תומאס קוויטר היה תקוע בביתו חמש שנים.
וקשה לא להיות תקוע בביתך חמש שנים, כשאתה חולה במחלה התפתחותית נדירה שלא אפשרה לגוף ולעצמות שלך להתפתח כראוי, ואתה מרותק בגללה לכיסא גלגלים ממונע, שבאופן אבסורדי, תנאי הזכאות מכתיבים לך שאתה יכול להשתמש בו רק בביתך, אבל אסור לך לצאת איתו מהבית. אבל תומס קוויטר Isn't a quitter, כמו שהוא אומר בחיוך (קוויטר באנגלית הוא אחד שמוותר ונכנע למול קושי, משחק מילים שלו עצמו על שם משפחתו), והוא החליט שהוא משנה את כללי המשחק.
קוויטר, בעזרת כמה חברים, הרים יוזמה שנקראת "הקרן לעצמאות הניידות", או MIF בקיצור, שמטרתה לעשות דמוקרטיזציה לכיסאות הגלגלים, קצת כמו סמארטפונים שאפשר לפתוח ולתקן או להחליף בהם חלקים בעצמכם, כמו FairPhone, לדוגמא.
הבעיה עם שוק כיסאות הגלגלים הממונעים כיום הוא שהשוק, לפי קוויטר, לא עובד לטובת בעלי המוגבלות. זהו שוק של "גן סגור", המעשיר את כיסם של יצרניות כיסאות הגלגלים, את הרגולטורים המעורבים, אבל מי שאוכלים אותה, אלה מי שזקוקים לכיסאות הגלגלים בעצמם כמו קוויטר, שצריכים להתמודד עם בירוקרטיה לזכאות ומגבלות מטופשות כמו "מותר לך להשתמש בכיסא הגלגלים הממונע רק בביתך". התלות של בעלי המוגבלויות ביצרני הכיסאות לטובת שינויים או תיקונים, שכל החלפת גלגל או תקלת מנוע דורשת טפסים ואישורים, וכמובן, ניתנת לתיקון רק על ידי טכנאים מאושרים על ידי היצרן - לא עובדת לטובת הצרכנים, במקרה הזה, האנשים שזקוקים לכיסאות גלגלים ממונעים. זהו שוק ריכוזי ובעייתי, באופן כללי.
תומאס קוויטר, שאותו פגשנו בכנס 3DExperience של חברת דאסו סיסטמס אומר ל-"וואלה" כי "סוגים שונים של רגולציה, מקניין רוחני ועד תקנות בטיחות, מתכנסות למצב שבו הן מאלצות את התעשיה ליצור מוצרים פחות איכותיים, ולמשל, לביטוח הממלכתי הפואי בארצות הברית (מדיקר), יש עכשיו את הכלל של "שימוש בתוך הבית", שאינך מורשה להוציא את כיסא הגלגלים שלך מהבית. אני גדלתי בחווה, והייתי תקוע בבית. כל מה שאהבתי, נמצא פשוטו כמשמעו, מצדו השני של הקיר", אומר לנו קוויטר.
"כמי שנלחם על זכויות של בעלי מוגבלויות אחרים במשך 27 שנים, ראיתי שזה אותו דבר. לחברות הביטוח מותר להעביר מישהו הליך ערעורים שיכול לקחת שנתיים כדי לקבל זכאות לכיסא גלגלים, וכיון שלחברות הביטוח יש בעלי מניות, אם הם לא עושות את זה, בעלי המניות שלהן יכולים לתבוע אותן, וברור שהן הולכות לעשות את זה (לנסות למנוע ממישהו זכאות לכיסא גלגלים - נ.ל.)", מסביר המייסד של יוזמת הניידות.
אמר ועשה. קוויטר וחבריו ל-"קרן לעצמאות הניידות", תכננו ובנו כיסא גלגלים ממונע שכולו "בקוד פתוח": התרשימים זמינים לכל אחד באינטרנט, את החלקים קל להשיג באמזון, להזמין מכל מחרטה או להדפיס במדפסת תלת ממד, הברגים כולם סטנדרטיים - הם יצרו כיסא גלגלים ממונע שאפשר לרכוש כערכה או בחלקים, ולהרכיב בעצמך.
אתה צריך שינוי כלשהו בגלל שינוי במצב גופני או צורך? אין בעיה, אתה או את יכולים לעשות את זה בעצמך או בעזרת כל מכר עם קצת חוש טכני. לא צריך לחכות לטפסים, אישורים מביטוח לאומי וכולי. את הכל, אבל הכל אפשר לבנות ולעשות בעצמכם. אם תרצו ה-MIF, הופכת את שוק כיסאות הגלגלים הניידים מגן סגור כמו של אפל, לאנדרואיד. הכל פתוח וניתן להתעסקות ותיקון עצמי. אם תרצו, מדובר בדמוקרטיזציה של שוק כיסאות הגלגלים הממונעים, והעברת הכוח מידי היצרנים לידיים של הצרכנים שעכשיו יש להם אלטרנטיבה.
