העתידות המפורסמים מבזוקה אומרים שעד גיל 21 תגיע לירח, אבל אם זה יהיה תלוי בנאס"א, בדורות הבאים לרבים העתידות מהמסטיק עשויים להתגשם. סדרת המשימות "ארטמיס", מתכננת להשיב לראשונה בני אדם לירח, ביניהם גם לראשונה אסטרונאוטית שחורה ככל הנראה, אבל היא הרבה יותר שאפתנית מכך: המטרה העיקרית היא להקים יישוב של קבע על הירח, ותחנת חלל ירחית. במסגרת ביקור שלי במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א שמעתי פרטים על התוכנית השאפתנית, וראיתי כיצד היא עומדת להתבצע.
בשנת 2022, העולם צפה בהתרגשות בשיגור משימת ארטמיס 1. חללית הנוסעים "אוריון", לא מאוישת אך עמוסה בציוד טכנולוגי מתקדם, יצאה למסע היקפי סביב הירח וחזרה לכדור הארץ. שיגור זה, שהתרחש יותר מחמישים שנה לאחר הנחיתה המאוישת האחרונה על הירח במסגרת תוכנית אפולו, סימן את תחילתו של פרק חדש ושאפתני בחקר החלל, עם תוכנית "ארטמיס", הקרויה על שם אלת הציד. הפעם, המטרה היא לא רק להניף דגל ולהשאיר עקבות באדמת הירח, אלא לבסס נוכחות אנושית קבועה שם ולהשתמש בו כקרש קפיצה למשימות עתידיות לעומק החלל, ובפרט למאדים.
תוכנית ארטמיס, היא הרבה יותר מסתם חזרה נוסטלגית או מגלומנית לירח. זוהי תוכנית רב-שלבית ומרחיקת לכת שמטרתה הסופית היא להכין את הקרקע למסעות מאוישים למאדים. הירח, בתוכנית הגדולה הזו, אינו רק יעד בפני עצמו, אלא גם מעבדת ניסויים, תחנת תדלוק ובסיס קדמי, שיאפשר לאנושות לצבור ניסיון וטכנולוגיות הכרחיות לקראת האתגרים המורכבים של מסע למאדים.
המסע הנועז של ארטמיס מחולק לשלבים מתוכננים בקפידה: משימת ארטמיס 1, שהושלמה בהצלחה בנובמבר 2022, הייתה מבחן קריטי למערכות החללית "אוריון" ולמשגר העוצמתי החדש של נאס"א, ה-SLS, ראשי תיבות של Space Launch System. לאחר מכן, מתוכננת משימת ארטמיס 2, בספטמבר השנה, שאמורה להיות הטיסה המאוישת הראשונה של התוכנית, כאשר ארבעה אסטרונאוטים יקיפו את הירח. השיא המיוחל הוא משימת ארטמיס 3, שצפויה להתרחש בשנת 2026, ובמסגרתה שני אסטרונאוטים - ביניהם האישה הראשונה בהיסטוריה שתעשה זאת, ינחתו על אדמת הירח. בהמשך, מתוכננות משימות נוספות, כמו ארטמיס 4 ו-5, שמטרתן להקים בחלל ולאכלס את תחנת החלל הירחית "Lunar Gateway" ולבצע משימות מחקר ממושכות על פני הירח, הכל עד סוף העשור הנוכחי.
ההצלחה של תוכנית ארטמיס נשענת על טכנולוגיות פורצות דרך. משגר ה-SLS, עוצמתי ב-15% ממשגר ה"סאטורן 5" האגדי של תוכנית אפולו, נועד לשאת את החללית "אוריון" ואסטרונאוטים למרחקים עצומים בחלל.
החללית "אוריון" עצמה היא כלי רכב חללי מתקדם המיועד להסעת צוות, עם מערכות חיים, יכולת ביטול חירום ויכולת לחזרה בטוחה מכוחות הכבידה העצומים של החזרה מכיוון הירח. בנוסף, תוכנית ארטמיס כוללת את הקמת תחנת החלל "Lunar Gateway" במסלול סביב הלוויין שלנו, שתשמש כנקודת מפגש, תחנת מחקר ומקום שהייה זמני לאסטרונאוטים לפני שהם יורדים אל פני הירח או ממשיכים למשימות עמוקות יותר בחלל. שתי נקודות ישראליות אגב, כחלק מהשותפות הישראלית בפרויקט (ראו גם בהמשך), הם חברה שמעוניינת להפיק דלק מעפר הירח (רגולית), וחברת סטמראד, שפיתחה ווסט להגנה מפני קרינה לאסטרונאוטים, שיילבש על ידם במסעם לירח (ראו גם סרטון).
