אפשר להפסיק להתלבט: ה-Xiaomi 15 Ultra הוא הסמארטפון עם המצלמה הטובה ביותר

לאורך השנים, שמתי את שיאומי באותה משבצת - יצרנית של מכשירים שמציעים הרבה על הנייר, אבל איכשהו תמיד מפספסים את העיקר. בשבילי, שם המותג הפך לשם נרדף לפשרות: חומרה מרשימה אבל חוויית שימוש מפוספסת, מפרטים נוצצים שמסתירים איכות בנייה בינונית, וניסיון נואש להיכנס למגרש של הגדולים. גם כשהחברה הודיעה בגאווה על שיתוף פעולה עם Leica, נשארתי סקפטי. המצלמה הטובה ביותר? עדיין באייפון. לא משנה כמה מגה-פיקסלים דחפו, כמה עדשות הוסיפו או כמה שיפורי תוכנה הבטיחו - תמיד חזרתי לאותה מסקנה: שיאומי פשוט לא שם.

ואז הגיע רגע ההפתעה. בשבוע שעבר, בתערוכת MWC 2025, שיאומי חשפה את Xiaomi 15 Ultra, מכשיר שהצליח לגרום גם לי לעצור ולשאול: רגע, אולי הפעם זה באמת שונה? אחרי ההכרזה, קיבלתי אותו לסקירה, ביליתי איתו כמה ימים, בחנתי כל פרט - והגעתי למסקנה חד משמעית: בקטגוריית הצילום, שיאומי סוף סוף לוקחת את הכתר. לא, הוא עדיין לא הסמארטפון הכי טוב בשוק, וחוויית האנדרואיד של החברה עוד רחוקה מזו של סמסונג או פיקסל, אבל בכל מה שקשור לצילום - זו כבר לא רק רשימת מפרטים נוצצים, אלא מערכת צילום שבאמת מתמודדת ראש בראש עם הטובים ביותר. אז איך זה קרה? למה דווקא עכשיו? הנה הסקירה המלאה.

אם עקבתם אחרי סדרת האולטרה של שיאומי, אין פה הפתעות גדולות - ה-Xiaomi 15 Ultra נראה כמו עדכון מינורי של קודמו, עם אותו מסך 6.73 אינץ' LTPO AMOLED (3200×1440) שטוח, אותו מודול מצלמות ענק מאחור, ואותו וייב של "אני מצלמה, אני לא סתם טלפון". הגרסה שאני קיבלתי לסקירה הגיע בגימור לבן, וזה כנראה הדבר הכי פחות מוחצן במכשיר הזה - וזה דווקא לטובה. בזמן ששיאומי לפעמים אוהבת להתחכם עם עיצובים שצועקים "תראו אותי!", הגרסה הלבנה היא בדיוק ההפך: נקייה, אלגנטית, בלי טריקים ובלי פוזה מיותרת. פשוט סמארטפון פרימיום שנראה כמו שהוא אמור להיראות - יוקרתי, אבל לא כזה שמנסה בכוח להיות שונה.

כמובן, המודול הענק של המצלמות עדיין שם, וזה אומר שגם כאן, Qi2 ומגנטי MagSafe לא ישחקו תפקיד - מי שחשב שאולי הפעם נמצא כאן פתרון לזה, יצטרך להמשיך לחכות. מצד שני, הסמארטפון הזה לא באמת בנוי להיות דקיק או קומפקטי, אז זה לא מפתיע. מה שכן - הוא מגיע עם עמידות במים ואבק בתקן IP68, שזה מצוין, גם אם יש מכשירים שכבר מציעים IP69. מה ההבדל?

בקצרה, IP68 אומר שהמכשיר יכול לשרוד טבילה במים בעומק של עד 1.5 מטר למשך חצי שעה, וזה בתכל'ס יותר ממספיק לכל תרחיש יומיומי הגיוני. תקן IP69, שנפוץ יותר במכשירים תעשייתיים, מוסיף גם עמידות ללחץ מים גבוה ולהתזות חזקות - נגיד שטיפת לחץ או סיטואציות קיצוניות יותר. בעולם האמיתי? אלא אם כן אתם מתכננים לשטוף את ה-15 Ultra עם גרניק או לטבול אותו בסערה טרופית, ההבדל כמעט ולא רלוונטי.

מבחינת מבנה הכפתורים והמצלמות, שיאומי שמרה על הסידור הקלאסי: מצלמת הסלפי ממוקמת במרכז החלק העליון של המסך בתוך חור קטן, בדיוק כמו ברוב מכשירי הפרימיום היום. אין כאן שום ניסיון להמציא את הגלגל עם מצלמות מתחת למסך או חיתוכים מוזרים - וזה לגמרי לטובה. בגב המכשיר, המודול העצום של המצלמות תופס המון מקום, אבל לפחות הפריסה שלו הגיונית ונוחה לאחיזה. בצד הימני של המכשיר נמצאים כפתורי הווליום וכפתור ההדלקה/נעילה, בדיוק היכן שצריך - בגובה נוח ללחיצה גם ביד אחת.

