העולם החדש מציב בפני מערכת החינוך אתגרי למידה חדשים, שמחייבים את שילוב של כלים מתקדמים. השימוש בטכנולוגיות חדשניות יכול להרחיב את אופק הלמידה ולספק לתלמידים חוויות עשירות, מגוונות ומותאמות למציאות. בנוסף, מקומות שבהם היסטוריה, תרבות ואומנות פוגשים אחד את השני, אלו יכולים להציע לתלמידים הזדמנויות ייחודיות להעמיק ולהתנסות בלמידה חווייתית ומשמעותית. שוחחנו עם בכירות ובכירים לקראת פסגת חדשנות Tel Aviv Sparks בשביל להבין מה צופן העתיד.
האם בתקופה כה מורכבת מאז ה-7 באוקטובר, שיקום החברה יכול להגיע דרך חינוך? בכך עסקה קארן טל, מנכ"לית קבוצת הרב תחומי עמל: "ברשת החינוך עמל, אנו מאמינים שהחדשנות האמיתית אינה מסתכמת רק במיומנויות טכנולוגיות, אלא בעיצוב אזרחים אחראיים, יצירתיים ואתיים שיובילו שינוי. בעקבות המלחמה אותה אנחנו חווים מעל שנה וחצי, אנו רואים בחינוך את הכלי החזק ביותר לשיקום החברה שלנו - כזה שמטפח חוסן, מחזק אחדות ומעניק לדור הבא את הכישורים והערכים הדרושים לריפוי ולחדשנות".
עוד מוסיפה: "כרשת חינוך מהגדולות והמגוונות בישראל, אנו מובילים מהפכה נועזת לכיוון רשת ממלכתית -דמוקרטית, המשלבת מצוינות מדעית וטכנולוגית עם ערכים דמוקרטיים כמו שוויון, צדק וכבוד האדם. התלמידים שלנו לא רק לומדים מקצועות—הם לומדים לחשוב באופן ביקורתי, לפתור בעיות מהעולם האמיתי ולהפוך לגורמי שינוי".
צמצום פערים דרך חדשנות
לדבריה באמצעות למידה חווייתית, חניכה בתעשייה עם מובילים גלובליים כמו Microsoft ו-Cisco, ומחויבות עמוקה להכלה, אנו מצמצמים פערים בחינוך ומבטיחים שקבוצות מודרות—ערבים, חרדים ונשים—יהפכו לשחקנים מרכזיים באקוסיסטם החדשנות של ישראל.
בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, עמל מוכיחה כי עתיד החדשנות—ועתידה של ישראל—טמון בחינוך המטפח לא רק ברק טכנולוגי אלא גם מחויבות עמוקה לטוב חברתי."
המשימה החדשה של מוזיאוני המדע?
"קשרי הלמידה משתנים. ההבחנה בין חינוך פורמלי, לבלתי פורמלי אינה רק 'מטושטשת', אלא הולכת ונעשית בלתי רלוונטית לנוכח הצרכים המשתנים", מדגישה מאיה הלוי יועצת מוזיאונים, משרד התרבות. לדבריה המדע יכולים כיום לאמץ לעצמם משימה חדשה - לשמש כמעבדה פתוחה וככוח מניע ותומך בשינוי תהליכי הלמידה, במיוחד בתחומי ה- STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
ייאוש ותסכול אצל בוגרי ממקצועות ההייטק
"הפערים בהשקעה בחברה הערבית לעומת החברה היהודית הם תהומיים וזה לא חדש, בחינוך בתשתיות, אזורי תעשייה וכמעט בכל תחום מתחומי החיים", מבהיר רביע זיוד, שותף מייסד מונכ"ל עמותת חאסוב. עוד מוסיף: "למרות זאת, החברה הערבית עשתה קפיצה מדהימה בכל הקשור ללימודים אקדמיים כאשר עוד ועוד סטודנטים מהחברה הערבית בוחרים ללמוד לימודי הייטק באוניברסיטאות הכי טובות בארץ, כדי לסבר את האוזן, אחוז הסטודנטים הערבים בטכניון בפקולטות למדעי המחשב והנדסת חשמל הוא קרוב ל 30% (גדול מהאחוז של החברה הערבית באוכלוסייה) אך לצערי כשעוברים לתעשייה אנחנו רואים כשל שוק אדיר והמספרים צונחים ל 2%-3%".
לדבריו המלחמה הבלתי נגמרת והמצב במדינה לא ממש תרמו לשילוב החברה הערבית בתעשייה כי לפי מחקר של אקורד, החברה הערבית נמצאת בתחתית סדר העדיפויות והקשב מצד התעשייה לשילובה בתעשיית ההייטק, המצב הזה מוביל לייאוש ותסכול מאוד גדולים אצל בוגרי מקצועות ההייטק, מצב שאמור להדאיג את מי שרוצה בטובת הענף והשתלבות הטאלנט הכי טוב בתחום הזה.
האירוע השנתי Tel Aviv Sparks Innovation מארח עשרות סטארטאפים פורצי דרך, משתתפים ומבקרים מכל העולם, לצד בכירים מעולם ההייטק, משקיעים בינלאומיים, מעצבי דעת קהל ויזמים צעירים.