אופק חדש לאנושות או בזבוז כסף?
תוכנית ארטמיס היא מיזם בינלאומי רחב היקף שמשלב שותפות בין סוכנויות חלל מרחבי העולם וחברות מסחריות. לצד נאס"א, שותפות מרכזיות בתוכנית הן סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל היפנית (JAXA) וסוכנות החלל הקנדית (CSA), אשר תורמות מודולים לתחנת החלל "Lunar Gateway" ומערכות חיוניות אחרות. חברות מסחריות כמו SpaceX של אילון מאסק, נבחרו לספק את מערכות הנחיתה על הירח (HLS) עבור משימות ארטמיס 3 ו-4, ואילו חברות נוספות כמו בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס מייסד אמזון ואחרות מתחרות על חוזים לפיתוח טכנולוגיות שונות עבור התוכנית, כמו למשל רכב הנחיתה והסיור "איגל" של "Lunar Outpost". ישראל אגב, הצטרפה באופן רשמי לתוכנית ארטמיס בשנת 2022, מה שפותח פתח לשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים נוספים בין ישראל לשאר העולם בתחום חקר החלל.
@nivlilien טיפה של גאווה ישראלית במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון, טקסס - ווסט הגנה מפני קרינה שכולו פיתוח ישראלי. ורק תיקון קטן לעצמי בווידאו: משימת הירח הבלתי מאוישת, כבר הושלמה. #space #artemis #nasa #iss #rad #radiation #startup #startupnation #theuplink #חלל #נאסא #משימה_לירח #ארטמיס #החיבור #לומדים_עם_טיקטוק @NASA Curiosity @NASA @ISS_live ♬ original sound - nivli
למרות ההתקדמות המרשימה - תוכנית ארטמיס ניצבת בפני אתגרים וסיכונים משמעותיים. עלות השיגור של רקטת ה-SLS בלבד מוערכת בכ-800 מיליון דולר, מה שמצביע על ההשקעה הכלכלית העצומה הנדרשת, ולא בטוח שהנשיא טראמפ ימשיך לתמוך במיזם. כמובן, בעיות טכניות, עיכובים בלוחות הזמנים ומגבלות תקציב הן חלק בלתי נפרד מפרויקטים בסדר גודל כזה, כפי שניתן לראות בדחיית מועד שיגור ארטמיס 3 לשנת 2026. בנוסף, ישנם דיונים וביקורות לגבי הארכיטקטורה של התוכנית, כולל התועלת שתביא לאנושות תחנת חלל ירחית.
@nivlilien במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון, טקסס עומד תא מגורים אמיתי שישמש אסטרונאוטים בתחנת החלל הירחית שועמדת להיבנות שם עד סוף העשור #space #artemis #nasa #iss #theuplink #lunar #lunaroutpost #moon #חלל #נאסא #משימה_לירח #ארטמיס #החיבור #ירח #מגורים_על_הירח @NASA ♬ original sound - nivli
ההשלכות של תוכנית ארטמיס הן מרחיקות לכת: מבחינה מדעית, החזרה לירח תאפשר מחקר מעמיק יותר של הגיאולוגיה הירחית, תנאי הסביבה והפוטנציאל לשימוש במשאבי הירח, כמו מים קפואים, החיוניים לקיום התיישבות קבע על הירח. מבחינה טכנולוגית, הפיתוחים עבור ארטמיס צפויים להוביל לחדשנות בתחומים רבים, החל מחומרים מתקדמים ומערכות הנעה ועד לרובוטיקה ובינה מלאכותית, ואילו מבחינה כלכלית, תוכנית ארטמיס יכולה ליצור הזדמנויות עסקיות חדשות בתחומי התעשייה, הטכנולוגיה והשירותים, ולעודד שיתופי פעולה בינלאומיים, ולהוות השראה לנוער שוחר מדע ובכלל.
ברם, חלק טוענים כי המשאבים הללו יכולים להיות מופנים לצרכים דוחקים יותר על פני כדור הארץ, ועניינים דוחקים כמו חיסול העוני או הרעב. אבל תוכנית ארטמיס היא יותר ממשימה לירח; היא חלק מחזון רחב יותר של האנושות להרחיב את גבולותיה מהכוכב הירוק-כחול שעליו אנחנו גרים, ולהפוך למין חוצה כוכבים, בדרך לכיבוש היעד הבא: מאדים. אמנם המסע אל הירח במסגרת ארטמיס הוא אולי יקר להחריד ומאתגר, אך הוא גם מלא בפוטנציאל עצום לעתיד האנושות - בחלל. חובת ההוכחה לעניין מוטלת על כתפיה של סוכנות החלל האמריקאית, ושותפותיה לפרויקט העצום.