בואו נודה באמת - כל הסיפור של Xiaomi 15 Ultra מסתכם במצלמות. שיאומי תמיד ניסתה להרשים עם חיישנים גדולים ומספרים מפוצצים, אבל הפעם, זה לא רק שיווק. השנה, המצלמה של ה-15 Ultra באמת מתחרה בטופ של עולם הסמארטפונים, ולא רק על הנייר.

המצלמה הראשית כאן היא 50 מגה-פיקסל, עם חיישן בגודל 1 אינץ' - שזה בערך הכי גדול שאפשר למצוא בסמארטפונים היום. למה זה חשוב? כי חיישן גדול יותר תופס יותר אור, וזה אומר תמונות חדות יותר, עם יותר פרטים, צבעים עשירים יותר, ופחות רעש (גרעיניות) בתנאי תאורה חלשים. זה עדיין לא חיישן DSLR, אבל הוא בהחלט מהטובים ביותר שתמצאו בטלפון. מה ששונה לעומת הדגם הקודם הוא שאין יותר צמצם משתנה, שהיה מאפשר שליטה טובה יותר באור שנכנס למצלמה. בפועל, רוב המשתמשים כנראה לא ירגישו בהבדל - התמונות עדיין נראות מצוין, עם צבעים חיים וטווח דינמי רחב שמאפשר לראות גם פרטים באזורים מוארים וגם באזורים מוצללים.

ה-15 Ultra מגיע עם מצלמת פריסקופ 200 מגה-פיקסל - וזה שדרוג משמעותי לעומת מה שהיה כאן קודם. פריסקופ זה בעצם דרך חכמה להכניס עדשה עם זום אמיתי בתוך גוף דק של סמארטפון, על ידי שימוש במערכת מראות. בפועל, זה אומר שאתם מקבלים זום אופטי של פי 4.3, מה שאומר שאתם יכולים להתקרב לאובייקט בלי לאבד איכות תמונה. ואם זה לא מספיק, אפילו פי 30 נראה טוב, לפני שהאיכות מתחילה להיפגע. מעבר לזה, כן, אפשר להגיע עד פי 120 זום דיגיטלי, אבל בואו נהיה כנים - זה בעיקר מספר יפה לשים בפרסומות, כי התמונות שם כבר הופכות למריחה של פיקסלים.

יש כאן גם עדשת זום נוספת של פי 3, שהיא כנראה השימושית ביותר ביום-יום. היא מעולה לצילומים של אנשים, כי היא גורמת לרקע להיטשטש בצורה טבעית יותר ונותנת מראה מקצועי בלי שתצטרכו להתעסק יותר מדי. ואם אתם אוהבים לצלם נופים, מבנים או סתם חדרים קטנים, העדשה השלישית היא אולטרה-וייד (זווית רחבה במיוחד) עם 50 מגה-פיקסל ושדה ראייה של 115 מעלות. זה קצת פחות רחב מה-122 מעלות שהיו בדגם הקודם, אבל בכנות? לרוב האנשים זה לא באמת משנה.

מעבר לכל הנתונים היבשים, התוצאה שמתקבלת כאן באמת יוצאת דופן. כל ארבע המצלמות מצליחות לספק תמונות חדות, עם צבעים מדויקים וטווח דינמי מעולה, גם בתנאים מאתגרים. החיישן הראשי יחד עם עדשות ה-פי 3 והפי 4.3 הם הכוכבים האמיתיים של המערך, ומצטיינים במיוחד בתאורה נמוכה - התמונות שומרות על פרטים טובים, הצבעים נשארים נאמנים למציאות, והרעש (הגרעיניות) נראה יותר כמו "גרעיניות קולנועית" מאשר מריחה דיגיטלית. במצבים של תאורה חלשה ממש, כן תראו ירידה מסוימת באיכות, אבל היא פחות מורגשת בהשוואה לרוב מכשירי הדגל האחרים.

בנוסף, מצבי הצבע של Leica, יחד עם הפילטרים המובנים, מאפשרים לקחת את הצילום לכיוונים יצירתיים בלי מאמץ. מי שאוהב צילום קולנועי ימצא כאן כלים משחק מצוינים, עם פרופילים שמדמים צבעוניות קלאסית של מצלמות Leica.

לצפייה בתמונות באיכות מלאה לחצו כאן

אז האם אפשר לזרוק את המצלמה המקצועית לפח? כנראה שלא - חיישן בגודל 1 אינץ' עדיין לא מחליף עדשות מתחלפות. אבל לאורך השבועות שבהם השתמשתי במכשיר, הרגשתי שאני יכול לסמוך על ה-15 Ultra שיספק תמונות מעולות בכל מצב. בקיצור, מדובר במערך הצילום הכי מתקדם שנמצא כרגע בסמארטפון, והפעם לא מדובר רק במספרים - אלא בתוצאות אמיתיות שמוכיחות את זה.

