטכנולוגית תקבל השנה תפקיד מרכזי עם שילוב כלי בינה מלאכותית GENAI בתהליכי הפיתוח.
מהשטח אל האקדמיה - האתגרים המרכזיים
האתגרים שיעמדו לפיצוח מתמקדים בארבעה תחומים: אתגרים פיזיים, אתגרים נפשיים, אתגרים כלכליים, ואתגרים קהילתיים.
- בתחום החברתי - קהילתי, לדוגמא, האתגר של עיריית אשדוד יעסוק בדרכים שיעלו את מצב הרוח והמורל של תושבי שדרות לאחר הטראומה והפינוי. או האתגר של המועצה אזורית גליל עליון עוסק שתי אוכלוסיות: המבוגרת והצעירה ויצירת מנגנונים ופלטפורמות וצמיחה שתתרום למבנה הרב גילאי של הקיבוצים, מיסודות הקהילתיות במבנה הקיבוצי. אתגר חברתי נוסף העלה ארגון הג'וינט, על רקע שוק העבודה המשותפת ליהודים ולערבים והאתגר של כיצד ארגונים או מקומות עבודה יכולים לשמור על רצף תפקודי ולהישאר רגישים תרבותית בעתות שגרה ובחירום, תוך הגברת אמפתיה בין שתי האוכלוסיות.
- בתחום הנפשי והמנטלי - ארגון נט"ל מחפש רעיונות ופתרונות לאתגר של: בניית שפה (במובנה הרחב) שתשקף את מגוון מצבי המצוקה הנפשית כפי שנחווים בחברה הישראלית מאז ה7- אוקטובר, ותאפשר תקשורת מיטיבה יותר בין הסובלים, המעגלים החברתייים והטיפוליים שלהם. קיבוץ זיקים ומפעל המזרנים פולירון שנפגעו מאז ה-7 באוקטובר, מעלה אתגר כלכלי ומבקש רעיונות וחזון חדש לעתיד הייצור של המפעל ורעיונות חדשים כמו כיצד ניתן ליצור ערכת מוצרי שינה "טיפולית" שמתאימה לנפגעי פוסט-טראומה או אביזרי שינה שיסייעו להעלות את איכות השינה עבור מי שמצוי בתהליכי שיקום.
- שיקום פיזי רפואי - המרכז הרפואי איכילוב השוקד בימים אלה על תכנון ביה"ח השיקומי שיקום שם במהלך השנים הקרובות. האתגר הוא: כיצד ייראה ביה"ח השיקומי של העתיד? באלו כלים / שיטות טיפול / ציוד רפואי / תהליכים תפעוליים ישתמשו אנשי הצוות עבור מטופלי השיקום בעוד עשור מהיום? בית החולים השיקומי רעות תל אביב מקדם בימים אלה את הקמתו של קמפוס השיקום הגדול בישראל בשטח שדה דב בתל אביב שיספק מענה לצרכים ההולכים וגדלים בתחומי השיקום במדינת ישראל. האתגר בפרויקט עם שנקר הוא הרחבת שיתופי הפעולה והיוזמות עם הקהילה בה פועל כיום בית החולים ביד אליהו, לטובת שיפור רווחתם של המשתקמים ובני משפחותיהם. עיריית תל אביב אגף הצעירים, מעלה אתגר אקטואלי הנשען על עובדות מעניינות: מאז ה- 7 באוקטובר גדלה מאד נוכחותם של צעירים עם מוגבלות בעיר. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבורם הוא נושא ההלבשה. הלבשה קשורה לחווית הזהות העצמית (דימוי עצמי / ערך עצמי). היא גם קשורה למידת הנוכחות של המוגבלות במרחב האישי וגם בזה הציבורי. בעוד התפיסה הרווחת היא מיקוד בבעל המוגבלות, האתגר שלנו מנסה לשנות את הסביבה, מתוך אחריות חברתית, כך שתשפר את איכות חייהם של הצעירים עם המוגבלות בכל הקשור לתחום ההלבשה על מרכיביו השונים לאורך המסע שלהם.
נשיא שנקר, פרופ' שיזף רפאלי: "המוסד האקדמי שנקר רואה בפרויקט 'המרקחה 2025' נקודת מפנה היסטורית באקדמיה הישראלית. ההתגייסות חסרת התקדים של אלף סטודנטים וחוקרים מובילים למען שיקום החברה הישראלית, מדגימה את העוצמה שבחיבור בין מצוינות אקדמית לאחריות חברתית. אנחנו מאמינים שהשילוב בין חדשנות טכנולוגית, יצירתיות ומחויבות חברתית יניב פתרונות פורצי דרך שישפיעו על עתיד החברה הישראלית."