הכיסא של MIF אגב, הוא "כיסא שטח" - כפי שתראו בסרטון, הוא מתמודד מדהים עם מכשולים ועם משטחים לא אחידים בגובהם, עניין נפוץ בעולם האמיתי עם מדרכות שבורות ולא אחידות, סיפים גבוהים ועוד מכשולים שאדם ללא מוגבלויות פשוט ידלג מעליהם - אבל לא בעל כיסא גלגלים.
כיסא מירוצים
חברה אחרת שבאה לעשות סוג של מהפכה והפרעה בשוק כיסאות הגלגלים, היא Bowhead. המוטיבציה שלה, בדומה ל-MIF, היא זהה אבל היא באה לתת מענה לפלח שוק אחר בשוק הסגור של כיסאות גלגלים, וזה כיסא גלגלים ידני, אבל בבנייה עילית וגם הוא, קל לתיקון ולטיפול. גם כאן, המטרה היא להקל על החיים של בעלי המוגבלויות ולהציע להם בעצם "כיסא גלגלים הייטק" - כיסא פריק, שהשלדה שלו עשויה מסיבי פחם, מה שהופך אותו לקל במיוחד וכאמור, גם ניתן להתאמה בקלות על ידי הצרכן, תוך הקטנת התלות ביצרן המקורי.
השם Bowhead מוכר בטח לפריקים של רכיבת אופניים מבין הישראלים, שכן משם מגיעה החברה והאופניים העיליים שלה נמכרים גם בישראל. אבל עכשיו חברת האופניים רוצה ליצור "כיסא מירוצים" גם עבור בעלי מוגבלויות גפיים, וגם היא, מציגה מוצר ששובר את הרעיון של כיסא הגלגלים המסורתי.
הכיסא, המכונה Era, נבנה מתוך מחשבה שהוא ישמש את בעל או בעלת מוגבלות הגפיים לחיים.
השלדה נבנתה כך שתתאים לשינויים במשקל או מבנה הגוף, המושב ניתן לכוונון גובה, אם רכשתם נעליים חדשות או בא לך לנעול עקבים. הגלגלים, שגם החישוק שלהם בנוי מסיבי פחם ואף חלול בגלגלים הקטנים כמו אופנוע עתידני, ניתנים להחלפה בקלות. אפשר לשנות אפילו את רדיוס הסיבוב של הכיסא, אם יש צורך בכך והכל בנוי עם סוג אחד של ברגים ומגיע עם ערכת כלים לתיקונים וטיפולים. באופן כללי, כפי שתראו בסרטון, הכיסא הזה לא מזכיר בכלל כיסא גלגלים אלא יותר אופני מירוץ עתידניים. אם תרצו, מדובר בטסלה של כיסאות הגלגלים.
גם השינוע שלו הופך להיות הרבה יותר קל בזכות הכיסא הפריק - גם המשקל מתחלק בין שני חלקים של שלושה קילוגרם ויותר קל להרמה, הן בידי בעל המוגבלות עצמו או אדם המסייע לו או לה.
כריסטיאן בק, המייסד של Bowhead ובעל מוגבלות בעצמו, אומר ל-"וואלה טכנולוגיה", כי הרעיון היה ליצור כיסא מתכוונן, שמתאים לחיים. הכיסא המתפרק והניתן להחלפה, מאפשר לשמור את שלדת הכיסא שנבנתה לעומסים וביצועים, ומתייחס גם לבריאות הישיבה של המשתמש. "אולי יש לך שינויים בחיים, בסגנון או בעבודה, אתה יכול פשוט לקנות מושב אחר או מושב נוסף, ולשמור את השלדה", אומר בק. "זה יותר טוב בהתאמה לסגנונות חיים שונים, וגם מאפשר לנו להשקיע יותר בהנדסה של כל חלק בנפרד", והוא מוסיף: "זהו גם כיסא שאפשר למכור או להעביר כיד שניה, ואפשר להעביר אותו הלאה לאחרים, בדיוק כמו אופניים".
אבל את משפט הסיכום אני אולי אשאיר לתומאס קוויטר, אדם מעורר השראה בזכות עצמו: "זה מה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות! משמעות החיים היא לקחת סיכונים, ואנחנו צריכים את הציוד שמאפשר לנו לקחת את הסיכונים האלה. אני לא רוצה שתסיע את הכיסא שלך מעבר לצוק, אבל אם אתה צריך להתחמק ממכונית או לטפס על מכשול, זה סיכון שאתה צריך להיות מסוגל לקחת".
גילוי נאות: הכותב היה אורח חברת דאסו סיסטמס ביוסטון