אם אתם באמת רציניים לגבי צילום בסמארטפון, ה-Photography Kit של שיאומי הוא תוספת שאי אפשר להתעלם ממנה. מדובר בכיסוי ייעודי שמתחבר למכשיר והופך אותו פיזית למצלמת DSLR קומפקטית, עם אחיזה ארגונומית, גלגלת שליטה מותאמת אישית, כפתור ייעודי לזום וכפתור צילום חכם - כזה שאפשר ללחוץ עליו חצי דרך כדי להתפקס, בדיוק כמו במצלמות מקצועיות. שיאומי אפילו הוסיפה טבעת מתאם שמאפשרת לחבר פילטרים בקוטר 67 מ"מ, כך שאפשר להתנסות עם פילטרי ND או מקטבים כמו במצלמות אמיתיות.

מעבר לכל זה, הכיסוי גם מוסיף סוללה חיצונית של 2,000 מיליאמפר-שעה, שמספקת כ-33% יותר זמן שימוש - יתרון משמעותי למי שמצלם הרבה בשטח. בנוסף, כשמחברים את הכיסוי, נפתחת ממשק צילום מיוחד עם מצב Fastshot, שמאפשר לחבר פריימים מהר יותר ולצלם בצורה אינטואיטיבית יותר. בקיצור, זה לא רק גימיק - זו תוספת שהופכת את המכשיר לכלי צילום רציני למי שאוהב לשלוט בכל פרט בתמונה.

באופן אישי, זה מקפיץ את חוויית הצילום כמה רמות למעלה - ברגע שמחזיקים את זה, התחושה היא של מצלמה אמיתית, לא של טלפון עם עדשות מוגזמות. אבל וזה אבל גדול, מדובר בתוספת לא זולה בכלל - 225 דולר. זו כבר לא רק גאדג'ט נחמד, אלא השקעה שמיועדת אך ורק למי שבאמת מתכוון לנצל את יכולות הצילום של המכשיר עד הסוף.

אם ראיתם סמארטפון דגל אחד השנה, ראיתם את כולם - וזה נכון גם לגבי השיאומי 15 אולטרה. יש כאן שבב Snapdragon 8 Elite, עד 16 גיגה-בייט RAM וסוללת 5,410 מיליאמפר-שעה, עם טעינה חוטית 90W ואלחוטית 80W - בדיוק מה שהייתם מצפים ממכשיר פרימיום. הוא מהיר, חזק, וכל משימה טסה בלי למצמץ, אבל בואו נהיה כנים: זה לא מפתיע, וזה לא שונה ממכשירי הדגל של סמסונג, OnePlus או Vivo. זה פשוט הסטנדרט של 2025 - וטוב ששיאומי עומדת בו.

אבל אז מגיע הממשק, ושם יש קצת פחות התלהבות. HyperOS, הממשק החדש של שיאומי, מבוסס על אנדרואיד 15, אבל הוא עדיין מרגיש רחוק מלהיות מושלם. יש יותר מדי אפליקציות של שיאומי, חלקן לא ניתנות להסרה, ואין מגירת אפליקציות או אפשרות לחפש בתוך מערכת ההפעלה בהחלקה. אפילו פעולה פשוטה כמו החלפת טפטים דורשת לעבור דרך אפליקציית "ערכות נושא" שמנסה למכור לך רינגטונים ואייקונים מיותרים.

זה לא דיל ברייקר, ובסך הכול, HyperOS לא גרוע יותר מממשקים של יצרניות אחרות. גם ההבטחה של ארבע שנות עדכוני מערכת ושש שנות עדכוני אבטחה נשמעת טוב, אבל היא עדיין מפגרת אחרי סמסונג וגוגל, שנותנות עדכונים לאורך זמן ארוך יותר. בקיצור - ביצועים יש בשפע, אבל החוויה עדיין לא שלמה כמו שהייתי רוצה.

נכון לכתיבת שורות אלה, ה-Xiaomi 15 Ultra הוא הסמארטפון עם מערך הצילום הכי מתקדם בשוק - וזה לא רק בגלל החומרה המרשימה, אלא כי הוא באמת מספק תוצאות שגורמות לך לעצור ולהגיד "וואו". החיישן הראשי הגדול, הפריסקופ החדשני, הזום המרשים ואפילו כל שיפורי התוכנה שעובדים מאחורי הקלעים - כולם מתכנסים יחד כדי ליצור מכשיר שמוציא תמונות ברמה שטרם נראתה בסמארטפון.

אבל וזה אבל גדול, זה לא מכשיר לכל אחד. ה-15 Ultra פונה בעיקר לצלמים, ליוצרי תוכן, ולמי שבאמת רואה בצילום בסמארטפון משהו מעבר ללכידה אקראית של הרגע. אם אתם מאלו שאוהבים לשלוף את הטלפון, ללחוץ ולשכוח - כנראה שלא תמצו אפילו חצי מהיכולות שלו. אבל אם אתם רוצים לשלוט בכל אספקט של הצילום, ליהנות מממשק עשיר, לקבל שליטה מקצועית אמיתית ולצלם תמונות שממש מתקרבות לאיכות של מצלמות ייעודיות - זה המכשיר עבורכם.

שיאומי אולי עדיין לא עקפה את סמסונג או אפל כשמדובר בחוויית אנדרואיד חלקה או באקוסיסטם שלם, אבל בצילום? היא סוף סוף הגיעה לטופ.