ליאת ברנע, מנהלת פיתוח וחדשנות עמותת נט"ל: "האתגר העצום של שיקום הנפש של אזרחי ישראל מחייב חשיבה יצירתית ורב-תחומית. שיתוף הפעולה עם שנקר מייצר הזדמנות ייחודית לפיתוח שפה או גשר לביטוי הכאב שנוצר מאז השבעה באוקטובר. מילים חדשות נכנסו לחיים של כולנו אבל לא לתקשורת מקרבת או דרכים לשקף מצוקה נפשית בהתמודדות עם טראומה ממלחמה וטרור. אנחנו מאוד נרגשים לראות כיצד המפגש בין עולם הטיפול הנפשי לבין עולמות העיצוב וההנדסה יוביל ליצירת שפה חדשה ולפריצות דרך בתחום השיקום הנפשי".
סוזן חסן-דאהר, משנה למנכ"ל ג'וינט-תבת: "פרויקט 'המרקחה' מדגים את החשיבות של שילוב כוחות בין האקדמיה, המגזר השלישי והמגזר העסקי בתקופה מאתגרת זו. ההתמודדות עם סוגיית התעסוקה המשותפת והרגישות התרבותית במקומות העבודה היא קריטית לחוסנה של החברה הישראלית. בג'וינט-תבת, ארגון המחויב לקידום פריון מכליל, אנו פועלים ליצירת פתרונות שמקדמים שילוב והכללה בשוק העבודה, מתוך הבנה ששוק תעסוקה מגוון הוא מנוע לצמיחה כלכלית וחברתית. השתתפותנו בהאקתון עם תוכנית 'רקמה' מאפשרת לנו לייצר ולפתח רעיונות חדשים שיסייעו לארגונים להעסיק עובדים מרקעים תרבותיים מגוונים בצורה מיטבית. אנו מאמינים שהרעיונות החדשניים שיעלו כאן יתרמו לבניית גשרים, יצירת מודלים חדשניים ולפיתוח עתיד שבו פריון מכליל הוא חלק בלתי נפרד מהמשק הישראלי".
נוי צברי, מרכזת תחום השתלבות והכלה בעיריית תל אביב יפו: "בחמש השנים האחרונות מפעיל מנהל קהילה, תרבות וספורט את תחום השתלבות והכלה עבור אנשים עם מוגבלויות שונות, שמטרתו לייצר מענים חדשים ולהנגיש את הקיימים, ובכך לאפשר לכל אחת ואחד, בכל גיל, השתתפות מלאה ושוויונית בכל הפעילויות והאירועים ברחבי העיר. כאישה שיושבת על כיסא גלגלים, אני נרגשת מאוד משיתוף הפעולה שלנו עם שנקר. אופנה ולבוש נתפסים לעיתים כמשהו שולי, אך לאופנה יש השפעה מהותית על הביטחון העצמי, על גיבוש זהות אישית, תחושה חיונית והעלאת מודעות חברתית לצרכים שונים. הסטודנטים יכולים לסייע לנו לחשוב וליצור יחד פתרונות מגוונים שישנו חיים ומציאות."
ד"ר ארי לאודן, סגן מנהלת בית החולים השיקומי רעות תל-אביב: "שיתוף הפעולה של בית החולים בפרויקט המרקחה מבטא את החזון וההשקעה שלנו בפיתוח שותפויות עם מוסדות אקדמיים מגוונים. בית החולים שלנו הוא חלק חשוב מהעיר תל אביב ומעניק טיפול חיוני לרבים מתושביה הזקוקים לשירותי שיקום. הצוותים המקצועיים שלנו יחד עם המוחות הצעירים של שנקר, יציעו דרכים נוספות לחיזוק הקשר עם הקהילה החמה של שכונת יד אליהו, בה ממוקם בית החולים. לקהילה יש כוח רב והמלחמה הבליטה עד כמה היא יכולה להיות משמעותית עבור הפרט. אנחנו נרגשים ומצפים לשמוע את הרעיונות החדשים שהסטודנטים יעלו לחיזוק הקשרים בינינו לבין תושבי השכונה. יוזמות אלה יתרמו לרווחתם של מטופלי בית החולים ובני משפחותיהם".